סנט (מטבע אמריקני)

מטבע סנט אמריקני

צד הנושא

צד הערך

המטבע סנט (באנגלית: cent), הידוע גם בשם פני (penny), הוא מטבע אמריקני שערכו מאית הדולר. זהו המטבע בעל העריך הנמוך ביותר המוטבע בארצות הברית. המטבע עשוי אבץ ומצופה נחושת, כאשר בצד הנושא שלו מופיע, החל משנת 1909, דיוקנו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן ובצד הערך שלו מופיע, החל משנת 2010, מגן האיחוד. קוטרו של המטבע 19.05 מ"מ ועוביו 1.55 מ"מ. נכון לשנת 2013, עלות ייצור המטבע – 1.83 סנט – גבוהה מערכו הנקוב. סימונו של המטבע הוא ¢ - האות הלטינית c בתוספת קו אנכי שחוצה אותה.

שם המטבע

השם הרשמי הניתן למטבע מטעם מטבעת ארצות הברית הוא סנט, בעוד השם הרשמי הניתן לו מטעם מחלקת האוצר של ארצות הברית הוא מטבע אחד סנט (one cent piece). השם הנפוץ, אך הלא רשמי, פני, נגזר מהמטבע הבריטי בעל אותו השם. צורת הרבים של penny באנגלית אמריקנית היא pennies, ואילו הצורות pence ו-pee המשמשות באנגלית בריטית אינן בשימוש.

היסטוריה

סנט גדול

צד הנושא של מטבעות סנט גדולים 1795 1797 1811 1819 1855 ישנן 5 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

סנט היה המטבע הראשון שהוטבע בארצות הברית. הטבעתו החלה בשנת 1793, והוא יוצר מנחושת. קוטרו נע בין 27 ל-29 מ"מ. העיצוב הראשון של המטבע האמריקני היה בדמות החירות על צד הנושא והמילה LIBERTY (חירות) מעליה ושנת ההנפקה בצדה התחתון. בצד של ערך המטבע הופיעה שרשרת בת 15 חוליות, אשר ייצגה את 15 המדינות שמנה האיחוד באותה העת. בתוך השרשרת הוצג עריך המטבע במילים ובמספר ${\frac {1}{100}}$. לאורך שולי המטבע נכתב שם המדינה – UNITED STATES OF AMERICA (ארצות הברית של אמריקה) – אם כי בגרסה הראשונה החרט לא השאיר מספיק מקום לכל הכתובת ושתי האותיות האחרונות נשמטו. השרשרת שבעיצוב, וכן דיוקנה של החירות, היו נתונים לביקורת ציבורית, שכן השרשרת הזכירה לציבור דווקא עבדות, ולכן עוד באותה שנה הוחלף העיצוב של צד הערך בזר המקיף את ערך המטבע, ובצד הנושא הוכנסו שינויים בדיוקן החירות ונוסף ענף בן שלושה עלים. העיצוב הוחלף בשנית באותה שנה כך ששיערה של החירות היה פרוע פחות ובצד הערך היה הזר לזר דפנה.

בשנת 1796 שונה דיוקנה של החירות כמעט בכל המטבעות האמריקניים. בדיוקן זה נראה בקו הצוואר בגד שאותו עוטה החירות ובשיערה השופע הופיע סרט. מעל החירות נוסף הכיתוב LIBERTY, ובצד הערך הפך הזר לזר עלי זית. ב-1808 עיצב ג'ון רייך את דיוקן החירות כעטורת סרט ראש ומסביבה, כפי שהיה במטבעות אחרים עוד קודם לכן תחת העיצוב הקודם, 13 כוכבים כמניין 13 המושבות המייסדות. הצורה המספרית של עריך המטבע הוסרה מצד הערך ונותר רק ערכו במילים. ב-1816, בתגובה לביקורת ציבורית, שונה שוב עיצוב הסנט. בעיצוב זה הוגדל דיוקנה של החירות והיא נראתה בוגרת יותר, דבר אשר העניק למטבע את הכינוי "ראש הגבירה" (Matron head). דיוקנה של החירות הוקף ב-13 כוכבית כמו בעיצוב הקודם. ב-1839, גם בשל ביקורת ציבורית, עיצב החרט הראשי, כריסטיאן גוברכט, עיצוב ששיווה לחירות מראה צעיר יותר ורזה יותר עם שיער קלוע לצמות. שינויים קטנים נוספים הוכנסו ב-1843.

סנט קטן

צד הנושא של מטבעות סנט קטנים, לפני דיוקן לינקולן 1856 1888 ישנן 2 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

ב-1856 הוקטן הגודל של מטבע הסנט ל-19 מ"מ. צד הנושא של המטבע נשא עיט במעופו, כשמעליו שם המדינה ומתחתיו השנה, ואילו צד הערך נשא את עריך המטבע במילים וסביבו זר. שלוש שנים אחר כך הוחלף צד הנושא בדיוקן דמות החירות כשלראשה עיטור נוצות אינדיאני הנושא את המילה LIBERTY. עיצוב זה העניק למטבע זה את הכינוי "סנט ראש אינדיאני". מסביב לחירות הופיע שם המדינה והשנה. שינויים קלים הוכנסו בצד הנושא ב-1864, עם שינוי הרכב המתכות של המטבע, וב-1886 בדיוקנה של החירות. צד הערך כלל את עריך המטבע וסביבו זר דפנה ולאחר מכן, מ-1860, הוחלף זר הדפנה בזר אלון וזית ומעל נוסף סרט עם מגן פדרלי. ב-1870 הוכנס שינוי קל לצד הערך.

באשר להרכב המתכות, ב-1857 הוחלפה הנחושת הטהורה בסגסוגת הדומה לאלפקה, סגסוגת שהורכבה מ-88% נחושת ו-12% ניקל והעניקה להם צבע בהיר יותר. ב-1864 החלו להשתמש בסגסוגת ארד מ-95% נחושת ו-5% בדיל ואבץ, וזאת לאחר השימוש באסימונים מאותה סגסוגת, אשר שימשו במדינות הצפון לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית בשל המחסור במטבעות סנט. שינוי זה הפחית את משקלו של המטבע ל-3.11 גרם.

סנט לינקולן

עיצוב

צד הנושא (שמאל) וצד הערך של מטבע משנת 1937.

בשנת 1909, יובל המאה להולדתו של הנשיא אברהם לינקולן, אומץ עיצוב הנושא את דיוקנו. בהנחייתו של הנשיא תאודור רוזוולט, אשר ראה בלינקולן את המושיע של ארצות הברית, ובו עצמו את היורש שלו, אומצה עבור צד הנושא של המטבע גרסה של תבליט שיצר החרט ומעצב המדליות, ויקטור דייוויד ברנר, בדמות דיוקן של לינקולן. עיצוב זה היה פורץ דרך בהיסטוריה של המטבעות של ארצות הברית, שכן עד אז היה נהוג שצד הנושא של המטבע יישא צורות מיתיות של החירות. העיצוב אושר על ידי מזכיר האוצר של ארצות הברית, פרנקלין מקוויי, ב-14 ביולי 1909, ויצא למחזור שלושה שבועות לאחר מכן.

תבליטו של ברנר התבסס על תצלום מאת הצלם מת'יו בריידי, ובו דיוקן מן הצד של לינקולן אשר פונה לימין המטבע. נוסף על דיוקנו של לינקולן, הוטבעו על צד הנושא המילה LIBERTY והשנה, כפי שמוטבע בכל מטבע אמריקני, וכן נוסף המוטו "IN GOD WE TRUST" שהיה קיים עד אז על גבי מטבעות אחרים. על צד הנושא גם הוטבעו ראשי התיבות של ברנר, VDB, אולם אלה נדחקו בשנת 1918 לשולי מקטורנו של לינקולן בכתב מוקטן. ב-1969 שונה מעט העיצוב של הדיוקן על מנת שידמה יותר לתבליט המקורי של ברנר.

מתוך שלוש דוגמאות אפשריות לצד הערך נבחרה עבור הסנט שעיצב ברנר דוגמה פשוטה שבה במרכז המטבע נכתב עריך המטבע במילים ומתחתיו שם המדינה ובשוליו שתי שיבולים, אחת מכל צד, העוטפות את הכיתוב. מעל, מתעקל עם שולי המטבע, הופיע המוטו "E PLURIBUS UNUM". גם כאן הופיע שמו של המעצב, אולם הוא נדחק לשולי המטבע, ולאחר מכן גם הוסר ממנו.

אנדרטת לינקולן בצד הערך

ב-12 בפברואר 1959, לקראת יובל ה-150 להולדתו של לינקולן, הוחלט לקבל את עיצובו של עוזר החרט, פרנק גספארו, ממטבעת פילדלפיה כעיצוב חדש עבור צד הערך. העיצוב נבחר מבין 23 הצעות שהוצעו על ידי אנשי המטבעה ונשא את מבנה אנדרטת לינקולן. מתחת לאנדרטה הופיע לאורך השוליים עריך המטבע, ומעליה הופיע שם המדינה לאורך השוליים, כשמתחתיו המוטו "E PLURIBUS UNUM". מבעד לעמודים המרכזיים של האנדרטה נראה גם פסלו של לינקולן היישוב על כיסא. בשולי האנדרטה, לצד הצמחייה, נחרטו ראשי התיבות של המעצב – FG.

אחד מסעיפי החוק למטבע נשיאותי של 1$ משנת 2005 דרש כי צד הערך של הסנט יוחלף בשנת 2009, לכבוד יובל ה-200 להולדתו של לינקולן, בתמונות המסמלות תקופות בחייו. בטקס שנערך באנדרטת לינקולן ב-22 בספטמבר 2008 הוצגו לראשונה ארבעת העיצובים שסימלו ארבע תמונות מחייו:

• לידתו וילדותו המוקדמת בקנטקי (פני בקתת העץ) – בעיצוב זה מאת ריצ'רד מאסטרס ובחריטת ג'ים ליקרץ מופיעה בקתת עץ ומתחתיה המוטו "E PLURIBUS UNUM" ושנת הלידה של לינקולן, 1809.
• בחרותו באינדיאנה (פני אינדיאנה) – בעיצוב זה מאת צ'ארלס ויקרס מופיע לינקולן הצעיר ביושבו לקרוא ספר בהפסקה מעבודתו כחוטב עצים למסילות רכבת.
• חייו המקצועיים באילינוי (פני אילינוי) – בעיצוב זה מאת ג'ואל איסקוביץ ובחריטת דון אוורהארט מופיע לינקולן כאשר הוא עומד לפני בניין הקפיטול של אילינוי.
• נשיאותו בוושינגטון די. סי. – בעיצוב זה מאת סוזן גמבל ובחריטת ג'וזף מנה מופיעה כיפת הקפיטול הבנויה למחצה.

• 
  צד הערך של פני אינדיאנה

עוד דרש החוק מ-2005 כי החל משנת 2010 יוחלף העיצוב הקבוע על צד הערך של המטבע לכזה הנושא תמונת סמלית המייצגת את שמירתו של לינקולן על ארצות הברית כאומה אחת מאוחדת. מתוך 18 הצעות שהוצגו נבחר לבסוף, לאחר מספר שינויים, עיצוב הנושא מגן עם 13 פסים אנכיים והמוטו "E PLURIBUS UNUM", שעל גביו מתנוססת כרזה עם עריך המטבע. עיצוב זה תוכנן על ידי לינדול בס ונחרט על ידי ג'וזף מנה. במטבע זה שונה מעט עיצוב הדיוקן בצד הנושא כדי שידמה עוד יותר לתבליט של ברנר.

הרכב

בתחילה הייתה סגסוגת הארד שממנה היה עשוי סנט לינקולן זהה לזו של מטבע הראש האינדיאני שקדם לו – 95% נחושת ו-5% בדיל ואבץ. ב-1943, על מנת להפנות נחושת לטובת המאמץ המלחמתי במלחמת העולם השנייה, נחקק חוק שקבע כי המטבעות החדשים ייוצרו מפלדה, שתצופה באבץ על מנת למנוע הופעת חלודה. הציפוי הותקן על הפלדה לפני ההטבעה, כך ששולי המטבעות היו מועדים לחלודה. גודלו של המטבע נשמר אך משקלו ירד ב-0.3 גרם. אולם, צבעו האפור של המטבע גרר תלונות רבות, בין היתר בשל הבלבול עם הדיים. ב-1 בינואר 1944 שונתה הסגסוגת שממנה היו עשויים המטבעות לכזו שהופקה מעטיפות פגזים, שכאשר הותכו יצרו הרכב הדומה למקורי, אם כי עם פחות בדיל. כן חזר משקלו המקורי של המטבע – 3.1 גרם. בשנת 1946 הושבה סגסוגת הארד המקורית לאחר שעטיפות פגזים כבר לא היו בשימוש.

בשנת 1962 שונה שוב הרכב המתכות של המטבע לפליז – הבדיל הוסר מהסגסוגת בעקבות הסברה בקרב אנשי המטבעה כי להסרתו לא תהיה השפעה שלילית על שחיקת המטבע. שינוי זה נקבע בחוק. ב-1974 נערך ניסיון ליצור מטבעות סנט מאלומיניום ומפלדה מצופה ארד בשל מחירי הנחושת שהאמירו והגיעו לכדי מחיר של סנט עבור על מטבע. כמיליון וחצי מטבעות חמרן נטבעו, אולם ניסיון זה נדחה, בין היתר משום שלא ניתן היה לגלות חמרן בצילום רנטגן היה והמטבע נבלע. כיום, אין זה חוקי להחזיק מטבעות סנט מחמרן. ב-1982 שונה הרכב המטבע לאבץ מצופה נחושת, ביחס של 97.5% אבץ ו-2.5% נחושת. מטבע זה הוא בגודל זהה לקודמו אך קל יותר ממנו ושוקל 2.5 גרם. שינוי זה חסך לממשל האמריקני 25 מיליון דולר מדי שנה. אולם, מטבעות אלה מועדים יותר לשיתוך ולגימום מאשר מטבעות הפליז והארד, משום שנחושת ואבץ יוצרות תא גלווני בנוכחות אלקטרוליטים. הרכב זה משמש במטבעות הסנט עד היום.

בנוסף, אבץ היא מתכת רעילה בריכוזים גבוהים, ולכן בליעה של מטבע סנט, המכיל 97.5% אבץ, יכולה לגרום לפגיעה בשכבה המצפה של הקיבה בשל המסיסות הגבוהה של אבץ בחומצת הקיבה. מטבעות הם הגוף הזר הנבלע ביותר בילדים, אולם אם אין תסמינים מיוחדים של הרעלה, לרוב מאפשרים למטבעות לצאת באופן טבעי. בכלבים רעילות האבץ יכולה לגרום לאנמיה המוליטית ואף למוות. בתוכים אבץ גם כן מאוד רעיל.

חוקים ותקנות

בשל ערכה הגבוה של המתכת המרכיבה את המטבע לעומת ערכו, הסנט משמש לעיתים יעד להתכה לצורך הפקת רווח מן המתכת. על מנת למנוע תופעה זו תוקנו תקנות האוסרות התכה של מטבעות סנט וניקל והמגבילות את הייצוא של מטבעות. העוברים על תקנות אלה צפויים לקנס של עד 10,000 דולר או מאסר של עד חמש שנים. בנוסף, בקרב פקידי הממשל ובציבור מתנהל דיון אם לבטל את המטבע ולעגל את העסקאות במזומן לכפולה הקרובה ביותר של חמישה סנטים, וזאת מפאת היעדר שימוש תדיר במטבע זה ועלות הייצור הגבוהה יחסית לערכו. למשל, אנשים רבים מקבלים מטבעות סנט כעודף בחנויות, אך לא משתמשים בהם לקנייה אלא ממירים אותם למטבעות בעלי ערך גבוה יותר. כמו כן, מכונות לממכר מזון ומשקאות אף אינן מקבלות מטבעות סנט. במסגרת זו עולות הצעות חוק מדי מספר שנים לבטל את המטבע, אולם אלה לא הבשילו לכדי חוק.

ראו גם

• אגורה (מטבע)

קישורים חיצוניים

• סוכנויות הידיעות, כמה שווה מטבע של סנט, באתר ynet, 23 באפריל 2006
• Top 10 Things You Didn't Know About the Penny, מצגת של המגזין טיים מגזין
• אלון לנדאו, שני צידי המטבע, סיפור גדול על מטבע קטן, דצמבר 2022