עידית אלנתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עידית אלנתן
עידית אלנתן.jpg
לידה 2 במרץ 1970 (בת 48)
פתח תקווה, ישראל
עיסוק סופרת, עיתונאית

עידית אלנתן (נולדה ב-2 במרץ 1970) היא סופרת, עורכת ועיתונאית ישראלית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידית אלנתן נולדה בפתח תקווה, והחל משנת 2008 היא מתגוררת ביפו, שהפכה לגיבורת שני ספריה. אלנתן היא בוגרת תואר ראשון בלשון עברית ובלשנות אנגלית מאוניברסיטת בן-גוריון ותואר שני בלימודים קוגניטיביים של השפה באוניברסיטת תל אביב.

את דרכה המקצועית החלה כעורכת בכתב-העת "טבע הדברים". ב-1998 מונתה לצוות ההקמה של כתב-העת "נשיונל ג'יאוגרפיק" בישראל. הייתה עורכת ספרי העשרה לילדים בהוצאת כנרת ושימשה כעורכת וכתבת באתרי המרשתת בתחום התיירות והנסיעות. כיום עוסקת אלנתן בכתיבה על אתרי תיירות וטיולים בארץ ובעולם לצד כתיבתה הספרותית ועבודתה כעורכת ספרות עצמאית.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 ראה אור ספרה הראשון, "בניגוד להוראות היצרן[1]. הספר, העוסק בחיפוש אחר האהבה של ליאנה רוט, עורכת לשונית מיזנתרופית המתגוררת ביפו, זכה לשבחי הביקורת על עיצוב הדמויות והעלילה, תיאור צבעוני של ההווי ביפו ומשלב סגנוני ייחודי שנוצר משילוב של עברית תקנית משובחת ושפה מדוברת טבעית שמרבה להפיק משחקי מילים. לצד שעשועי המילים של אלנתן ציינה הביקורת גם את חוש ההומור החריף שמרבה להופיע בספרה. ועל כך הגיבה אלנתן בראיון: "אותי פשוט משעמם לכתוב אם אני לא משעשעת לפחות את עצמי"[2][3][4].

ספרה השני, "מותו של אהרון אלקלעי", יצא בפברואר 2018[5]. הספר הוא "רומן לא שגרתי, נוקב וחד הבחנה"[6], שחושף את סיפורה של משפחת אלקלעי, המתגוררת ביפו, שהולכת ומשתנה לנגד עיניהם. אב המשפחה, אהרון אלקלעי, הוא בולגרי שורשי ודומיננטי, שהטיל את צלו והשפעתו על קורותיהם של שלושת ילדיו: עופר המובטל וה"מתחזק", דניאלה הסוערת והייצרית שנישאת לערבי ובת הזקונים סנהדרין הנשית והמוכשרת, בת טיפוחיו של אהרון אלקלעי, שמפרסמת טור קבוע בעיתון פופולרי. נושאים כמו הסכסוך היהודי-ערבי, הג'נטריפיקציה, המיסיונריות החרדית, הדמויות הבודדות שהולכות בשולי החיים, לצד אלו שמשתלטים על החיים, ומבלי משים גם על הסובבים אותם, כמו אהרון אלקלעי עצמו - כל אלו ועוד מקבלים מקום מרכזי בספר.

"שואה טייק 2" - סיפור קצר, פורסם באנתולוגיה "לא נשכח, נצא לרקוד" (הוצאת אפיק, 2015)[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידית אלנתן, בניגוד להוראות היצרן, זמורה-ביתן, 2011
  2. ^ עלית קרפ, "שלושה ספרים בקצרה: ההודאה, בניגוד להוראות היצרן וכל שבעת הגלים", הארץ, 30 במרץ 2011
  3. ^ אליענה אלמוג, "הלב מתרחב", פורטל יפו
  4. ^ דפנה לוי, "רחוק מתקינות פוליטית ומפמיניזם עדכני (אבל מצחיק)
  5. ^ עידית אלנתן, מותו של אהרון אלקלעי, זמורה ביתן, 2018
  6. ^ מתוך גב המעטפת של הספר
  7. ^ לא נשכח נצא לרקוד, אפיק - ספרות ישראלית