ערות: נשים מדברות מיניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערות
כריכת הספר ערות
כריכת הספר ערות
כריכת הספר ערות
מידע כללי
מאת תמר מור סלע
צילומים ראומה זוהר חיות
שפת המקור עברית
סוגה ספר עיון
הוצאה
הוצאה ידיעות ספרים
תאריך הוצאה 2017
מספר עמודים 174
עורך נועה ברקת
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990039581710205171

ערות - נשים מדברות מיניות הוא ספרה של תמר מור סלע הכולל מונולוגים של נשים בנושא מיניות ונשיות.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוֹת הוא אסופת מונולוגים כתובים של 23 נשים ישראליות שונות. מונולוגים אלו עוסקים במיניות מנקודת מבט נשית ללא תיווך ומתארים את היחסים של נשים עם גופן.

הסיפורים האישיים חושפים את המבנה החברתי המרחיק נשים מעצמן ומשתיק את מיניותן, ובה בעת מתארים את הכוחות המשמיעים את קולן של נשים.

המונולוגים מופיעים בספר הם מונולוגים של נשים בגילים שונים, עם סיפורי חיים שונים ומגוונים וגישות שונות לחייהן, לעצמן ולמיניות שלהן.

חלקן מופיעות בשמותיהן המלאים, אחרות העדיפו לציין שם פרטי בלבד. בספר יש מונולוגים של נשים הטרוסקסואליות ושל לסביות, נשואות ורווקות ואלמנות, חילוניות ודתיות, בקשרים מונוגמיים או פוליגמיים או כלל לא[1].

התקבלות הספר וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמכרו למעלה מ-50,000 עותקים של הספר.

במהלך שנת 2017 הספר עמד שבועות רצופים בראש רשימות רבי המכר. עד פברואר 2017 הודפס בלמעלה משש מהדורות ומעורר דיון מתמשך ברשת.

ביקורת

ביקורת על הייצוג הנשי בספר:

(...) בכל זאת יש הרגשה, שאין כאן נשים ממגוון גדול במיוחד מבחינה סוציו־אקונומית. אולי זה קולה של מור סלע שדרכו מובאים דבריהן. קשה שלא לשים לב לכך שהיחידה שמוצאה מוזכר, שמסומנת מבחינה זו, היא עליזה ידעי, שהוריה עלו מתימן. בולט ריבוי יחסי של נשות טיפול, בהן מטפלות במיניות. (...) אבל אולי חסרים קולות אחרים. ואולי החוסר שלהם, השתיקה של נשים, הוא חלק מהעניין.

"ערות": מונולוגים מהמקום ההוא, כתבה על הספר ב"הארץ"

ביקורת נוספת עוסקת בבחירה לשימוש בשפה שעשתה המחברת:

חולשתו הספרותית של "ערות" היא למעשה חלק מכוחו הגדול: מור סלע בחרה שלא להביא את קולותיהן של הנשים כמו שהן, אלא לכתוב את סיפוריהם בשפתה שלה - עברית טובה, מדויקת, קצבית, אך נטולת כל מאפיין אחר, כמעט כאילו נכתבה על ידי תוכנה מיומנת. חרדית בת 60 משתמשת, מן הסתם, בביטויים אחרים ובנגינה שונה לחלוטין ממעצבת אופנה לסבית בסוף שנות ה־20 שלה, אבל מור סלע הסירה מהדוברות כל מאפיין של שפתן הפרטית. הסיפור שונה והקול אחיד (...).

"ערות": מונולוגים מעובדים מהוואגינה, ביקורת של שרון קנטור במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"

היוצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחברת, תמר מור סלע, היא עיתונאית ויוצרת.

ערות הוא ספרה השלישי. מור סלע כתבה את ספר הילדים "אחת ושתיים" שראה אור בשנת 2004, ואת הספר "להיות אמא" שראה אור בשנת 2010.

מור סלע ילידת 1971, נולדה וגדלה בנצרת עלית, בת שנייה במשפחה של ארבעה ילדים. בצה"ל שירתה בלהקת חיל החינוך. לאחר סיום שירותה הצבאי החלה לעבוד כשדרנית, עורכת ומגישה בגלי צה"ל[2].

מור סלע נשואה לערן סלע, חבר הנהלת שופרסל, ולזוג שלושה ילדים[3].

על מיניות לא דיברו בבית, והפעם הראשונה שבה העזה להזכיר את הנושא היה בגיל 18, כשביקשה מאמא שלה גלולות. "היא קבעה לי תור לרופא נשים ולא אמרה כלום. לא היה דיבור פתוח וזה לא היה עניין יוצא דופן – אצל כולם זה היה ככה. לפחות היא לא שפטה אותי".

"23 נשים מדברות בפתיחות על מיניותן בספר חדש, ויש גם מסקנות", כתבתה של דינה חלוץ בעיתון "לאשה"

הספר ערות התפרסם שבע שנים אחרי "להיות אמא", ספרה הקודם של מור סלע שנכתב באותו פורמט וכלל 23 מונולוגים על אמהות לאחר שמור סלע שהפכה לאמא בעצמה.

ידעתי שאני רוצה לכתוב עוד ספר שקשור לעולמן של נשים, ולא ידעתי מה. קמתי בוקר אחד, והנושא בחר בי (...). בגדול רציתי להבין מה מניע את המיניות הנשית ומה עוצר בעדה, מה מדליק אותה ומה מכבה אותה (...) מיניות היא כוח אדיר. תחשבי שכל העולם האנושי קיים מהכוח הזה שנוצר בין שני אנשים. יש דמוניזציה למיניות הנשית, ונשים במהלך השנים שילמו מחיר כבד על כך. מצד שני, נשים נדרשו להיות סקסיות. כמה כתבות יש על איך תעלימי את הקמטים, איך תורידי חמישה קילו? ומה זה אם לא פלישה לגוף של האישה כדי שיהפוך למשהו מסוים בשירות מישהו מסוים? כל הדברים האלה מפריעים לנשים להתחבר באופן אמיתי לגוף שלהן ולתבוע בחזרה את הבעלות עליו

"23 נשים מדברות בפתיחות על מיניותן בספר חדש, ויש גם מסקנות", כתבתה של דינה חלוץ בעיתון "לאשה"

ראומה זוהֵר חיות היא צלמת ואמנית רב תחומית[4].

הספר מלווה בצילומים של ראומה זוהֵר חיות — תצלומים בשחור־לבן, רובם של נשים, חלקם מטושטשים במכוון, חלקם ללא פנים. התצלומים שונים מאוד, אולי במכוון, מהתוכן העז, לַפָּנים, של הטקסטים.

"ערות": מונולוגים מהמקום ההוא, כתבה על הספר ערות, "הארץ"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד צפי סער, "ערות": מונולוגים מהמקום ההוא, באתר הארץ, 16 בפברואר 2017
  2. ^ השאלון של העוקץ: תמר מור סלע, באתר "העוקץ", 16 בפברואר 2017
  3. ^ דינה חלוץ, 23 נשים מדברות בפתיחות על מיניותן בספר חדש, ויש גם מסקנות, באתר Xnet‏, 9 בפברואר 2017
  4. ^ ערות, באתר www.e-vrit.co.il