סיקי קול
 | |
| לידה |
16 בפברואר 1951 (בת 73) רמת גן |
|---|---|
| שם לידה | שרה[1] |
| לאום | ישראלית |
| מקום לימודים | אולפן בת דור |
| תקופת הפעילות | מ-1964 |
| תחום יצירה | כוריאוגרפיה למחול |
| הושפעה על ידי | ז'נט אורדמן |
| יצירות ידועות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
סיקי קול (נולדה ב-16 בפברואר 1951, ברמת גן) היא רקדנית, כוריאוגרפית, מורה לכוריאוגרפיה, מורה למחול מודרני, מנהלת חזרות[2] ומאמנת אישית ישראלית.
בשנת 1983 זכתה יצירתה הכוריאוגרפית "סחף" בפרס השני בתחרות הבין־לאומית לכוריאוגרפיה בקלן, גרמניה[3][4]. ובשנת 1984 יצירתה הכוריאוגרפית "מלכוד" זכתה בפרס כינור דוד כיצירה הכוריאוגרפית הטובה ביותר של השנה[5][6].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשם שרה מיניוביץ', ברמת גן, בשנת 1951, וקיבלה את שם החיבה "סיקי"[7]. למדה בבית ספר הלל ובתיכון בליך[8].
בשנים 1969–1971 שירתה בצה"ל בלשכת מפקד חיל האוויר[8].
בשנת 1971, נישאה לאביהו קול ונולדו להם שני ילדים והם התגוררו במושב חגור.
בשנת 1986 חזרה להתגורר ברמת גן. מאז 1989 חיה עם בן זוגה, דורון צפריר.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1973 סיימה לימודי דרמה יוצרת בסמינר הקיבוצים, בהנחייתה של שרה שפיר.
בשנת 1981 השתתפה בקורס בין־לאומי לכוריאוגרפים ומלחינים (IDC-P.CC) באוניברסיטת סארי, אנגליה, בניהולם האמנותי של מרס קנינגהם וג'ון קייג'.
בשנת 1987 סיימה תואר בוגרת האקדמיה למחול ע"ש רובין בירושלים, עם תעודת הוראה מטעם משרד החינוך והתרבות.
מאז 1990, תלמידתם של יוספה ופלד מיכאלי בשיטת מחשבת הגוף.
ב-1995 סיימה קורס שנתי במכון "מעגלים" בנושא "ספורט בתהליך הפסיכותרפויטי".
בשנת 1997 קיבלה תואר שני מאוניברסיטת נורוויץ' (Norwich University), ארצות הברית.
בשנת 2005 סיימה לימודי תעודה בניהול מערכות חינוך חדשניות מטעם אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך.
בשנת 2006 סיימה תוכנית להכשרת מאמנים במכללת CoachMe.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קול התחילה לרקוד בגיל שש בסטודיו למחול של הילדה קסטן ועליזה שדה ברמת גן. בשנים 1964–1969[9], למדה בלט קלאסי ומחול מודרני אצל ז'נט אורדמן, עם הקמתו של אולפן בת דור למחול בתל אביב.
בתום השירות הצבאי רקדה בלהקת בת דור (כלול סיורים לאירופה ולמזרח הרחוק).
בשנת 1973 החלה להיות מנהלת הצגה, מנהלת חזרות ומורה למחול באולפן בת דור תל אביב ובבאר-שבע[1][10][3].
בשנים 1980–1986 הייתה כוריאוגרפית הבית ומנהלת החזרות[11] בלהקת בת שבע[12][13].
לאורך שנות ה-80 וה-90, פעלה ככוריאוגרפית בלהקות מחול נוספות, ובהן ענבל, בת דור, ביכורי מחול, ותיאטרון-מחול תל אביב (מוזע)[3].
בשנת 1984 ייסדה וריכזה את מגמת המחול בבית הספר לאמנויות תל אביב, ובמקביל עד שנת 1995, הייתה כוריאוגרפית ומורה למחול של להקת ביכורי מחול בהנהלתו של אבי לפידות[14], במרכז למחול, ביכורי העיתים, שבתל אביב.
בשנים 1989–2019 הייתה מורה לכוריאוגרפיה ורפרטואר מודרני במגמת המחול בתיכון תלמה ילין[15]. כמו כן, הייתה מחנכת כיתה ורכזת חברתית בתיכון זה[16][8][3].
בשנים 1985–2015 בחנה בבחינות למלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, קרן שרת, הייתה חברה במדור למחול ובמדור בתי ספר לאמנות במועצה הישראלית לתרבות ואמנות[17][3][18], חברה בוועדת השופטים של פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה[19][20], ובין השנים 2000–2019 הייתה חברה בוועדה לחשיפה בין־לאומית של מרכז סוזן דלל.
יצירותיה הכוריאוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- להקת בת-שבע
- 1980 - קשרים - עבודה קבוצתית[21][22]
- 1981 - חמסה - עבודה קבוצתית עם פסל מתנייע של האמנית מרים בת-יוסף[23]
- 1982 - סחף - עבודה לסולנית שלי שיר, בהשתתפות חמישה רקדנים נוספים[24][25],
היצירה זכתה בפרס שני בתחרות בין־לאומית לכוריאוגרפיה בקלן, גרמניה, ב-1983 - 1983 - מלכוד - עבודה לסולן דוד דביר בהשתתפות הלהקה. היצירה זכתה בפרס כינור דוד כיצירה הכוריאוגרפית הטובה ביותר של השנה[26]
- 1984 - אלגרו ברברו - דואט בשלוש ואריאציות לרקדנים שלי שיר וחיים און[27]
- 1985 - מחול ברנדנבורגי מס' 4 - הוזמן במיוחד עבור "ערב באך", הפקה משותפת של להקת בת שבע והתזמורת הקאמרית הישראלית[28]
- 1986 - סיפור בחמישה פרקים - עבודה קבוצתית[29][30]
- להקת בת-דור
- 1990 - פעימות לב - עבודה קבוצתית[31]
- תיאטרון מחול ענבל
- 1992 - ירח,ירח - עבודה קבוצתית למוזיקה מקורית של המלחין ישראל בורוכוב[32][33]
- להקת ביכורי מחול – ביכורי העיתים
- 1989 - הנאות קטנות - עבודה קבוצתית, הומוריסטית[34]
- 1990 - שירים בלבן - מופע קבוצתי המבוסס על שירים ישראליים. העבודה ייצגה את ישראל בקרדיף, אנגליה ולקחה חלק באירועי הפתיחה של מרכז סוזן דלל, ת"א
- 1991 - שמונה על ארבע - מופע קבוצתי המבוסס על שירי החיפושיות. היצירה ייצגה את ישראל בפסטיבל המחולות בכרונינגן, הולנד ובאסן, גרמניה[35][36],
- 1992 - רוצה לגעת באך - מופע מחול, המבוסס על מוזיקה של באך, בעיבודים שונים
- 1993 - בא-רוק - מופע מחול לעשרים רקדניות המבוסס על מוזיקה מהבארוק עד לרוק
- 1994 - תוכנית מס' 6 - מופע מחול המבוסס כולו על מוזיקה של מוצארט בעיבודים שונים
- תיאטרון מחול ת"א – מוזע
- 1995 - ויזה - מופע מחול העוסק בנושא השלום והיבטיו השונים
- פסטיבל כרמיאל
- 1994 - חבורת נערי רחוב - יצירה לחמישים רקדנים, לערב הפתיחה
הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבור עבודותיה בלהקת בת שבע, זכתה במקום השני בתחרות הבין-לאומית לכוריאוגרפים בקלן לשנת 1983 (סחף)[37][3][4] ובפרס כינור דוד לשנת 1984 (מילכוד)[5][38].
בחודש אפריל 1983 זכתה בפרס "קרן יאיר שפירא" על הישגיה בתחום המחול[39].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר רות אשר, הספר Dance Spreads Its Wings: Israeli Concert Dance 1920–2010 (באנגלית)
ממאמריה:
- ג'אנט אורדמן – אישה שהגשימה חלום ושברה אותו, סיקי קול, מחול עכשיו 14,אוקטובר 2008, עמודים: 38–39
- סיקי קול, ללמד את הבלתי ניתן ללימוד, תפקידו של המורה לכוריאוגרפיה, עמודים 44–45
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 יעקב הכהן, בכורות עולמיות, מעריב, 17 באוקטובר 1982
- ^ בארכיון להקת בת שבע משנה 1985
- ^ 1 2 3 4 5 6 סיקי קול בארכיון להקת בת שבע}
- ^ 1 2 שרית ילוב, "סחף" של בת־שבע - פרס יוקרה בינלאומי, דבר, 2 באוגוסט 1983
- ^ 1 2 בארכיון להקת בת שבע משנה 1985
- ^ חיים נגיד, יופי של מילכוד, מעריב, 31 במאי 1984
- ^ סמדר שיר, סיקי, תפסיקי!, מעריב, 17 בינואר 1980
- ^ 1 2 3
יצירתיות - קונפורמיות מול חופש | סיקי קול, סרטון בערוץ "The Van Leer Jerusalem Institute - מכון ון ליר בירושלים", באתר יוטיוב (אורך: 32:55)
- ^ ארכיון הבימה
- ^ יום הולדת למוסר־עבודה, מעריב, 28 בנובמבר 1976
- ^ חיים נגיד, בת־שבע: בלי בחינות כניסה, מעריב, 28 ביולי 1985
- ^ מפגש סיום לסדרת תולדות המחול בעולם המערבי _ הערב, דבר, 25 במאי 1981
- ^ בת שבע 2: עוד חילופים, חדשות, 31 באוגוסט 1986
- ^ חיים נגיד, קסמי גלינה פאנובה, מעריב, 19 באוקטובר 1989
- ^ מרב יודילוביץ', נולד לרקוד, באתר ynet, 12 במאי 2010
- ^ אורי יואלי, שיחה עם יצחק נתן, שלימד בבית הספר תלמה ילין מאז שנת 1966, ומנהלו בין השנים 1979–2002, סיקי קול רכזת חברתית, קול הרעם
- ^ ד"ר רות אשל, יומני מחול,סיקי קול, משנת 2002 משמשת חברה במועצה הציבורית לבתי הספר לאמנויות במשרד המדע התרבות והספורט, עמ' 3
- ^ סיקי קול חברה בוועדת השיפוט לפרס היצירה במחול לשנת 2017
- ^ נוב ראובני, האמן שנעץ את דגל ישראל בישבנו יקבל פרס מעיריית ת"א, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בנובמבר 2018
- ^ מערכת וואלה!, תיאטרון החאן וענת גוב בין הזוכים בפרס רוזנבלום, באתר וואלה!, 17 ביולי 2012
- ^ דורה סודין, דמויות וקשרים מתוך היצירה של סיקי קול, מעריב, 13 בינואר 1980
- ^ בת שבע בפארק הירקון, דבר, 13 באוגוסט 1980
- ^ חוה נובק, שני מחולות ישראליים - בבכורה עולמית - היצירה חמסה של סיקי קול, דבר, 17 בינואר 1982
- ^ ארכיון להקת בת שבע, עמ' 22
- ^ כשגבו אוהב אשה, חדשות, 15 בנובמבר 1991
- ^ ארכיון להקת בת שבע, עמ' 13
- ^ ארכיון להקת בת שבע
- ^ ארכיון להקת בת שבע, עמ' 17
- ^ ארכיון להקת בת שבע, עמ' 21
- ^ אליקים ירון, הידד ל"בת שבע", מעריב, 22 ביוני 1986
- ^ אביגל שוש, מחול להקת בת דור - היצירה פעימות לב של סיקי קול, חדשות, 13 ביולי 1990
- ^ להקת ענבל מציגה ערב שכולו בכורות, חדשות, 24 ביולי 1992
- ^ קלסי ומחול - ירח ירח, חדשות, 24 ביולי 1992
- ^ אורנה לנדאו, תנועת נוער - בכורי מחול והיצירה של סיקי קול הנאות קטנות, מעריב, 24 במרץ 1989
- ^ תמי לוביץ, קלסי ומודרני, חדשות, 8 במאי 1991
- ^ לפני שלוש שנים נולדה במרכז למחול ביכורי עיתים להקת ביכורי מחול, חדשות, 10 במאי 1991
- ^ Jack Anderson, DANCE: ISRAELI VISITORS, 5 בנובמבר 1983
- ^ מלכוד - להקת בת שבע - רונה ורד - 1983, סרטון בערוץ "ShultzSherzerTV", באתר יוטיוב (אורך: 23:47)
- ^ ארכיון להקת בת שבע עמ' 12
- רקדניות ישראליות
- כוריאוגרפיות ישראליות
- כוריאוגרפים ישראלים
- זוכי פרס כינור דוד
- סגל תלמה ילין
- רקדני להקת המחול בת שבע
- מאמנים אישיים ישראלים
- רקדנים ישראלים
- רמת גן: אישים
- בוגרי תיכון בליך
- בוגרות תיכון בליך
- זוכות פרס כינור דוד
- רקדניות להקת המחול בת שבע
- מאמנות אישיות ישראליות
- חיילות חיל האוויר הישראלי
- חיילי חיל האוויר הישראלי
- ישראלים שנולדו ב-1951