ספר תורה שנפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דין ספר תורה שנפל הוא מכלול ההלכות וההנהגות, הנוגעות ליחיד או לציבור, שהפילו, או שהיו נוכחים, בעת שספר תורה נפל ארצה, וכולל תענית, מתן צדקה ולימוד תורה.

ספרי תורה, על פי המבנה שלהם, הם צרים וגבוהים. ספרי התורה האשכנזיים, נתונים בתוך מעיל, ומושענים על הדופן האחורית של ארון הקודש, לעתים קשורים בשרשרת ולעתים לא. ספרי התורה הספרדים נתונים בתוך תיבה, ולפיכך יציבים יותר בהיכל, אך מצד שני הם כבדים יותר. בגלל המבנה המיוחד שלהם, יש וספרי תורה נופלים בעת הגבהתם, בעת הוצאתם מארון הקודש לשם קריאה בהם או לצורך אחר, או בעת ריקוד עם ספר התורה כגון בשמחת תורה או בהכנסת ספר תורה.

נפילת ספר תורה, על פי תיאורים של הנוכחים באירוע שכזה, יוצרת בקהל תדהמה, ומכה אותו בהלם[1][2], וההנחיות שניתנות על ידי הרב (רב בית הכנסת, רב העיר) באות כדי להביע את הצער והכאב על בזיונו של ספר התורה, וכן כסעד רוחני לזעזוע שאחז בציבור.

הפוסקים נהגו לתלות את נפילת ספר התורה, בחיסרון כל שהוא באנשי אותו מקום, או בית כנסת. לומדים זאת מדברי התלמוד: "אמר רבי יהושע בן לוי...כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו" ועל כך אומר בעל הדברי חיים מייסדה של חסידות צאנז, שמדברי רבי יהושע משתמע, שעוונות גורמים לבזיון התורה, ואם נפל ספר התורה והתבזה דווקא בבית כנסת זה, סימן הוא שעוונותיהם של אנשי המקום גרמו לכך[3]. יש הלומדים זאת מדברי התלמוד: "המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח צבור הוא, סימן רע לשולחיו".[4]

מנהגים רבים, ופסקי הלכה שונים קיימים בנושא תענית על ספר תורה שנפל. לדעת המהרי"ש נתנזון - אם ספר תורה נופל על הקרקע יש להתענות ארבעים יום, הטעם לכך הוא שבעת שעלה משה רבנו להר סיני לקבל את התורה, הוא שהה שם ארבעים יום[5]. המהרש"ק כותב שאם נפל ספר תורה, ומדגיש שנפילה היא דווקא לקרקע, על כל הקהל לצום במשך יום אחד[6][7]. החיד"א גורס שרק מי שהפיל את הספר חייב להתענות, אבל מי שרק ראה את נפילת הספר, אינו חייב להתענות. עם זאת, סובר החיד"א שלמרות שאין חובה, ראוי שכל מי שראה את נפילת הספר יצום גם הוא, ומסכם את דבריו, כי נכון שכל רב בעירו יגזור ויתקן לפי מקומו שעתו[8].

הרב קוק סיפר באחת מאגרותיו שבעקבות מקרה של נפילת ספר תורה בבית הכנסת בעיירה זוימל בגלל ארון קודש קטן מדי, הוא הורה לבני הקהילה לבנות ארון חדש וגדול, "שזאת תהיה עיקר התשובה, להסיר הסיבה הגורמת למכשול", ובהמשך הוסיף: "ודבר זה היה אצלי יותר עיקרי מהתענית".[9]

פדיון התענית בצדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי קודש המודפסים שנפלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הילה שי-וזאן, ספר התורה נפל - חברי הקהילה נדרשו לצום ynet המקומון של מודיעין ושוהם
  2. ^ יאיר אלטמן, תפילה מיוחדת ותענית בשל נפילת ספרי תורה, מודיעין News
  3. ^ חיים הלברשטאם, ‏דברי חיים, מהדורת "וואלף", ה'תשס"ב, עמוד רלט, באתר HebrewBooks
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד, עמוד ב'
  5. ^ יוסף שאול הלוי נתנזון, ‏דברי שאול, מהדורת לבוב, ה'תרל"ז, חידושי אגדות על מסכת סנהדרין, דף מ"ג, ד"ה "וכרוז יוצא לפניו", באתר HebrewBooks
  6. ^ יום אחד = מהבוקר עד לשקיעה
  7. ^ שלמה קלוגער, ‏האלף לך שלמה, מהדורת לבוב, ה'תר"ע, סי׳ שס"א, באתר HebrewBooks
  8. ^ חיים יוסף דוד אזולאי, ‏שיורי ברכה, מהדורת סלוניקי, ה'תקע"ד, סי׳ רפ"ב, סעיף א', באתר HebrewBooks
  9. ^ אגרות הראי"ה, חלק א, אגרת י.