סמלים אסטרונומיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמלי גרמי השמיים מתוך כתב עת גרמני מ-1850

סמלים אסטרונומיים הם סמלים מופשטים המייצגים גופים אסטרונומיים. הסמלים הללו הופיעו לראשונה בכתבי פפירוס יווניים בעת העתיקה. סמלים חדשים יותר הופיעו בעקבות גילויים חדשים ופריצות דרך בחקר החלל בין המאה ה-18 למאה ה-20. פעם, השתמשו בסמלים הללו לעיתים קרובות אסטרונומים מקצועיים, חובבי אסטרונומיה, אלכימאים ואסטרולוגים. כיום, משתמשים בסמלים בעיקר אסטרולוגים, אך עדיין ניתן לראותם לעיתים בכתבים אסטרונומיים, במיוחד את סמלי השמש וכדור הארץ.[1]

סמלים במערכת השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמש סמל השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל נוצר מהירוגליף (חרטום) מיצרי. בימי הביניים סימל זהב ויום ראשון (היום שהרומאים הקדישו לכוכב חמה).

הירח סמל הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל נוצר מהירוגליף מיצרי. בימי הביניים סימל כסף ויום שני.

כוכב חמה סימול אסטרונומי של כוכב חמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוונים קראו לו הרמס על שמו של שליח האלים המתווך בין העולם של החיים לעולם המתים. הרמס הוא אל המזל והרווח, אל המקרה ובלתי צפוי. מגן על נוודים ונוסעים. הרומאים קראו לו מרקיורי הסמל מהווה "מקל השליח" עם שני נחשים הכרוכים סביבו. בימי הביניים סימל כסף מהיר (כספית) ויום רביעי.

נגה סימול אסטרונומי של נוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומאים קראו לו ונוס על שמה של אלת היופי והאהבה. בהתחלה הסמל היה ללא קו אופקי וסימל מראה או שרשרת. בימי הביניים סימל נחושת החומר ממנו המראות היו עשויות, ויום שישי. בביולוגיה הוא סמל של נקבה (בשימוש מהמאה ה-18).

כדור הארץ סימול אסטרונומי של כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל נוצרי. בשימוש מהמאה ה-16, המאה בה הוכח כי כדור הארץ הוא כוכב לכת מן השורה ולא מרכז היקום.

מאדים סימול אסטרונומי של מאדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומאים קראו לו מארס על שמו של אל המלחמה בשל צבעו האדמדם הדומה לדם. הסמל מהווה מגן וכידון של מארס. בימי הביניים סימל ברזל ויום שלישי. בביולוגיה הוא הסמל של זכר (בשימוש מהמאה ה-18).

צדק סימול אסטרונומי של צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל נוצר מאות יוונית Z (זטא) הקו האנכי נוסף בסוף המאה ה-15. הרומאים קראו לו יופיטר על שמו של האל הראשי (בדומה לזאוס אצל היוונים). בימי הביניים סימל אבץ ויום חמישי. בביולוגיה הוא סמל של צמח רב-שנתי.

שבתאי סימול אסטרונומי של שבתאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסטו, פילוסוף מיוון העתיקה, קרא לו קרונוס על שם בנו של אורנוס, אל השמיים. הרומאים קראו לו סטורן על שמו של אל החקלאות. את סטורן ציירו עם חרמש או מגל, אותו ניתן לראות על הסמל. בימי הביניים סימל עופרת ויום שבת (היום שהרומאים הקדישו לסטורן).

אורנוס סימול אסטרונומי של אורנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכב הלכת השביעי שהתגלה על ידי אסטרונום אנגלי בשם ויליאם הרשל בשנת 1781. הוא קיבל את שמו של אל השמיים אורנוס. פירושו של הסמל: "פלנטה של הרשל. (ראה שתי אותיות H-Herschel).

נפטון סימול אסטרונומי של נפטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיומו של כוכב הלכת השמיני התגלה באופן תאורטי על ידי שני האסטרונומים הגרמניים אדמס ולוורייר בשנת 1846 לפני שנצפה פיזית על ידי טלסקופ באותה השנה. הוא מסמל שרביט של נפטון, מלך הים אצל הרומאים.

פלוטו סימול אסטרונומי של פלוטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכב הלכת התשיעי התגלה במצפה הכוכבים של האסטרונום האמריקאי פרסיוול לוול בשנת 1930. הוא קיבל את שמו של אל המלכות התת-קרקעית. פירושיו של הסמל: 1. שתי האותיות הראשונות בשמו של הכוכב בשפה האנגלית. 2. ראשי-התיבות של שמו של מגלה הכוכב פרסוויל לוול בשפה האנגלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמלים אסטרונומיים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]