בזיליקת סנטה קרוצ'ה אין ג'רוזלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בזיליקת סנטה קרוצ'ה אין ג'רוזלמה
Santa croce di gerusalemme at Night.jpg
מידע על המבנה
סוג בזיליקה זוטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
סגנון אדריכלי אדריכלות הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°53′16″N 12°30′59″E / 41.887777777778°N 12.516388888889°E / 41.887777777778; 12.516388888889
www.santacroceroma.it
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בזיליקת סנטה קרוצ'ה אין ג'רוזלמהאיטלקית: Santa Croce in Gerusalemme בלטינית: Basilica Sanctae Crucis in Hierusalem; מילולית: "הצלב הקדוש בירושלים") היא כנסייה (בזיליקה) ברובע אסקווילינו ‏ברומא. זו היא "כנסייה טיטולרית", כלומר התפקיד של כומר הכנסייה מוענק לחשמן בוותיקן. על פי המסורת נוסדה הכנסייה ב-325 על מנת לשכן שרידי קדושים שהובאו מירושלים על ידי הלנה הקדושה, אמו של קונסטנטינוס, כולל חלק מן הצלב האמיתי עליו נצלב ישו. לפי מסורת זו, על קרקע הכנסייה פוזר עפר שהובא מירושלים, כך ששריד "הצלב הקדש" שבה נמצא על אדמת ירושלים ולפיכך - in Hierusalem (בירושלים, ולא 'מירושלים', למשל).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הקיסר אלאגבאלוס (ראשית המאה השלישית) שימש האתר כמקום פולחן לאל סול אינוויקטוס. לאחר 325 הייתה במקום קפלה שהוקדשה להלנה ושם המקום היה Heleniana או Sessoriana. במאה השמינית הקדיש גרגוריוס השני בזיליקה במקום. הבזיליקה שופצה והורחשה על ידי האפיפיור לוקיוס השני, ששירת בה ככומר לפני היבחרו לתפקיד ב-1123. החשמן פדרו גונסאלס דה מנדוסה (Pedro González de Mendoza; כיהן כחשמן וכומר הכנסייה בשנים 14781495) גילה בכנסייה את לוח העץ שהותקן מעל לצלב עליו נצלב ישו. אלברכט השביעי, ארכידוכס אוסטריה הזמין ב-1601 מפטר פאול רובנס את הציור "הלנה עם הצלב האמיתי" עבור הבזיליקה. רובנס יצר גם טריפטיך בנושא הצלב למזבח הקפלה, שני חלקים ממנו מוצגים כיום בגראס שבצרפת, החלק השלישי אבד.

בשנת 1623, עם הכתרתו של האפיפיור אורבנוס השמיני, נלקח חלק עץ גדול משרידי הצלב האמיתי לבזיליקת פטרוס הקדוש. כשבבזיליקת סנטה קרוצ'ה אין ג'רוזלמה נותרו רק שלושה כפיסי עץ קטנים.

הכנסייה כיום נבנתה כחלק מצוואתו של בנדיקטוס הארבעה עשר לאחר 1740, במסגרת שיקום ושיפוץ זה שונתה חזית הכנסייה ועוצבה בסגנון הבארוק הרומאי והוקם מבנה הפנים של המבואה (אטריום) האליפטית שלה, וזהו המבנה כיום. כן נסללו רחובות חדשים בעיר, על מנת לחבר את הכנסייה לבזיליקות הפטריארכליות בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו ובזיליקת סנטה מריה מג'ורה, על מנת לפתח דרך לעולי הרגל.

ב-1930 הוקמה קפלת שרידי הקדושים (Cappella delle Reliquie) ובה מוצגים, לפי המסורת הנוצרית, לוח העץ שהותקן מעל הצלב (Titulus Crucis או ה-Elogium); שני קוצים מעטרת הקוצים שהונחה על ראשו של ישו במהלך הפסיון של ישו; מסמר מן המסמרים שהצמידו את ישו לצלב; שלושה כפיסי עץ מן הצלב האמיתי ושריד אצבע של תומאס הקדוש.

חשמנים בולטים שכיהנו ככמרי הבזיליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]