עודד זידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עודד זידל

עודד זידל (נולד ב-28 ביולי 1960) הוא צייר ומשורר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זידל נולד בירושלים לנעמה לבית אברמס ולאפרים זידל. למד בתיכון שליד האוניברסיטה (סיים בשנת 1978).

למד במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב (סיים בשנת 1986).

משנת 2005 יו"ר גלריה אגריפס 12.

נשוי לאמנית לנה זידל, אותה הכיר בזמן לימודיו בבצלאל. אב לנטע זידל, אמנית ומורה לאמנות.

עבודתו האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו "ציורנוף" בגלריה אגריפס 12.

בשנת 2020 הציג בבית האמנים בירושלים את תערוכת הציורים "אנחנו".

בשנת 2022 הציג בגלריה אגריפס 12 את התערוכה "תמונות וזכרונות".

בשנת 2022 הציג עם אשתו, לנה זידל, ובתו, נטע זידל, את התערוכה "משפחתי וחיות אחרות" בגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה שבקריית טבעון.

על עבודתו כצייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטקסט המלווה את התערוכה "משפחתי וחיות אחרות" כתבה האוצרת, מיכל שכנאי:[1]

"... ציורי הסצנות המשפחתיות הפרטיות של עודד מציפים אותנו בזיכרונות מוכרים: הורים וילדיהם ברגעים יומיומיים, או באירועים חגיגיים, תחנות בזמן, טקסי מעבר מילדות לבגרות. ממשיכת מכחול אחת לשנייה, משחזר האמן את זיכרונותיו, את ההיסטוריה הפרטית שלו אך גם הקולקטיבית שלנו. אותה היסטוריה שחבויה באלבומי התמונות של כולנו עוד לפני עידן התיקיות הדיגיטליות. צילומים שנשמרו באלבומים ולא בעננים, שמוינו, נבחרו והודפסו בקפידה ולא צולמו ושודרו ישירות לעין הציבורית.

טשטוש, חוסר מיקוד, חוסר בהירות – אותם דברים שחלים על תמונות אלבום, חלים גם על הזיכרון שלנו, אנו משלימים מידע: מזיכרון אחר, מסיפורים, ממה שהיינו רוצים שיהיה. עודד מתבונן במצולמים וחוזר באמצעותם למקומות, לחוויות, לרגשות, בניסיון להחיות את הזיכרון, לאחוז ברגעים הטובים, להנציח אותם".

בטקסט המלווה את התערוכה הקבוצתית "אלבום ילדותי" כתבה האוצרת, רינה גנוסוב:[2]

"עודד זידל חוזר אל אלבום ילדותו בעקבות פטירת אביו. העלעול בדפי האלבום והרצון לתעד את צילומי הילדות נבעו מהצורך להיאחז בזיכרונות העבר ובזיכרון אביו, לבל ייעלמו. אלבום הילדות של זידל מכיל צילומים בשחור לבן וצילומים צבעוניים, שצבעם דהה, והם מנציחים אירועים משפחתיים חגיגיים, מוכרים לרבים מאיתנו. לצלמי האירועים המשפחתיים לא היו יומרות אמנותיות, עם זאת, בעידן שבה המצלמה הכילה פילם עם מספר צילומים מוגבל, הרגעים המצולמים נבחרו בקפידה ותיעדו את האירועים המשמעותיים והחשובים בהיסטוריה המשפחתית.

הציורים המוצגים כאן: "פורים בגן סימה", "חוף דור" ו"בר מצווה", צוירו בצבעי אקריליק, בהשראת אותם צילומים משפחתיים. בדיאלוג שיוצר האמן עם צילומי ילדותו מפרק זידל את הסצנות המצולמות, בונה אותן מחדש, והופך אותן לציורים אקספרסיביים. במעבר מעיבוד האבל האישי למלאכת הציור, פועל זידל בתוך חופש אמנותי, פורם את החשיבות של הרגעים החגיגיים, מותח את גבולות הציור הריאליסטי ויוצר סצנות משעשעות, שיש בהן מן ההגזמה וההומור. בטרנספורמציה שעוברים הצילומים הצבעוניות מועצמת, עיצוב הדמויות תמציתי, החלל שטוח והקומפוזיציות בנויות ממשטחים גיאומטריים, המאפיינים את השפה האמנותית של זידל".

עודד זידל, בסטודיו 2022, אקריליק על בד 100X100

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2022 תמונות וזכרונות, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2020 אנחנו, בית האמנים, ירושלים
  • 2019 ציורים 19–2018, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2014 חצר המפעל, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2008 רוממה, תלפיות, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2006 אספלט, ברזל, בטון, גלריה אלה, ירושלים
  • 2006 חול, חצץ ומלט, גלריה על הצוק ע"ש בר-זימרא, נתניה
  • 2005 ציורנוף, גלריה אגריפס 12, ירושלים

תערוכות בשניים – עם לנה זידל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2022 משפחתי וחיות אחרות, הגלריה לאמנות ישראלית, מרכז ההנצחה, קריית טבעון
  • 2016 לנה וחיות אחרות, פנורמות, גלריה טובה אוסמן, תל אביב
  • 2012 המנזר, פני השטח, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2013 פנורמות ירושלמיות, גלריית מגדל שלום, תל אביב
  • 2009 גלריה נינה, גילה, ירושלים

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2022 אלבום ילדותי, המכללה האקדמית גורדון, חיפה
  • 2022 מעשה במרחב, גלריה אגריפס 12, גלריה מרי, ירושלים
  • 2021 אמני הגלריה אגריפס 12 במחווה למשה קסטל, מוזיאון הצייר משה קסטל, מעלה אדומים
  • 2020 הסלון ברחוב אגריפס, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2018 משפחת האמן, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2018 ספר אמני אגריפס 12 – פרק א׳, מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל אביב
  • 2017 דמדומים תעשייתיים, עם האדריכל והצלם שרון רז, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2017 סלון הקוביה, הקוביה – יש מקום לאמנות, ירושלים
  • 2017 הפלגת לילה, מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל אביב
  • 2016 רשמים 6, הביאנלה הארצית השלישית לרישום, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2016 תעיה, בית הנסן, ירושלים
  • 2014 Art Comes Out – פרויקט אמנות חוצות, מדבר יהודה, ככר אבן ישראל
  • 2014 ירושלים – מקודש לחול, גלריה שטרן, תל אביב
  • 2011 צבע טרי 4, היריד לאמנות עכשווית, דרום תל אביב
  • 2010 רשמים 4, הביאנלה הארצית הרביעית לרישום, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2010 צבע טרי 3, יריד לאמנות עכשווית, נמל יפו, תל אביב
  • 2008 רשמים 3, הביאנלה הארצית השלישית לרישום, גלריה אגריפס 12, ירושלים
  • 2007 דור המדבר, בית האמנים, ירושלים + גלריה הקיבוץ, תל אביב
  • 2006 עבודות בשחור – מחווה לטובה ברלינסקי, גלריה אגריפס 12
  • 2006 הביאנלה הבינלאומית ה-5 לרישום, פילזן, צ׳כיה
  • 2006 חברים חדשים, בית האמנים, ירושלים
  • 2005 קצה, גלריה אגריפס 12, ירושלים

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לעיסוקו בציור, זידל יוצר גם בתחום השירה: ציוריו מלווים שירים וספרי שירה, הוא עסק בעריכת ספרי שירה, הוא כותב שירים, הוא פרסם ספר שירה ובו מבחר משיריו:

בשנת 2007 יצר בהשראת שירים של ידידו המשורר שי דותן, סדרת רישומים שהוצגו בגלריה אגריפס 12, במסגרת רשמים הביאנאלה הארצית השלישית לרישום.

בשנת 2011 עיצב וליווה בציוריו את הספר "בשביל בין עשבי הים", פואמה מאת המשוררת דורית וייסמן.[3] ההשקה החגיגית התקיימה במאי 2011, בגלריה החללית, תל אביב.

זידל ערך וסייע בהפקת שני ספרי שירה שתרגמה אשתו, לנה זידל, מרוסית לעברית, בהוצאת קשב לשירה: ספרו של מיכאיל גרובמן, החירות מגיעה עירומה,[4] וספרו של מיכאל גנדלב, בגני אללה.[5]

בשנת 2021 יצא לאור ספר השירה הראשון שלו, קונג פו מגידו בהוצאת מקום לשירה.[6] באתר "הוצאה עברית" נכתב על הספר: "קונג פו מגידו הוא ספר ביכוריו של הצייר עודד זידל, והוא משחקי, קרנבלי ורווי סוגי הומור (פרודי, מקברי, איגיוני ועוד). הדובר הגברי (אהוב, אב, ילד, חייל, צייר ועוד) מתייחס לעצמו בקלילות ובמקביל מוחה כנגד עוולות פוליטיות וחברתיות, החל ממלחמת לבנון וכלה בנזקי הטכנולוגיה והתקשורת".[7] הספר זכה במענק תמיכה מקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עודד זידל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התערוכה "משפחתי וחיות אחרות" הוצגה ב-2022 בגלריה לאמנות ישראלית שבמרכז ההנצחה בקריית טבעון
  2. ^ התערוכה "אלבום ילדותי" הוצגה ב-2022 במכללה לחינוך גורדון בחיפה.
  3. ^ דורית וייסמן, בשביל בין עשבי הים (ציורים: עודד זידל), הוצאת הים האדום, 2011
  4. ^ מיכאיל גרובמן, החירות מגיעה עירומה, תל אביב: הוצאת קשב לשירה, 2013
  5. ^ מיכאל גנדלב, בגני אללה, תל אביב: הוצאת קשב לשירה, 2016
  6. ^ קונג פו מגידו, באתר מקום לשירה, ‏2021
  7. ^ על הספר קונג פו מגידו, באתר הוצאה עברית, ‏2021