ערמון לרדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערמון לרדו
ערמון לרדו
ערמון לרדו
לידה 24 במרץ 1930 (בן 89)
פאס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קצין
עיסוק נציג עובדי דימונה במפעלי ים המלח
מפלגה מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש עיריית דימונה
19741978
(כ־4 שנים)
ראש המועצה המקומית דימונה
19581966
(כ־8 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ערמון (עמרם) לרדו (נולד ב-24 במרץ 1930 בעיר פאס שבמרוקו) היה ראש המועצה המקומית השני של דימונה ומאוחר יותר, ראש עיריית דימונה.

לרדו עלה ארצה בשנת 1948 ומייד גויס לצבא. ב-1958 מונה לראש המועצה של דימונה. ב-1959 זכה בבחירות הראשונות לראשות המועצה והיה לראש המועצה השני, וכיהן בתפקיד עד ל-1966. ב-1974 נבחר שוב לראשות דימונה, לאחר שזו כבר הוכרזה כעיר, וכיהן עד ל-1978.

העלייה ארצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמועות על מלחמת העצמאות הגיעו למרוקו, ולרדו רצה לעלות לארץ ישראל על מנת להשתתף במאמץ המלחמתי. בשנים הללו, מרוקו אסרה על נתיניה היהודים להגר ממרוקו. למרות זאת, החליט לרדו לצאת ממרוקו ביחד עם שני חברים. הם עלו על אוטובוס שנסע לכיוון עיירה הגובלת עם אלג'יריה. לרוע מזלם, שוטרים שבדקו את האוטובוס זיהו כי הם צעירים יהודים המנסים לצאת ממרוקו, והם בילו כשבוע במאסר.

לאחר שובו לפאס יצר קשר עם גנרל בדימוס, גנרל זה נסע עם לרדו ברכבת ועל ידי הצגת המדליות שלו גרם לשוטרים להימנע מבדיקת תעודותיו של לרדו. הוא חצה את הגבול לעיר הנמל אוראן שבאלג’יריה ומשם בעזרת תעודת זהות מזויפת הגיע למרסיי שבצרפת. שם בעזרת שליחי עלייה, עלה לספינת מעפילים ולאחר כשבוע הגיע לנמל חיפה.

מיד עם הגיעו ארצה, גויס לרדו לצה"ל וצורף לחטיבת גולני. במהלך שרותו עבר קורס חובשים, קורס מ"כים, קורס רבי סמלים וקורס קצינים.

המעבר לדרום והכניסה לפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מהצבא מצא עבודה במפעלי ים המלח, ועבר לגור בעיירה דימונה. במסגרת עבודתו יצג את עובדי העיר דימונה במפעל. בשנת 1958 הוחלט להפריד את העיר דימונה מן המועצה האזורית תמר ולרדו מונה לתפקיד ראש המועצה הממונה הראשונה בדימונה. לאחר כשנה, בנובמבר 1959 נערכו בחירות, ולרדו היה ראש המועצה הנבחר הראשון בדימונה. הוא המשיך לכהן בתפקיד זה ברצף עד שנת 1966. לאחר מכן פנה לפעילות עסקית.

בשנת 1974 נקרא אל הדגל על ידי חברי מפלגתו, התמודד בבחירות וזכה לכהן פעם נוספת בין השנים 1974–1978. בשנת 1978 לאחר שנים רבות של פעילות ציבורית החליט לפרוש ולעבור לפעילות במגזר הפרטי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]