רהט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רהט
Coat of arms of Rahat.svg
Rahat Aerial View.jpg
שם בערבית رهط
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה טלאל אל קרנאוי
גובה ממוצע ‎222‏ מטר
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 64,462 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎25
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.3%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 3,286 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎56
תחום שיפוט 19,630 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎79
31°23′32″N 34°45′15″E / 31.3923393737956°N 34.7540292199669°E / 31.3923393737956; 34.7540292199669
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 1 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3346
    - דירוג מדד ג'יני
‎248
לאום ודת
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 16.4%
גילאי 5 - 9 14.2%
גילאי 10 - 14 13.6%
גילאי 15 - 19 12.8%
גילאי 20 - 29 17.7%
גילאי 30 - 44 15.0%
גילאי 45 - 59 7.2%
גילאי 60 - 64 1.1%
גילאי 65 ומעלה 2.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 25
–  יסודיים 18
–  על-יסודיים 14
תלמידים 18,307
 –  יסודי 10,310
 –  על-יסודי 7,997
מספר כיתות 672
ממוצע תלמידים לכיתה 27.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל רהט נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
אתר הבית

קואורדינטות: 31°23′32″N 34°45′15″E / 31.3923393737956°N 34.7540292199669°E / 31.3923393737956; 34.7540292199669

אולם כדורסל
הפארק המרכזי החדש ברהט

רַהַטערבית: رهط) היא עיר במחוז הדרום בישראל, 12 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישוב להבים ולקיבוץ משמר הנגב. שטח השיפוט שלה הוא 19,586 דונם. היא הוקמה בשנת 1972 והוכרזה כעיר בשנת 1994.

העיר רהט היא היישוב הבדואי הגדול בישראל והעיר הבדואית היחידה. היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי נצרת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רהט הוקמה בשנת 1972 במסגרת תוכנית ממשלתית להקמת יישובי קבע לאוכלוסייה הבדואית בנגב, כארבע שנים לאחר הקמת היישוב הראשון תל שבע. במסגרת תוכנית זו הוקמו עוד חמישה יישובים: חורה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום ולקייה.

מהקמתה ועד שנת 1980 הייתה תחת מועצה אזורית בני שמעון. בין השנים 1980 - 1989 נוהלה על ידי מועצה עצמאית, ללא תלות במועצה אזורית בני שמעון. בשנת 1989 היא הוכרה כמועצה מקומית ובשנת 1994 הוכרה כעיר. בשנת 2004 הוקמה בעיר תחנת משטרה שמונה כיום כ-70 שוטרים.

בשנת 2018 התרחבה העיר כמעט פי שניים בעקבות הסכם העברת שטחים שנחתם בין ראש עיר טלאל אלקרנאוי לראשת המועצה האזורית בני שמעון סיגל מורן. [2]


אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים ברהט 64,462 תושבים (מקום 25 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לרהט דירוג של 1 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 46.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 4,793 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[3]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ברהט:

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת האבטלה במגזר הבדואי בדרך כלל גבוהה מאוד. לתושבי רהט יש מספר אופציות תעסוקתיות באזור, בהן עבודה במפעלים ועסקים בכמה אזורי-תעשייה בנתיבות, אופקים, באר-שבע, רהט ואזור תעשייה עידן הנגב שגם נמצא בעיר. עם שדרוג מערכת התחבורה הציבורית, עולה הנגישות לאזורים יותר מרוחקים, דבר המאפשר לתושבי רהט לעבוד וללמוד גם במרכז הארץ.

ברהט אחוז האבטלה עמד בשנת 2013 על 34% ובשנת 2017 ירד עד כדי 14.4%,[4] בעיקר תודות להקמת אזור התעשייה עידן הנגב שהעסיק אלפים מתושבי רהט.

פרויקטים קהילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר פרויקטים קהילתיים בעיר, שמספקים גם מקומות עבודה לתושבי רהט. אחד מהם הוא פרויקט יזמות ותעסוקה לנשים הבדואיות, הכולל קורס הכשרה בעיבוד טקסטיל, תפירה וייצור בגדים, שפעיל מ-2010. הפרויקט כלל הכשרה בתחום התעסוקה, הכשרה בניהול עסקים, עזרה בבניית עסק, והדרכה ממושכת. המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי הוביל יוזמה זו בשיתוף עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מתוך 20 נשים בדואיות שקיבלו הכשרה זו, ארבע הקימו עסק שיתופי של עיצוב וייצור אופנה לנשים מוסלמיות; 9 משתתפות הקימו מפעל תפירה, ואחרות החלו לתפור בגדים באופן פרטי מהבית.[5]

מרכז ריאן פועל בעיר מאז שנת 2014 ומבצע השמות לתושבי רהט בכל אזור הדרום.[6]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר ברהט

ישנם מספר רב של גנים ובתי-הספר בעיר. בעיר פועל מתנ"ס המפעיל חוגים שונים.

לתושבי רהט קיימת אפשרות ללמוד במספר מוסדות אקדמיים המצויים בקרבת עירם: במכללת ספיר בשדרות, באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, מכללות ובתי ספר טכניים שונים בבאר שבע, במכללת אחווה בבאר טוביה ובקרוב ייפתח באזור תעשייה עידן הנגב קמפוס בחסות משותפת של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת בן-גוריון.[7][8]

בשנת 2012 זכה בית ספר היסודי צלאח א-דין בפרס בית-ספר מצטיין מטעם משרד החינוך[9]

תחום הספורט מפותח יחסית ברהט, ובפרט הג'ודו.[10] בשנת 2017 זכתה נבחרת הג'ודו של נוער רהט במדליית כסף וארד באליפות הארץ בג'ודו.[11]

בשנים האחרונות השתפר משמעותית אחוז הזכאות לבגרות בעיר. על פי נתוני משרד החינוך בשנת 2013 רק 40% מתלמידי י''ב סיימו בגרות בהצלחה. בשנת 2017 כבר 56% סיימו בגרות.

איכות סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איכות הסביבה ברהט נחשבת לירודה. העיר תוכננה ללא מערכת ביוב מרכזית, אך מאז שנת 2010 פועל בעיר תאגיד מים,[12] שפיתח משמעותית את תשתיות הביוב והמים. ברחבי העיר פזורות מזבלות בלתי חוקיות הגורמות למפגעי ריח ותברואה, וגרוטאות מושלכות מדי יום לשטחים הפתוחים שמסביב לעיר או אף ברחובות עצמם. סקר הלמ"ס שנערך בשנת 2007 העלה כי 86 אחוז מתושבי העיר אינם מרוצים מרמת הניקיון בעיר. בשנת 2009 החל שיתוף פעולה בין עיריית רהט לחוג לאקולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסגרתו הסטודנטים יפתחו תוכנית אקולוגית ישימה המותאמת לעיר ולמרקם האוכלוסייה שבה.[13]

ב-2007, במסגרת פרויקט שיקום נחלים, שיקמה קק"ל את גדות הנחל ברהט.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2007 נחנכה תחנת הרכבת להבים - רהט מזרחית ובסמוך לעיר, על כביש 40. תחילה נקראה התחנה רק "תחנת הרכבת להבים", אולם סמוך לפתיחתה שונה השם ל"להבים", מה שעורר כעס בקרב תושבי העיר שלבסוף הצליחו לשנות את שם התחנה ל"להבים - רהט".

עד שנת 2005 לא הייתה ברהט תחבורה ציבורית, למרות היותה של העיר מונה עשרות אלפי תושבים. באותה שנה יצאו התושבים, יחד עמותת ידיד ועם ראש העיר דאז, טלאל אלקרינאוי, למאבק במשרד התחבורה כדי להכניס קווי תחבורה ציבורית לעיר. המאבק הצליח ובכנס שנערך בשנת 2005 הודיע משרד התחבורה על הפעלת תחבורה ציבורית ברהט.[14] בשנת 2009 החלה לפעול בעיר חברת האוטובוסים גלים. בשנת 2017 יש 20 קווי תחבורה ציבורית שעוברים בתוך רהט או בכניסה אליה.[15]

בסוף שנת 2016 נחנך מחלף רהט בכביש 6, שמחבר את העיר לכביש המרכזי במדינה ויוצר גישה וכניסה מהירה לרהט.[16]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רהט ידועה כמרכז תיירות של אוכל אותנטי. תיירים רבים מגיעים לרהט, במיוחד בתקופת הרמדאן, כדי להתארח בבתים ברחבי העיר ולאכול מהבישולים הבדואים של הנשים המארחות. נהוג שיחד עם האוכל מספרת בעלת הבית על התרבות הבדואית ומנהגי המקום.[17]

פסטיבל לילות רמדאן
תיירות בעיר רהט במסגרת פסטיבל לילות רמדאן

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רהט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016.
  2. ^ דרעי אישר העברה של 14,000 דונם מבני שמעון לרהט
  3. ^ פרופיל רהט באתר הלמ"ס
  4. ^ "תמונת מצב חברתית 2016: השכר עולה – אך לא מדביק את הגידול בצמיחה". מרכז אדוה (באנגלית). 15 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2017. 
  5. ^ פרויקטים של בדואים, המרכז יהודי-ערבי לפיתוח כלכלי
  6. ^ "מרכז ריאן רהט" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2017. 
  7. ^ IA logo.png נשיא המדינה, עידן הנגב, רהט והרווארד - איך זה מתחבר? בתאריך מאי 2014, בארכיון האינטרנט
  8. ^ IA logo.png פרס: ברהט תוקם שלוחה של אוני' בן-גוריון, רשת ב' בתאריך אפריל 4, 2012, בארכיון האינטרנט
  9. ^ פרס (...) לבתי ספר מצטיינים בחינוך לבטיחות בדרכים (עמ' 53–54), אתר משרד החינוך, ‏שנה"ל תשע"ב
  10. ^ שרון קינן, ‏אמנות לחימה בבלתי אפשרי: על האיש שמאמן בדואים ג'ודו, באתר ישראל היום, 22 ביוני 2017 22:39
  11. ^ פוסט, בעמוד הפייסבוק של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
  12. ^ תאגיד מי רהט, באתר תאגידי המים
  13. ^ אילנה קוריאל, רהט: נהיה העיר הבדואית הירוקה הראשונה, באתר ynet, 22 ביולי 2009
  14. ^ לאחר שנים של מאבק: תחבורה ציבורית ברהט, אתר עמותת "ידיד"
  15. ^ bus.co.il - המודיעין לתחבורה ציבורית בישראל, אוטובוסים
  16. ^ התקדמות העבודות בדרום, חברת כביש חוצה ישראל
  17. ^ אילנה שטוטלנד, ‏פסטיבל "לילות רמדאן" ברהט: אוכל ואירוח מסורתי, שוק צבעוני ותרבות עשירה, באתר מעריב השבוע, 31 במאי 2018
    זיו ריינשטיין‏, שגעת ברהט: הסודות הנסתרים של העיר הבדואית הגדולה בישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 31 במאי 2018