סלימאן א-שאפעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

סלימאן א-שאפעיערבית: سليمان الشافعي, תעתיק מדויק: סלימאן אלשאפעי) הוא עיתונאי, בעבר כתב חדשות ערוץ 2 לענייני פלסטינים, והחל משנת 2013 משמש כעורך הראשי של ערוץ i24news בערבית.

א-שאפעי הוא ערבי אזרח ישראל,[1] ובעל קרובי משפחה ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובירדן.[2] הוא בעל תואר בהיסטוריה כללית ופילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. תחילה עבד במקומון "כל הנגב" של העיתון "ידיעות אחרונות" ובמקומון בשפה הערבית "אח'באר א-נקב" ("חדשות הנגב") בבאר שבע[3] ואחר-כך בעיתון "חדשות". בעבור העיתון "חדשות" סיקר את בתי המשפט בבאר שבע בנוסף לעבודתו ככתב שטחים ברצועת עזה. מ-1993 עד 2009 עבד בחברת החדשות של ערוץ 2. לרוב, הוא דיווח מיהודה ושומרון ורצועת עזה על חיי האוכלוסייה המקומית.

ביולי 2000 נסע לסוריה והשתתף בטקס שערך המשטר לציון יום הארבעים למותו של הנשיא חאפז אל-אסד. היה העיתונאי הישראלי הראשון שדיווח בשידור חי מלב הבירה הסורית דמשק. תיעד במצלמתו סדרה של כתבות מיוחדות מהזירה הסורית ששודרו בפעם הראשונה בחדשות ערוץ 2.

בסוריה ראיין בכירים, ראשי אוניברסיטאות ואזרחים סורים ברחובות. הוא פגש בעשרות פליטים פלסטינים במחנה הפליטים אל-ירמוכ שבדמשק, שם הוזמן לסקר כנס גדול שבו השתתפו ראשי 13 הארגונים הפלסטינים שפועלים מסוריה כדי לנאום בזמנו נגד הסכם קמפ דייויד שהתגבש בעת ההיא בין ראש הממשלה אהוד ברק לבין ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. בכנס פגש את אחמד ג'בריל, ח'אלד משעל, פארוק קדומי, נאיף חוואתמה ואחרים.

בתקופתו של ערפאת דיווח על הוצאה להורג בשידור חי מעזה. הדיווח זכה להדים רבים ולגינויים רבים בעולם לנוכח האכזריות שבמעשה זה.

באחת הכתבות שלו הוא עמד שעה קלה עם צוות הטלוויזיה שלו מול ביתו של מייסד חמאס השייח' אחמד יאסין. למחרת פורסם בעיתונות הישראלית שחיל האוויר ביטל בדקה התשעים פעולת התנקשות בחייו של אחמד יאסין בשל נוכחות צוות טלוויזיה ישראלי ליד ביתו.[דרוש מקור]

במהלך האינתיפאדה השנייה נעצר א-שאפעי פעמים רבות בגין כניסה בלתי-מורשית לרצועת עזה.

ב-2009 פרסם את ספרו "השבוי" על חטיפת גלעד שליט והמגעים לשחרורו מנקודת המבט של חמאס. הספר נכתב ללא ידיעת חברת החדשות, ובעקבות הפרסום הוא הושעה מתפקידו ובהמשך פוטר מעבודתו‏‏.[4] ב-2010 הצטרף כפרילנסר לחדשות ערוץ 10.[5]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן שדור, "אני לא גיבור. לא בחרתי לעבוד בתור פועל לגרביים", "גלובס"‏, 17.5.2001
  2. ^ אבנר הופשטיין, פער התיווך, "העין השביעית"‏, 1.3.2001
  3. ^ קול קורא במדבר
  4. ^ ‏ערן סויסה, סלימאן א-שאפעי פוטר מחדשות 2, באתר nrg מעריב, 28 באוקטובר 2009
  5. ^ אמילי גרינצווייג, חדשות ערוץ 10, עזה, וואלה ברנז'ה, 4.7.2010