ערוץ 20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערוץ 20
Arutz 20.svg
פרטי הערוץ
מדינה ישראלישראל  ישראל
קטגוריה כללי, חדשות
סוג ערוץ טלוויזיה מסחרי
תאריך השקה 30 ביוני 2014
שפה עברית
משרד ראשי רחוב הברזל, תל אביב
אזור קליטה ישראל
פורמט תמונה 576i (SDTV)
זמינות
חבילה HOT • ‏yesסלקום tvפרטנר tv • ‏STINGTVרמי לוי TVעידן פלוס
HOT אפיק 20
yes אפיק 20
סלקום tv ערוץ 20
פרטנר tv אפיק 20
עידן+ אפיק 8
www.20il.co.il

ערוץ 20 (בעבר "ערוץ המורשת") הוא ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי, המשודר באמצעות חברת הכבלים "HOT", חברת הלוויין "yes", סלקום tv (באיכות HD), פרטנר TV או באמצעות ממיר עידן+[1]. הערוץ מועבר גם באופן חופשי, באמצעות לוויין התקשורת "עמוס", באתר האינטרנט ובסלולר.

הערוץ הושק ב-30 ביוני 2014. הוא משדר תוכניות חדשות, אקטואליה, בידור, אירוח ותרבות לכל המשפחה. לערוץ 60 עובדים ותקציבו השנתי עומד על כ-10 מיליון ש"ח. קודם להקמת הערוץ שימש אפיק 20 בשידורי הטלוויזיה לשידורים חיים מאולפני תוכנית המציאות "האח הגדול"[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע להקמת הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1997 אישרה הממשלה את דו"ח ועדת יוסי פלד, שהוקמה להכנת הצעה להרחבת מערך שידורי הטלוויזיה והרדיו לציבור וארגונו מחדש. הדו"ח המליץ לאמץ מדיניות חדשה ליצירת שוק חופשי של תקשורת אלקטרונית, אשר תושתת על העיקרון של "שמיים פתוחים" לכול. הוועדה המליצה על מתן רישיונות לשידורי לוויין ישירים לבית הצרכן (טלוויזיה מלוויינים - yes), הקמת ערוץ מסחרי נוסף (בהמשך ערוץ 10) והקמת חמישה או שישה ערוצים ייעודיים – בשפה הערבית, לדוברי רוסית ואמהרית, למורשת ישראל, ערוץ של מוזיקה ישראלית, ערוץ חדשות ומידע, שימומנו כולם מפרסומת מסחרית[3].

בשנת 1998 פרסם משרד התקשורת, באמצעות המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, את המכרז למיון מוקדם להקמת חמישה ערוצים ייעודיים שמימונם מפרסומות ומטרתם לפנות לפלחי אוכלוסייה מסוימים ולא לכלל האוכלוסייה כמו בערוצי הברודקאסט[4]. ההחלטה כללה הקמה של ערוץ בערבית (הלא TV), ערוץ החדשות הייעודי (שלבסוף לא הוקם), ערוץ ברוסית (ערוץ 9), ערוץ מוזיקה (ערוץ 24) וערוץ מורשת[5]. אך לאחר פרסום המכרז למיון המוקדם, פרסום מכרז פרטני לערוץ מורשת התעכב במשך מספר שנים[6].

המכרז הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2005 פורסם המכרז לערוץ המורשת. קבוצת הירש מדיה, בבעלות איש העסקים שלמה בן-צבי הייתה המתמודדת היחידה והיא זכתה במכרז[7]. בן-צבי כבר הקים בשנת 2003 את "ערוץ התכלת", ערוץ מורשת בתשלום למנויי הטלוויזיה בכבלים בשידור הדיגיטלי ולמנויי חברת הלוויין[8]. מאחר שהערוץ היה בתשלום, ולא שידר פרסומת, המהלך היה אפשרי על פי כללי משרד התקשורת. זמן קצר לפני תחילת השידורים רכש איש העסקים האמריקאי רון לאודר 24% ממניות הערוץ[9]. "ערוץ התכלת" נסגר ב-31 במרץ 2006, בהתאם להסכם שבין הערוץ לבין חברות הכבלים והלוויין, עם קבלת הרישיון לערוץ הברודקאסט בנושא מורשת ישראל[10]. לאחר הזכייה במכרז נכנסה חברת תיא תקשורת כשותפה במחצית מהבעלות[11], אך פרץ סכסוך בין שתי החברות השותפות, הערוץ לא הוקם עקב חוסר כדאיות כלכלית וזכייתה של הקבוצה במרכז להפעלת הערוץ בוטלה בדצמבר 2006[12].

המכרז השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2008 הודיעה מועצת הכבלים והלוויין כי תפרסם שוב מכרז לערוץ מורשת[13]. במרץ 2012 פורסם המכרז השני. על-פי תנאי המכרז, ההון העצמי של בעלי הערוץ צריך לעמוד על 24 מיליון שקל, הזוכה עצמו יעמיד ערבות בגובה 3 מיליון שקל לקיום תנאי הרישיון, שידורי הערוץ ימומנו ממכירת פרסומות וחסויות, וכן ממכירת תוכניות וחלקי תוכניות ושידורי הערוץ צרכים להקיף נושאים הקשורים למורשת ישראל, לדת היהודית, להיסטוריה, לתרבות ולמסורת של העם היהודי בתפוצות ובמדינת ישראל[14]. קבוצה בראשות יצחק מירילשווילי (בנו של איש העסקים מיכאל מירילשוילי) הייתה המתמודדת היחידה במכרז והוא זכתה בו. באוגוסט 2013 קיבלה את הרישיון להפעלת הערוץ[15].

הקמת הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ הוא בבעלות חברת "ערוץ יהודי ישראלי בע"מ", שבעל השליטה בה הוא יצחק מירלרשווילי[16], לאחר שאיש התקשורת אבי בר יצא מהשקעותיו בערוץ. מנכ"ל הערוץ הוא יורם כהן ומנהל התוכן הוא נתנאל בן-שושן.

ב-30 ביוני 2014 החלו שידורי הניסיון של הערוץ עם תוכניות ששודרו במחזוריות במשך מספר שבועות[17].

בתחילת דרכו לא היה לערוץ אישור לשדר חדשות[18] והמועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין דחתה את בקשתו לשדר משחקי כדורסל[19]. ביוני 2015 הטילה הרשות השנייה על הערוץ קנס בסך 100,000 ש"ח על שידור עצרת בחירות, ובאוגוסט אותה שנה הוטל עליו קנס בסך 151,000 ש"ח, עקב שידור מבזקי חדשות[20].

בדצמבר 2016 אישרה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין לערוץ לשדר חדשות, בהיקף של עד שעה בשעות הפריים-טיים ועד 30 דקות בשאר היום[21]. ברישיון הערוץ נקבע אופיו: "שידורי הערוץ יקיפו מגוון רחב של נושאים, הקשורים למורשת ישראל, לדת היהודית, להיסטוריה, לתרבות ולמסורת של העם היהודי בתפוצות ובמדינת ישראל, בהתחשב בהוויה התרבותית והחברתית של הציבור היהודי על כל מרכיביו, זרמיו וגווניו, במדינת ישראל ובתפוצות"[22].

ב-4 במאי 2017 נבחר ערוץ 20 להיות המפעיל של ערוץ הכנסת בעשור הקרוב[23]. ב-7 בדצמבר פסלה מועצת הכבלים והלוויין את הצעת ערוץ 20 עקב כשלים שנתגלו בה.

במדד המותגים של גלובס לשנת 2017 דורג הערוץ במקום השלישי בקטגוריית ערוצי הטלוויזיה[24].

ב-16 ביולי 2017 פתחה מועצת הכבלים והלוויין בהליך הפרה נגד הערוץ, בעקבות שידור ריאיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר לערוץ טרם היה אישור מלא לשדר חדשות. ב-19 בדצמבר 2017 כתב מנכ"ל ערוץ 20 שכי פרנץ ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין שאנשי הערוץ נערכים להחזרת רישיון השידור והפסקת השידורים שלו, בטענה שמועצת הכבלים מצרה את רגלי הערוץ ופוגעת ביכולתו לשדר וכי "כל בר דעת מבין שישנה מגמה מכוונת ושיטתית"[25] למחרת פרש הערוץ מהוועדה הישראלית למדרוג בנימוק שהיא חוטאת למטרתה לקיים מדידה אמינה ואובייקטיבית[26].

עובדי הערוץ החלו להפגין בקריאה להצילם. ב-26 בדצמבר החלה הנהלת הערוץ לחלק לעובדים מכתבי שימוע לפני פיטורים[27]. במהלך ינואר 2018 החלו דיוני חקיקה במטרה להציל את הערוץ, שהפכו לדיונים בדבר הסדרה כוללת של שוק השידורים בישראל. בפברואר 2018 עבר תיקון חקיקה, המכונה גם "חוק ערוץ 20", אך חל גם על ערוצים נוספים. לפי התיקון יכולים גם ערוצים ייעודיים לשדר חדשות[28].

ב-11 במרץ 2018 בוצעה שורה של מינויים בערוץ 20, שכללו את מינויו של בועז גולן, מייסד ועורך האתר 0404, לתפקיד עורך חדשות ראשי, ואת מינויו של יוני שגיא לתפקיד ניהול המחלקה המסחרית ומחלקת הדיגיטל[29], באותו תקופה הוקמה חטיבת החדשות של ערוץ 20. ב-25 במרץ 2018 החל הערוץ לשדר את מהדורת חדשות 20 - מהדורת החדשות המרכזית שלו, בשעה 20:00 בהגשת דנה סומברג[30]. המהדורה הראשונה זכתה לרייטינג של 3.2% והייתה למהדורה השלישית הנצפית באותו ערב בטלוויזיה[31]. עם זאת, בערוץ נשמעו קולות ביקורת על שיטת המדידה על רקע אי המדידה בדיגיטל[32].

מנובמבר 2018 מקיים הערוץ שיתוף פעולה עם תחנת הרדיו גלי ישראל, במסגרתו מפיק הערוץ מהדורות חדשות שעתיות ומשדר במהלך שעות הבוקר והצהריים שידור חי מאולפני תחנת הרדיו[33][34].

נטייה פוליטית לימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורי האקטואליה בערוץ משקפים לרוב עמדות ימין[35]. עם השדרנים הבולטים המייצגים קו זה נמנים בועז גולן, שמעון ריקלין ואלירן טל. אראל סג"ל שידר בערוץ כ־4 שנים. בהתייחסויותיו לקרן החדשה לישראל מרבה הערוץ להשתמש בכינוי "הקרן לישראל חדשה", תרגום של שמה באנגלית המקובל בעיקר בימין[36].

תוכניות ומנחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 ביולי 2014 התרחבו שידורי הניסיון של הערוץ, ושודרו תוכניות כמו "להתעורר בכיף", "מסע לילי", "טעמים" עם אילנית לוי ותום פרנץ, "המשפיעים" ו"אולפן הילדים". נוספה גם רצועת שידורים חיים מדי ערב עם "שרון גל בשבע" (בהמשך בהנחיית אברי גלעד), "הפטריוטים" בהנחיית אראל סג"ל, "התוכנית הכלכלית" ו"20 בלילה". במקביל החלו להופיע בערוץ גם פרסומות.

כיום משדר הערוץ מהדורת חדשות מרכזית בשעה 20:00, ב-21:00 "האולפן הפתוח" בהנחיית בועז גולן וב-23:00 את "סיכום חדשות היום" עם ליטל שמש. תוכניות האקטואליה המרכזיות ששודרו בעבר בערוץ מדי יום הן מהדורת אקטואליה יומית "לפני כולם" בשעה 19:00 בהנחיית דנה סומברג, תוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים", בשעה 22:00 בהנחיית אראל סג"ל ותוכנית לסיכום אירועי היום, "היום הזה", בשעה 23:00 בהנחיית אמיר איבגי.

בין המנחים בערוץ גם עמוס רולידר, גיא זו-ארץ, ליאור דיין, צבי יחזקאלי, אלירז שדה, לינוי בר גפן, אודטה שוורץ, לאה שבת, חני נחמיאס, עידית טפרסון, דוד בן בסט ודידי הררי.

תוכניות מקור בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אקטואליה וחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות מורשת ויהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אירוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות בישול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות דוקו ומציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות מקור בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אקטואליה וחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אירוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות דוקו ומציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעשועונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולמוס סביב פעילות הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2015 עורר הערוץ סערה, כאשר בדף הפייסבוק שלו נכתב על נשיא המדינה, ראובן ריבלין: "במוסד הנשיאות אבדו את הבושה. גם אם מוסד הנשיאות יחרים את ערוץ 20, גם אם ערוץ 20 ישלם את המחיר על כך שהוא מנגח את הנשיא המאותרג ביותר בתולדות המדינה, הגיע הזמן לומר את האמת בקול רם: ריבלין עסוק בלייצג את עצמו ולא את עם ישראל"[37]. בעקבות הפוסט טענו עיתונאים, פוליטיקאים ואנשי שמאל שהערוץ מסית נגד הנשיא[38]. בתגובה, טענו אנשי הערוץ שמדובר בביקורת לגיטימית וכן שכלי תקשורת מרכזיים סיקרו את הסערה באופן שקרי, כחלק מניסיון השתקה מתמשך של הערוץ מסיבות כלכליות ואידאולוגיות. הם ציינו את גלי צה"ל שטען שערוץ 20 יצא בקמפיין בשם "רובי הוא לא הנשיא שלי", וערוץ 10 שציטט טוקבקים מעמוד הפייסבוק של הערוץ תוך שהוא נותן רושם שמדובר בדעתו של הערוץ עצמו[39].

ב-11 בנובמבר 2018 שידור הערוץ ראיון אוהד עם יצחק גבאי, שהורשע בהצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים וריצה שלוש שנות מאסר. הראיון ספג גינויים, גם מאנשי ימין, ובעקבותיהם הערוץ עצמו והמראיין בועז גולן הסתייגו מתוכן הראיון[40]. בעקבות הראיון פתחה הרשות השנייה בהליך הפרה נגד הערוץ[41].

באוקטובר 2017 פרסם אלירן טל בערוץ שאחד עשר רופאים ערבים-ישראלים מעמותת רופאי השיניים הערבים בישראל, ובראשם פח'רי חסן, שהשתתפו בכנס בקולומביה סירבו לשיר את ההמנון הישראלי "התקווה" ותמורת זאת שרו את המנון הרשות הפלסטינית. הרופאים הגיבו כי לא שרו את ההמנון פדאא'י שמתייחס לאדמת פלסטין, אלא את موطني שהוא שיר מולדת ערבי שלא קשור למדינת פלסטין, ובעקבות כך תבעו את הערוץ בסך של 800 אלף ש"ח. הערוץ הגיב שמדובר בטעות בתום לב, משום שההמנונים היו מוצגים זה ליד זה בוויקיפדיה העברית[42]. במסגרת הליך גישור הגיעו הצדדים לפשרה, שבה ישלם הערוץ 90 אלף ש"ח[43].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הילה חיימוביץ', מהשבוע: ערוצים חדשים בעידן+, mako, ‏1 במרץ 2017
  2. ^ לי-אור אברבך, ‏במקום "האח הגדול": ערוץ המורשת יקבל את אפיק 20, באתר גלובס, 20 בפברואר 2014
  3. ^ אביבה קרול, ‏הממשלה אישרה את דו"ח פלד לפתיחה הדרגתית של ענף התקשורת המשודרת, באתר גלובס, 11 באוגוסט 1997
  4. ^ ערוץ בשפה האמהרית לא נכלל לבסוף במכרז
  5. ^ אפי לנדאו, ‏משרד התקשורת פרסם מכרז למיון מוקדם להקמת ערוצים יעודיים, באתר גלובס, 1 בדצמבר 1998
  6. ^ אביבה קרול, ‏שובם של הערוצים הייעודיים, באתר גלובס, 31 ביולי 2000
  7. ^ רוני קורן-דינר, שלונסקי: "ערוץ המורשת יהיה הערוץ המסחרי השלישי", באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2005
  8. ^ ערוץ המסורת היהודית ייקרא "ערוץ התכלת", באתר הארץ, 17 ביוני 2003
  9. ^ רוני קורן-דינר, בן צבי ולאודר הפסיקו המימון לערוץ תכלת; ייתכנו פיטורים, באתר הארץ, 22 באפריל 2004
  10. ^ סמדר שילוני, ערוץ התכלת נסגר, באתר ynet, 15 בפברואר 2006
  11. ^ אורית בר-גיל, ‏הסכסוך על ערוץ המורשת: הירש טי.וי. טוענת כי תיא תקשורת הפרה את התחייבותה כלפיה, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2006
  12. ^ יעל גאוני, ‏זכיית בן-צבי וגניגר בהפעלת ערוץ המורשת צפויה להתבטל בימים הקרובים, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2006
  13. ^ יעל גאוני, ‏מועצת הכבלים והלוויין תפרסם שוב מכרזים לערוץ ייעודי בערבית ולערוץ למורשת יהודית, באתר גלובס, בפברואר 2008
  14. ^ רועי ברק, ‏מכרז ערוץ "מורשת" יוצא לדרך, באתר גלובס, 4 במרץ 2012
  15. ^ לי-אור אברבך, ‏ערוץ מורשת החדש קיבל רישיון: יעלה בראשית 2014, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2013
  16. ^ איתמר ב"ז, הפטריוטים, באתר העין השביעית, 16 במאי 2016
  17. ^ ערוץ 20, הודעה על קליטה ולוח שידורים, בעמוד הפייסבוק הרשמי, 14 ביוני 2014
  18. ^ לי-אור אברבך, ‏אחרי עזיבת שרון גל: ערוץ 20 בלוח שידורים חדש לבחירות, באתר גלובס, 5 בינואר 2015
  19. ^ לי-אור אברבך, ‏ערוץ 20: תנו לנו לשדר את משחקי הפועל ירושלים, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2014
  20. ^ אופיר דור, בפעם השנייה תוך חודשיים ערוץ 20 נקנס על שידור חדשות, באתר כלכליסט, 25 באוגוסט 2015
  21. ^ יונתן כיתאין, עכשיו זה סופי: ערוץ 20 יוכל לשדר חדשות, גלובס, ‏22 בדצמבר 2016
  22. ^ רישיון מיוחד למשדר ערוץ ייעודי למורשת ישראל, סעיף 29.2, באתר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין
  23. ^ רן בוקר, ערוץ 20 יפעיל את ערוץ הכנסת, באתר ynet, 4 במאי 2017
  24. ^ ערוץ 20 - בצמרת מותגי הטלוויזיה, ערוץ 7
  25. ^ מערכת ישראל היום, ערוץ 20 מאיים להפסיק את שידוריו באופן מיידי, nrg, ‏19 בדצמבר 2017
  26. ^ נועה פרייס, לאחר האיום בסגירה: ערוץ 20 פורש גם מוועדת המדרוג, וואלה! ברנז'ה, ‏20 בדצמבר 2017
  27. ^ אלכסנדר כץ, ערוץ 20 מסלים את המאבק: יזמן עובדים לשימוע לפני פיטורים, אייס, ‏26 בדצמבר 2017
  28. ^ אריאל ויטמן, עבר במליאת הכנסת: החוק להקלת הרגולציה בטלוויזיה, ישראל היום, ‏20 בפברואר 2018
  29. ^ אלכסנדר כץ, בדרך למהדורת ערוץ 20: בועז גולן ישמש עורך חדשות ראשי, אייס, ‏11 במרץ 2018
  30. ^ רפאל לוי, ערוץ 20 משיק מהדורת חדשות, ערוץ 7, ‏21 במרץ 2018
  31. ^ מהדורת ערוץ 20 עקפה את התאגיד, באתר ערוץ 7, 26 במרץ 2018
  32. ^ אלכסנדר כץ, החגיגות על הרייטינג, הביקורת על המדידה והפרישה שלא התבצעה, אייס, ‏26 במרץ 2018
  33. ^ אלכסנדר כץ, מהדורות חדשות ושידורים בבוקר: שת"פ בין ערוץ 20 לגלי ישראל, אייס, ‏16 באוקטובר 2018
  34. ^ ליעם גולן, שת״פ חדש בעולם התקשורת: ערוץ 20 מתחיל בשידורי אקטואליה בשעות הבוקר, 0404, ‏16 באוקטובר 2018
  35. ^ עוזי בנזימן, מפלטו של החובבן, באתר העין השביעית, 18 באפריל 2018
    הדס מגן, ‏מה עובר על ערוץ 20 ולמה הימין לא צופה בחדשות הימין, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2018
  36. ^ דוד שי, הז'ידים החדשים - בערוץ 20 העיוות הוא הנורמה, באתר העין השביעית, 2 באוקטובר 2018
  37. ^ מנכ"ל ערוץ 20: "הניסוח לגבי ריבלין לא היה מוצלח", באתר של "רשת 13", 15 בדצמבר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  38. ^ "ערוץ 20 איבד את הבושה", mako
  39. ^ הפטריוטים מגיבים לצבועים, ערוץ 7; כך התגייסה התקשורת כדי לסתום לערוץ 20 את הפה, מעריב אונליין Maariv Online
  40. ^ שגיא בן נון‏, "מביש ומחליא": עמית סגל ואראל סג"ל נגד ערוץ 20, באתר וואלה! NEWS‏, 11 בנובמבר 2018
  41. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏הליך הפרה נגד ערוץ 20 בגין הראיון עם מצית ביה"ס הדו-לשוני, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2018
  42. ^ ראו ערך: המנון הרשות הפלסטינית
  43. ^ נתי טוקרערוץ 20 ישלם פיצוי לרופאים ערבים בשל דיווח שגוי כי שרו את ההמנון הפלסטיני, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2019