נטע וינר
 | |
| לידה |
1 בינואר 1987 (בן 37) גבעת חיים, ישראל  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל |
| מקום לימודים |
התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות, UWC Mahindra College, Muzik |
| שפה מועדפת |
עברית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נטע וינר (נולד ב-1 בינואר 1987) הוא מוזיקאי, שחקן, במאי, כוריאוגרף, מחזאי ופעיל חברתי. זוכה פרס שכטר-רבינוביץ ליצירה ישראלית מקורית לשנת 2020.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינר נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד וכשהיה בן שש עברה משפחתו לזכרון יעקב. בגיל חמש-עשרה החל ללמוד בפנימיית יאס"א – התיכון הישראל למדעים ואמנויות בירושלים. בגיל שבע-עשרה עבר ללמוד בקולג' הבינלאומי לאמנויות Mahindra United World College בהודו. עם סיום הלימודים חזר להתגורר ביפו, שם הוא חי כיום[1]. בשנת 2013 סיים לימודי סאונד והפקה מוזיקלית ב-Muzik, בית ספר גבוה ליצירה והפקה מוזיקלית[2].
וינר הוא זוכה פרס נווה שכטר וקרן רבינוביץ ליצירה ישראלית מקורית לשנת 2020[3]. סולן ובין מייסדי להקת ההיפ הופ הערבית-יהודית 'סיסטם עאלי' ומנהל אמנותי של 'בית סיסטם עאלי' בשכונת ג'סי כהן בחולון.
יצירותיו הבימתיות כתובות בערבית, עברית, יידיש ואנגלית ומקיימות מפגש בין תיאטרון, מחול, ספוקן וורד, מוזיקה חיה ואמנויות לחימה. וינר עוסק באמנויות לחימה שונות מגיל 11 וביניהן קרב מגע, ג'ו ג'יטסו ברזילאי ואיגרוף תאילנדי. משנת 2007 הוא מתאמן ומדריך ווינג צון קונג פו[4]. לאמנויות לחימה יש מימד מכריע ביצירותיו הבימתיות, כשפת תנועה וכערוץ תוכן[5]. וינר שיחק במגוון הצגות, סדרות וסרטים. כיום הוא מרצה בחוג לספרות של מכללת סמינר הקיבוצים[6] וחבר הוועדה האמנותית בתיאטרון תמונע.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במה: תיאטרון, מחול ויצירה רב-תחומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 יצר לצד יונתן קונדה, הלחין ושיחק בהצגה 'להשכרה' בבימוי אלון שוובה[7]. ההצגה היא מופע מרפסות בחזית בניין מגורים ברחוב התותחנים 6 בבת ים, בהשראת ספר הילדים 'דירה להשכיר' של לאה גולדברג, וזכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר ב'פסטיבל בת ים' לשנת 2010[8].
בשנת 2011 כתב לצד יונתן קונדה והיה שחקן ראשי בהצגה 'על התל'[9] בבימוי רז וינר, שהוצגה ב'פסטיבל שמונה מעלות' בתיאטרון תמונע.
בשנת 2012 היה כותב שותף ושחקן ראשי בהצגה 'זוהי הארץ' בבימוי אייל וייזר. בהצגה שלושה אמנים בדויים מגיבים לפרס היצירה הציונית. ההצגה זכתה בפרס 'שפת הבמה' בטקס 'קיפוד הזהב' לשנת 2013, ובפרס ה'מאסטר קלאס' בפסטיבל Radikal jung–Münchner Volkstheater[10]. בשנה זו גם היה כותב שותף, מלחין ושחקן בהצגה 'אנו בונים פה נמל' בבימוי רז וינר. ההצגה זכתה בפרס הטקסט הבימתי הטוב ביותר במסגרת 'פסטיבל עכו'[11].
בשנת 2013 היה מחזאי בהצגה 'על החיים ועדה מוות' שביים רז וינר. היצירה עוסקת בעדותה של עדה, אישה מבריקה ובעלת תושייה שהצליחה כנערה לשרוד את תלאות מלחמת העולם השנייה, לחבור לפרטיזנים וגם לעלות לארץ[12]. היא הועלתה במסגרת אירועי פסטיבל ישראל[13].
בשנת 2015 היה יוצר שותף ביצירת המחול 'אני רק שאלה' בפסטיבל 'אינטימדאנס' בתיאטרון תמונע.
בשנת 2016 כתב, ביים לצד סתיו מרין והיה שחקן ראשי בהצגה 'חיתוך. דיבור'. ההצגה עוסקת בזוגיות וביחסי כוח באמצעות מפגש בין תנועה ומילים. היצירה הוצגה בבכורה בפסטיבל עכו וזכתה בפרסים מטעם פסטיבל ישראל ופסטיבל עכו 2016[14] וכן בפרס 'שפת הבמה' במסגרת פרסי 'קיפוד הזהב' לשנת 2017[15]. מנימוקי ועדת הפרס: "שני שחקנים מערבבים את מילות חיינו הגבוהות והנמוכות, הפוליטיות והפיוטיות לשפת במה ייחודית ומלאת השראה". במהלך סגרי הקורונה בשנת 2020 עיבדו מרין ווינר את היצירה הבימתית לשני פרויקטים נוספים: הסכת רדיו באורך מלא בהפקת 'כאן תרבות', סרט ומיני-אלבום בעל ארבעה פרקים[16]. מבקר התיאטרון יאיר אשכנזי כתב על ההצגה: "שטיפת מוח חסרת מעצורים של האקטואליה הישראלית ובה קטעי ספווקן וורד מבריקים ותנועה מדויקת, אירוטית ואלימה, הממחישים עד כמה מחלחלת ההוויה הביטחונית והפוליטית בישראל אל תוך החיים האישיים ויוצרת סוג חדש של שיח זוגי"[17].
בשנת 2017 היה במאי וכוראוגרף שותף ביצירת המחול 'לא, את' בפסטיבל 'א- ז'אנר' בתיאטרון תמונע. היצירה בוצעה על ידי הסטודנטיות מבית הספר הגבוה למחול RE-SEARCH.
בשנת 2017 הלחין, כתב וביצע את היצירה הבינתחומית 'בזכות השיבה' בפסטיבל 'אינטימדאנס', בתיאטרון תמונע[18]. בשנה זו היה גם שחקן ראשי בהצגה 'איש הכריות' בבימוי ארז דריגס בתיאטרון חיפה[19].
בשנת 2018 היה כוריאוגרף ובמאי שותף לצד סתיו מרין ביצירה GENERATSIOONID, בהשתתפות להקת המחול האסטונית Fine5. היצירה הוצגה בבכורה בטאלין, אסטוניה בספטמבר 2018[20].
בשנת 2019 ניהל אמנותית את 'פילבית' (FeelBeit), מועדון פופ אפ ובית תרבות ערבי-עברי בשכונת אבו תור בירושלים. הפרויקט הופק במסגרת אירועי פסטיבל 'מקודשת'[21]. בשנה זו וינר גם כתב, ביים ושימש כשחקן ראשי בהצגה 'מז'יניק' בהפקת אנסמבל תיאטרון תמונע. ההצגה היא חגיגת קרב משפחתית: קול, גוף ומילה בברית ומאבק לחיים ולמוות. ההצגה זכתה בפרס 'הצגת השנה' ווינר זכה בפרס 'במאי השנה' במסגרת פרסי 'קיפוד הזהב' 2019. בשנת 2020 עוּבּדה ההצגה להסכת רדיו באורך מלא בהפקת כאן תרבות[22].
בשנת 2020 זכה וינר בפרס שכטר-רבינוביץ ליצירה ישראלית מקורית לשנת 2020. מנימוקי ועדת הפרס:[3]
"בהרכב ובבית סיסטם עאלי, בשירי הספוקן וורד, ביצירות הבימתיות זוכות הפרסים שלו ובאלבום הסולו שלו “בזכות השיבה” הוא נע בין זהויות, זמנים ואופני ביטוי, וניכר כי הוא יוצר ביחס מתמיד למרחב בו הוא חי. תוך כבוד, הקשבה ורגישות, יצירתו של נטע וינר היא מבע אקטואלי, תזזיתי ומרקיד לישראל המגוונת, העשירה בקהילות, שפות וסיפורים היסטוריים. כל אלו מדברים זה עם זה וחיים זה לצד זה במעשה היצירה של וינר".
בשנת 2021 היה כותב שותף ושחקן ראשי בהצגה 'שמואל – אופרת היפ הופ' בבימוי מולי שולמן ובהפקת אנסמבל תיאטרון תמונע.
ההצגה פרי עטו 'איפה יפו' צפויה לעלות בהפקת 'תיאטרון גשר' במהלך שנת 2022[6].
אלבומים ויצירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינר הוא זמר-יוצר, ראפר ונגן אקורדיון. הוא הסולן ובין מייסדיו של הרכב ההיפ הופ 'סיסטם עאלי', שנוסד ב-2007. שירי ההרכב נכתבים ומבוצעים בשש שפות – עברית, ערבית, רוסית, אנגלית, יידיש ואמהרית.
בשנת 2012 כתב והלחין את הפסקול ביצירה 'מרגנית' מאת האמן ציון אברהם חזן[23]. העבודה זכתה בפרס לקולנוע ניסיוני ווידאו ארט ב'פסטיבל הקולנוע ירושלים'[24].
בשנת 2013 הוציא ההרכב 'סיסטם עאלי' את אלבום הבכורה הנושא את שמו, בהפקת עמית כרמלי[25].
בשנת 2016 הוציא וינר את אלבום הבכורה שלו, 'בזכות השיבה' בהפקת דרור רותם. האלבום נע בין זהויות, זמנים, שפות ואופני ביטוי. הוא משלב היפ הופ, מוזיקת כלייזמר, זמר עברי, גרוב וספוקן וורד[1]. האלבום עוסק רבות בחזרה לשורשים ובפירוק והרכבה של זהות באמצעות מוזיקה ושפה[26]. הטקסטים הם מרובי שכבות ומטאפורות, ומבקר המוזיקה רז ישראלי כתב על האלבום כי: "אלבום הבכורה של נטע וינר "בזכות השיבה", בולט בזכות איכות הטקסטים שלו, נתינת כובד המשקל למילים ונאמנות לאמנות שדורשת מחשבה"[27].
בשנת 2017 הוציא ההרכב 'סיסטם עאלי' את אלבומו השני, 'מהרג'אן', בהפקת אורי וינוקור.
בשנת 2019 בוצעה היצירה 'חוף לחוף' פרי עטו של וינר במסגרת אירועי ה'פצ'ה קוצ'ה' בהיכל התרבות תל אביב. את היצירה ביצעה תזמורת אקורדיונים שמנתה שמונה נגנים בגילאים שונים[28].
בשנת 2021 הוציא וינר את הסינגל 'ילד בשם נטע' בהפקת רועי דורון[29]. השיר הוא מחווה בעברית לשיר A Boy Named Sue של הזמר ג'וני קאש.
קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001 שיחק בסדרה 'משפחה וחצי' בבימוי עופר ויצמן עבור 'רשת'.
בשנת 2002 שיחק בסרט 'זמזום' בבימוי יגאל בורשטיין[30].
בשנים 2004-2005 שיחק בסדרה 'ראש גדול' בבימוי עופר ויצמן עבור 'YES'.
בשנת 2021 שיחק בסדרה 'הד קולך' בבימוי תום שובל עבור 'כאן 11'[30].
בשנת 2022 שיחק בסדרה 'ריקוד האש' בבימוי רמה בורשטיין עבור 'YES'[31].
פעילות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 2008 וינר מנחה קבוצות נוער בשיתוף עם מגוון עמותות ומסגרות חינוך, ביניהן עמותת 'סדאקה רעות', רשת קידום נוער תל אביב יפו ועמותת 'מקור' לקידום מוזיקה בקהילה[32].
משנת 2014 וינר משמש כמנהל אמנותי למעבדת התרבות 'בית סיסטם עאלי' בשכונת ג'סי כהן בחולון, תנועה תרבותית-חינוכית ובית יצירה הפועלים לקידום שוויון ושינוי חברתי. המעבדה מקדמת יצירה אמנותית מקורית ייחודית ופורצת דרך, לצד תוכניות חינוך יחידות במינן המייצרות שיח רב תרבותי אמיץ במגוון רחב של אוכלוסיות[32].
בשנת 2018 יצר וינר את 'אם הזרים – מסע היפ הופ ביפו', מופע חוצות המזמין את הקהל לסיור היסטורי-ארכאולוגי בעיר העתיקה יפו, דרך סיפור חייהן של חמש דמויות עכשוויות. המופע מסופר כולו בראפ וספוקן וורד בערבית, ערבית, רוסית, אנגלית ויידיש[33].
משנת 2020 משמש וינר כמרצה בחוג לספרות של מכללת 'סמינר הקיבוצים'[6].
משנת 2022 משמש וינר כמורה לתחום הבינתחומי בתיכון למדעים ואמנויות בירושלים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינר מתגורר ביפו עם בת זוגו, הכוריאוגרפית והרקדנית סתיו מרין ובתם. השניים יצרו ושיתפו פעולה במספר מופעים.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2013: סיסטם עאלי
- 2016: בזכות השיבה
- 2017: מהרג'אן
- 2023: פינוי בינוי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
• דפנה לוי, ראיון אישי עם נטע וינר בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 28 באפריל 2023
נטע וינר, ברשת החברתית פייסבוק
נטע וינר, ברשת החברתית אינסטגרם
נטע וינר, סרטונים בערוץ היוטיוב
נטע וינר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נטע וינר, באתר ספוטיפיי
נטע וינר, באתר בנדקמפ- דף אמן באתר as-is-arts
- בית סיסטם עאלי
- דפנה לוי, ראיון אישי עם נטע וינר ממייסדי ״סיסטם עאלי״ בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 28 באפריל 2023
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 בן שלו, היחסים המורכבים של נטע וינר עם הזמר העברי, באתר הארץ, 24.12.2016
- ^ טל גורדון, נטע וינר: אלף זהויות באיש אחד, באתר הבמה, 09/03/2016
- ^ 1 2 נווה שכטר, פרס נווה שכטר וקרן רבינוביץ ליצירה ישראלית מקורית, באתר נווה שכטר, 2020
- ^ צוות ווינג-צון ישראל, צוות ההדרכה - ווינג צון ישראל, באתר ווינג צון ישראל
- ^ רונן אידלמן ויונתן אמיר, פודקאסט 'לשם שמיים' עונה 2: פרק 8 – נטע וינר, באתר הנסן, 9.1.2022
- ^ 1 2 3 לאלי, תיאטרון גשר פותח את העונה ה-30 עם חמש הצגות בכורה, באתר בלוג לאלי, 16.3.21
- ^ הילה אהרון בריק, הבניין שהפך להצגה, באתר הבמה, 2010
- ^ פסטיבל בת ים, להשכרה, באתר יוטיוב, 2010
- ^ הבמה, תיאטרון - על התל, באתר הבמה, 2011
- ^ אתר מחזאי ישראל, זוהי הארץ, באתר מחזאי ישראל, 2013
- ^ זוהר אלמקייס, כאן בונים, באתר בית אבי חי, 10.2.2014
- ^ תיאטרון יפו, על החיים ועדה מוות, באתר תיאטרון יפו, 2013
- ^ גו ג'רוזלם, פסטיבל מרכז הבמה: על החיים ועדה מוות בתאריך 25.05.2013, באתר go Jerusalem, 25.05.2013
- ^ ynet, תיאטרון אחר: הוכרזו הזוכים בפסטיבל עכו, באתר ynet, 20 באוקטובר 2016
- ^ ynet, הוכרזו הזוכים בפרס קיפוד הזהב 2017, באתר ynet, 1 בדצמבר 2017
- ^ תיאטרון תמונע, חיתוך.דיבור, באתר תיאטרון תמונע, 2021
- ^ יאיר אשכנזי, סיכום פסטיבל עכו: טוטאליות הדדית, באתר הארץ, 24.10.2016
- ^ הבמה, מהי תגובה הולמת?, באתר הבמה, 27/06/2017
- ^ רון שוורץ, היסטוריה של אלימות, באתר מרגישים תיאטרון, 23/3/17
- ^ fine5, generatsioonid, fine5, 2018
- ^ פסטיבל מקודשת, פיל בית, באתר פסטיבל מקודשת, 2019
- ^ תיאטרון תמונע, מז'יניק, באתר תיאטרון תמונע, 2020
- ^ ynet, וידאו ארט: עין לציון צופיה, וגם לקריה בתל אביב, באתר ynet, 24 ביולי 2012
- ^ הרמה מגזין לאמנות, גליון #18 אסור לצלם, אוקטובר 2017, באתר הרמה מגזין לאמנות, 10.17
- ^ דפנה ארד, סיסטם עאלי מנצחים את השיטה, באתר הארץ, 15.3.15
- ^ ניצן אנגלברג, לפרק ולהרכיב מחדש, באתר קולומבוס - מגזין מוזיקה, 7.1.16
- ^ רז ישראלי, 'בזכות השיבה': כנראה האלבום החשוב של השנה, באתר nrg מקור ראשון, 20/4/2016
- ^ pechakucha, נטע וינר, באתר pechakucha, 3.19
- ^ נטע וינר, ילד ושמו נטע, באתר יוטיוב, 24.10.21
- ^ 1 2 אישים, נטע וינר, באתר אישים, 2021
- ^ stay happening, מה אמרת? נטע וינר בביתא // מופע וסיור בתערוכה, באתר stay happening, 4.21
- ^ 1 2 בית סיסטם עאלי, הצוות, באתר בית סיסטם עאלי
- ^ בית סיסטם עאלי, בית סיסטם עאלי: סיור הופעה ביפו, באתר יוטיוב, 3.9.19