סמלים אסטרונומיים
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
סמלים אסטרונומיים (או סמלים פלנטרים) הם סמלים מופשטים המייצגים גופים אסטרונומיים. הסמלים הללו הופיעו לראשונה בכתבי פפירוס יווניים בעת העתיקה. סמלים חדשים יותר הופיעו בעקבות גילויים חדשים ופריצות דרך בחקר החלל בין המאה ה-18 למאה ה-20. פעם, השתמשו בסמלים הללו לעיתים קרובות אסטרונומים מקצועיים, חובבי אסטרונומיה, אלכימאים ואסטרולוגים. בימינו משתמשים בסמלים בעיקר אסטרולוגים, אך עדיין ניתן לראותם לעיתים בכתבים אסטרונומיים, במיוחד את סמלי השמש וכדור הארץ.
סמלים במערכת השמש
[עריכת קוד מקור | עריכה]השמש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסמל נוצר מהירוגליף מצרי. בימי הביניים סימל זהב ויום ראשון (היום שהרומאים הקדישו לכוכב חמה).[1]
הירח
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסמל נוצר מהירוגליף מצרי. בימי הביניים סימל את המתכת כסף ואת יום שני.[2]
היוונים קראו לו הרמס על שמו של שליח האלים המתווך בין העולם של החיים לעולם המתים. הרמס הוא אל המזל והרווח, אל המקרה ובלתי צפוי. מגן על נוודים ונוסעים. הרומאים קראו לו מרקוריוס הסמל מהווה "מקל השליח" עם שני נחשים הכרוכים סביבו. בימי הביניים סימל כסף מהיר (כספית) ואת יום רביעי.[3]
נגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומאים קראו לו ונוס על שמה של אלת היופי והאהבה. בהתחלה הסמל היה ללא קו אופקי וסימל מראה או שרשרת. בימי הביניים סימל נחושת החומר ממנו המראות היו עשויות, ויום שישי. בביולוגיה הוא סמל של נקבה (בשימוש מהמאה ה-18).[4]
סמל נוצרי. בשימוש מהמאה ה-16, המאה בה הוכח כי כדור הארץ הוא כוכב לכת מן השורה ולא מרכז היקום.[5]
מאדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומאים קראו לו מארס על שמו של אל המלחמה בשל צבעו האדמדם הדומה לדם. הסמל מהווה מגן וכידון של מארס. בימי הביניים סימל ברזל ויום שלישי. בביולוגיה הוא הסמל של זכר (בשימוש מהמאה ה-18).[6]
צדק
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסמל נוצר מאות יוונית Z (זטא) הקו האנכי נוסף בסוף המאה ה-1, ומסמל קיצור השם זאוס (Zeus).[7] הרומאים קראו לו יופיטר על שמו של האל הראשי. בימי הביניים סימל אבץ ויום חמישי. בביולוגיה הוא סמל של צמח רב-שנתי.
שבתאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריסטו, פילוסוף מיוון העתיקה, קרא לו קרונוס על שם בנו של אורנוס, אל השמיים. הרומאים קראו לו סטורן על שמו של אל החקלאות. את סטורן ציירו עם חרמש או מגל, אותו ניתן לראות על הסמל. בימי הביניים סימל עופרת ויום שבת (היום שהרומאים הקדישו לסטורן).
כוכב הלכת השביעי שהתגלה על ידי אסטרונום אנגלי בשם ויליאם הרשל בשנת 1781. הוא קיבל את שמו של אל השמיים אורנוס. פירושו של הסמל: "פלנטה של הרשל. (ראה שתי אותיות H-Herschel).
נפטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיומו של כוכב הלכת השמיני התגלה באופן תאורטי על ידי שני האסטרונומים הגרמניים אדמס ולוורייר בשנת 1846 לפני שנצפה פיזית על ידי טלסקופ באותה השנה. הוא מסמל שרביט של נפטון, מלך הים אצל הרומאים.
פלוטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוכב הלכת הננסי (הוצא מכוכבי הלכת בשנת 2005) התגלה במצפה הכוכבים של האסטרונום האמריקאי פרסיוול לוול בשנת 1930. הוא קיבל את שמו של אל המלכות התת-קרקעית. פירוש הסמל: שתי האותיות הראשונות בשמו של הכוכב בשפה האנגלית, או לחלופין ראשי-התיבות (P.L) של שמו של מגלה הכוכב, פרסוויל לוול.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ List of Egyptian hieroglyphs - Symbol "N5" - The Sun, Wikipedia
- ^ List of Egyptian hieroglyphs - Symbol "N11" - Crescent Moon, Wikipedia
- ^ מטה הרמס, באתר ויקיפדיה
- ^ סמל ונוס, באתר ויקיפדיה
- ^ Earth symbol, Wikipedia
- ^ סמל מרס, באתר ויקיפדיה
- ^ Symbols of the Planets, Universe Today
- ^ NASA/Moore Boeck, Solar System Symbols, NASA, 30.1.2018