סרנגטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוף אופייני בסרנגטי - מישור מכוסה בעשב גבוה
זוג אריות במישורי הסרנגטי

הסֵרֵנְגֵטִי היא סוואנה אפריקאית גדולת ממדים, המשתרעת על כ-60,000 קילומטרים רבועים בטנזניה ובקניה.

האזור מכיל מספר פארקים לאומיים, וביניהם הפארק הלאומי סרנגטי, המשתרע על שטח של יותר מ-14,000 קילומטרים רבועים. השם "סרנגטי" מקורו בשפת של בני המסאי, ופירושו "ערבות אין-סופיות". עולם החי שבסרנגטי עשיר, ומצויים בו למעלה מ-2 מיליוני פרטים של פרסתנים אוכלי עשב לצד אלפי טורפים ממינים שונים, בעיקר חתוליים. גנואים כחולים, צבאים, זברות ותאו אפריקני הם מבעלי החיים הנפוצים ביותר באזור.

בסרנגטי מתקיימת "הנדידה הגדולה" הדו-שנתית של לוחכי עשב; אחת מהנדידות היבשתיות הגדולות ביותר של בעלי חיים בכדור הארץ. בסביבות חודש אוקטובר, כשני מיליון פרסתנים נודדים מהגבעות הצפוניות של הסרנגטי אל עבר הערבות הדרומיות, תוך כדי חציית נהר המארה, בעקבות הגשמים והעשב הטרי, שצומח בזכות מימיהם. בערבות הדרומיות הפוריות מעמידים רבים מהפרסתנים צאצאים. בחודש אפריל הפריטים חוזרים בנדידה לצפון, וחוצים את נהר המארה פעם נוספת. הנדידה מעמידה לבעלי החיים תלאות רבות, ורבים מהם אינם שורדים אותה. כ-250,000 גנואים מתים מדי שנה במהלך המסע מטנזניה אל מסאי מארה, מרחק של כ-800 קילומטרים. סיבות המוות הנפוצות ביותר בעת זו הן פציעות, אפיסת כוחות, או נפילה כטרף. החתולים הגדולים המצויים בסרנגטי ותניני היאור השורצים בנהר המארה מהווים עבורם טורף עיקרי. אחד ההסברים המשוערים למנגנון הניווט של בעלי החיים הנודדים הוא אוזן רגישה, המסוגלת לקלוט את התדרים הנמוכים שמחוללים גשמים וסערות, גם כאשר הללו רחוקים מהם עשרות קילומטרים.

בסמוך לסרנגטי נמצא אתר מורשת עולמית אזור השימור נגורונגורו, בו נמצאו מאובני האדם הקדומים ביותר[דרוש מקור].

באזור נפוץ מנהג ניומבָּה נטוֹבּהו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]