סלינה (אי)
 | |
| סלינה, מבט מליפארי | |
 אתר מורשת עולמית | |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
| מיקום |
הים הטירני  |
| קואורדינטות | 38°33′53″N 14°50′20″E / 38.564722222222°N 14.838888888889°E |
| ארכיפלג | האיים האיאוליים |
| שטח | 26.1 קמ"ר קמ"ר |
| אורך | 7.5 קילומטר |
| רוחב | 5.5 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
איטליה |
| אוכלוסייה | 2,598 |
| אזור זמן | UTC +1 |
| עיר ראשית |
מלפה |
  | |
סלינה (באיטלקית: Salina) היא אי מקבוצת האיים האיאוליים מצפון לסיציליה, בדרום איטליה. היא האי השני בגודלו מאיי הארכיפלג[1]. בשנת 2000 הוכרזה כאתר מורשת לאומית של אונסק"ו[2].
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני כ-13,000 שנה היו באי הרי געש פעילים, ואדמת האי היא ממקור וולקני.
ההר הגבוה ביותר בקבוצת האיים נמצא באי וגובהו 962 מטר מעל פני הים.
- סנטה מרינה - ממוקמת באזור החוף המזרחי. זהו האזור המרכזי והמאוכלס ביותר באי.
- מלפה - ממוקמת בצפון האי.
- לני - ממוקמת בדרום מערב האי.
החי והצומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]באי קיימים מספר סוגים של לטאות, בין היתר לטאה איאוליית ולטאת החומה האיטלקית. באי נפוצות שני סוגים של שממיות - שממית הבתים ושממית החומות. עץ הערמון הנפוץ באזור פוסה דלה פלצ'י באי, הוא ביתו של הנמנמן האירופי.
בעלי הכנף הנפוצים באי הם עקב חורף, בז מצוי, עורב שחור, שחפים, בז חופים ועופות נודדים[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה גלעד, האיים האיאוליים: שבעת הסודות המופלאים של איטליה, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2018- האיים האיאוליים – טיול בין הרי געש, מסע אחר, דורון אראל
- סלינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
