עימוד סטפנוס
עימוד סטפנוס היא מערכת של התייחסות וארגון המשמשת במהדורות ובתרגומים מודרניים של אפלטון (כמו גם של כתבי פלוטארכוס) המבוססת על מהדורת שלושת הכרכים של יצירותיו השלמות של אפלטון שתורגמה על ידי ז'ואן סרנוס (ז'אן דה סרס (אנ')) משנת 1578[1] אשר נקראת על שם המוציא לאור שלה הנריקוס סטפנוס (אנרי אסטיאן (אנ')) בז'נבה.
עימוד בקר הוא השיטה המקבילה ליצירותיו של אריסטו, ומספור דילס-קרנץ הוא השיטה המקבילה לפילוסופיה קדם-סוקרטית.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקרה של יצירותיו של אפלטון, עימוד סטפנוס מחלק תחילה את היצירות למספרים שהם מספרי העמודים של כל אחד משלושת הכרכים של מהדורת סטפנוס, וכל עמוד ומספר עמוד כאלה מחולקים בחלוקה פנימית נוספת לחלקים המסומנים באותיות המתאימים לתרגום מקביל ביוונית או בלטינית. קטעים בעמוד נתון, הם לרוב e, d, c, b ,a (אם כי קיימים יוצאי דופן). מערכת זו משמשת במחקר מודרני כדי לצטט את אפלטון ולהפנות לכתביו.
עבור יצירותיו של אפלטון, ניתן אפוא לתת קואורדינטות ייחודיות לקטע עם שלוש פיסות מידע:
- שם היצירה
- מספר העמוד (סטפנוס)
- האות המציינת את הקטע.
לדוגמה, " Symposium 172a" מציין את הדיאלוג המשתה, עמוד סטפנוס 172 (הכרך הוא כרך 3), קטע a. כדי למנוע אי בהירות בסכימה זו, יש לצטט את היצירה האפלטונית או את מספר הכרך. ללא ציון הדיאלוג הפנייה ל"עמוד 50" יכולה להתייחס "עמוד 50" בכל אחד משלושת הכרכים של סטפנוס. ציטוטים ספציפיים יותר עשויים להוסיף מספרי שורות, למשל Symposium 209a5–9, אבל אלה מתייחסים בדרך כלל לשורות ב-Oxford Classical Texts של ג'ון ברנט, ולא לחלוקות השורות של הנריקוס סטפנוס.
ניתן להצביע על כמה "מוזרויות" בשיטת מספור העמודים של סטפנוס. ראשית, האורך של כל עמוד וכל פסקה יכול להשתנות אם מופיעה פרשנות נוספת בעמוד של מהדורת 1578. לפיכך עמודי סטפנוס אינם כולם באורך שווה. בחלק מהעמודים אין את כל הפסקאות a עד e. בנוסף לכך, ישנם גם פערים ברצף מספרי העמודים של סטפנוס בשני הדיאלוגים הארוכים ביותר של אפלטון, שהם הפוליטיאה ו-החוקים אשר כל אחד מהם מחולק ל"ספרים". הסיבה היא שהעורכים הוסיפו מבואות נפרדות לכל "ספר" של יצירות ארוכות אלו, ולפיכך מספרי העמודים של במבואות אלו אינם משמשים להתייחסות לעמודים בדיאלוגים של אפלטון.
הדיאלוג הפסאודו-אפלטוני Halcyon נכלל בקורפוס של יצירותיו של לוקיאנוס מסטמוסאטה ואין לו מספרי סטפנוס.
מספרי סטפנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטבלה הבאה נכללים כתבי אפלטון וכתבים שהיום נחשבים לפסאדו-אפלטוניים. כתבים מסומנים ב-(?) אם ישנה מחלוקת בין החוקרים על היותם מחוברים בידי אפלטון. כתבים מסומנים ב- (×) אם רוב החוקרים מסכימים על כך שלא נכתבו על ידי אפלטון.
כרך 1 |
כרך 2
|
כרך 3
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Platonis opera quae extant omnia edidit Henricus Stephanus, Genevae, 1578.