סרג'יו יצחק מינרבי

סרג'יו יצחק מינרבי
Sergio Itzhak Minerbi
	סרג'יו יצחק מינרבי
לידה	3 באוגוסט 1929; רומא, ממלכת איטליה
פטירה	2 במאי 2019 (בגיל 89); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	קריית ענבים
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת הסורבון ;

סרג'יו יצחק מינרבי (באיטלקית: Sergio Itzhak Minerbi;‏ 3 באוגוסט 1929 - 2 במאי 2019) היה דיפלומט והיסטוריון ישראלי שהתמחה בחקר יחסי הכס הקדוש והיהודים בתקופת השואה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינרבי נולד ברומא לארטורו יליד פרארה, איטליה ולפאני ילידת ביאליסטוק, פולין. בתקופת שואת יהודי איטליה הסתתר במנזר ברומא ולאחריה הצטרף לתנועת החלוץ ועלה לישראל בשנת 1947. היה חבר קיבוץ רוחמה מעת עלותו ארצה ועד לשנת 1956, אז עבר להתגורר בירושלים. בין השנים 1957–1960 היה מורה לגאוגרפיה וכלכלה במכון למדריכי חו"ל בירושלים. בשנת 1960 סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. בשנת 1967 סיים דוקטורט בהיסטוריה בסורבון.

בשנת 1961 סיקר עבור הטלוויזיה האיטלקית את משפט אייכמן ובהמשך פרסם ספר באיטלקית על המשפט.

מינרבי היה עובד משרד החוץ בין השנים 1961–1989. בין השנים 1963–1967 שירת כיועץ כלכלי בשגרירות ישראל בבריסל וסגן ראש המשלחת לקהיליה האירופית. בין השנים 1967–1971 שירת כשגריר ישראל בחוף השנהב^[1]. היה מנהל קורס צוערים במשרד החוץ. בין השנים 1978–1983 שירת כשגריר ישראל לקהילה האירופית (היום האיחוד האירופי), בלגיה ולוקסמבורג. בתפקידו זה תיעד חלק משיחות השלום עם מצרים^[2]. עם שובו לישראל מונה למפקח הכללי של משרד החוץ וסיים את עבודתו בשירות החוץ בתפקיד סמנכ"ל משרד החוץ לעניינים כלכליים.

מינרבי פרסם 11 ספרים ולמעלה מ-100 מאמרים מחקריים, רבים מהם בתחום התמחותו: יחסי הוותיקן והיהודים. לאחר פרישתו ממשרד החוץ שימש חוקר בכיר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית. שימש מרצה אורח למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. מינרבי הופיע תדיר בתוכנית הרדיו "השעה הבינלאומית" ברשת ב' כפרשן בתחום התמחותו.

היה נשוי לחנה לבית ורטהיימר, אב לשלוש בנות: תמר דרמייק, ד"ר נורית מלצר-פדון וד"ר איריס מינרבי-קודיש.

נפטר ב-2 במאי 2019, והובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ קריית ענבים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנג'ילו לוי ביאנקיני ופעילותו במזרח 1918-1920. הקיבוץ המאוחד, 1970.
ישראל והשוק האירופי המשותף. ירושלים: אקדמון, 1977.
תמורות ביהדות צרפת. ירושלים: ספריית שזר, 1981.
הוואתיקאן, ארץ הקודש והציונות: 1895-1925. ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו-1985.
הכנסייה הקתולית והשואה: מה נשתנה ומה לא נשתנה. ירושלים: הקונגרס היהודי העולמי, 1998.