מועצה אזורית תמר

מועצה אזורית תמר
	ים המלח ועל חופו בניין המועצה האזורית תמר והיישוב נווה זוהר
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	5
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	50
ראש המועצה	ניר ונגר
תאריך ייסוד	1956
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לאמצע 2021 (אומדן)
- אוכלוסייה	1,583 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	254
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.3% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1.18 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	249
תחום שיפוט	1,343,070 דונם
- דירוג שטח שיפוט	4
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת צפון הנגב רגילה) מועצה אזורית תמר; בניין המועצה; 31°09′08″N 35°21′55″E / 31.152183°N 35.365148°E מפת היישובים של מועצה אזורית תמר; בירוק - מיקום בניין המועצה
	[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2017	7 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2018	0.3802
- דירוג מדד ג'יני	235
לאום ודת
	יהודים: 90.2%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 9.8%;
	יהודים: 90.2%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 9.8%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.5%
גילאי 5 - 9	7.6%
גילאי 10 - 14	6.5%
גילאי 15 - 19	9.6%
גילאי 20 - 29	12.7%
גילאי 30 - 44	20.4%
גילאי 45 - 59	14.8%
גילאי 60 - 64	4.6%
גילאי 65 ומעלה	15.4%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך
סה"כ בתי ספר	2
– יסודיים	1
– על-יסודיים	2
תלמידים	334
– יסודי	112
– על-יסודי	222
מספר כיתות	19
ממוצע תלמידים לכיתה	18.7
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
	פרופיל מועצה אזורית תמר נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
	http://www.ma-tamar.org.il

תמר היא מועצה אזורית השוכנת בנגב ממערב ומדרום לים המלח. המועצה כוללת יישובים חקלאיים וקהילתיים, מפעלים, אתרי תיירות, בתי מלון, ומתקנים אזרחיים וצבאיים. יישובי המועצה: עין גדי, נאות הכיכר, עין חצבה, עין תמר, נווה זוהר, הר עמשא. אוכלוסיית הקבע של המועצה האזורית היא מצומצמת, אך האזור מהווה מוקד משיכה לתיירים וטיילים רבים.

המועצה האזורית תמר מספקת לתושבים שירותים מוניציפליים (חינוך (גם תקצוב תיכון שש-שנתי עין-גדי), תרבות, ביטחון, בריאות, תברואה, ניקוז ועוד). למתחמי התיירות נותנת המועצה שירותי גינון, אשפה, טיפול בשפכים, שיווק ופרסום בינלאומי, רישוי עסקים ותחזוק טיילת המלונות הארוכה. למפעלי התעשייה שבתחומה נותנת שירותי תכנון ורישוי עסקים. בשטח המועצה 16 חופי רחצה מוכרזים הפעילים כל ימות השנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה על הקמת המועצה התקבלה בסוף שנת 1955, ובדצמבר 1955 ועדת השמות הממשלתית החליטה לתת לה את השם "תמר"^[3]. ב-19 באפריל 1956 חתם שר הפנים ישראל בר-יהודה על צו המורה על הקמתה^[4], והמועצה נוסדה ב 24 במאי 1956, עת הוקמה אכסניה בקרבת מערת סדום שבהר סדום^[5]. בתחילת דרכה היו כלולים בה היישובים: דימונה, עין גדי, חצבה ועין יהב, בסך הכל 1,600 תושבים (רובם בדימונה) ושטח מפעלי ים המלח. שטח השיפוט שלה באותה עת היה כ-2,000,000 דונם^[6]. ב-1957 מינתה המועצה ועד מקומי לדימונה, אך התושבים תבעו שתקום מועצה מקומית עצמאית^[7]. שנה אחר כך, בנובמבר 1957, היא הוקמה. משטח השיפוט של "תמר" נגרעו 24,000 לטובת דימונה, שהיו בה באותה עת כבר 3,000 תושבים^[8]. בשנת 1962 הוקמה העיר ערד על שטח נוסף שנגרע מ"תמר".

בסוף שנות ה-50 החלה הקמתם של מתחמי התיירות חמי זוהר ועין בוקק על חוף ים המלח, וההקריה למחקר גרעיני – נגב, בשטח המועצה. בסוף שנות ה-60 הוקם בשטח המועצה אזור התעשייה מישור רותם, אזור התעשייה הגדול בישראל.

בשנות ה-90 החל מאבק של ראשי הערים בדימונה וערד על העברת שטחי התעשייה והתיירות מ"תמר" אליהם. זאת מאחר שהמועצה גובה תשלומי ארנונה גבוהים מהעסקים באזורים אלו, בעוד שהיא מנתה אז כ-1,250 תושבים בלבד, כך שהיא בעלת ההכנסות הגבוהות ביותר לנפש בישראל. בעוד דימונה וערד, מצויות במצוקה תקציבית^[9]. דימונה ביקשה לספח את מישור רותם^[10] וערד את בתי המלון בים המלח^[11]. בדצמבר 2002 הודיע שר הפנים, אלי ישי כי העיר דימונה תזכה ל-40% מהמסים שמשלם אזור התעשייה מישור רותם ולשטח המוניציפלי של העיר יסופחו הקריה למחקר גרעיני ופארק התעשיות רותם הסמוך^[12]. לצורך מימוש ההחלטה הוקמה "ועדת גבולות" בראשות עוזיאל וכסלר, שב-2004 המליצה על ביצוע השינוי. זאת הייתה ועדת גבולות שנייה שבדקה את שינוי שטחי השיפוט באזור, ועדה קודמת הוקמה כבר ב-1987 בראשות שלמה חסון, שכללה את ירוחם, דימונה, מועצת רמת הנגב, מועצת הערבה התיכונה ותמר. ב-2012 הוקמה ועדה גבולות שלישית^[13]. בעקבות ועדה זו נחתם הסכם על פיו "תמר" תשלם לשכנותיה - מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד ודימונה, סך כולל של 120 מיליון שקל. ותחל להעביר 12 מיליון שקל לשנה בגין הכנסות מארנונה, מתוך סך של 80 מיליון שקל הכנסות מארנונה בשנה שמקבלת המועצה, בעיקר ממפעלי ים המלח ומתחם המלונות בעין בוקק^[14].

ב-24 בדצמבר 2014 נעצר ראש המועצה דב ליטבינוף במסגרת פרשת ישראל ביתנו. באוקטובר 2015 המליצה המשטרה להעמידו לדין באשמת מתן שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים^[15]. ב-11 באוקטובר 2018 חתם ליטבינוף על הסדר טיעון, במסגרתו נמחקו סעיפי השוחד, הלבנת ההון והמרמה והוא הורשע בסעיף הפרת אמונים. ליטבינוף הודה במסגרת הסדר הטיעון שכיו"ר ההנהלה של "רשות ניקוז ים המלח", אישר תשלום מהמועצה האזורית תמר כעמלה לאלכס ויז'ניצר דרך חברה בשם "י.א חי יזמות ואחזקות בע"מ".^[16]

בינואר 2019, חתם שר הפנים אריה דרעי על צו המספח את היישוב העתידי חירן למועצה האזורית תמר, זאת אף שהמועצה הביעה התנגדות לכך^[17].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה האזורית תמר משתרעת על שטח של כ-1,343,070 דונם בנגב המזרחי ועיקרם בחופו המערבי של ים המלח. במועצה שישה יישובים : קיבוץ עין גדי, המושבים נאות הכיכר ועין תמר, היישוב הקהילתי נוה זוהר, הכפר האקולוגי הר עמשא ומושב עין חצבה, מלבד יישובים אלו יוקמו בהר חירן היישובים חירן ויתיר אשר צפויים להיות משויכים למועצה האזורית תמר. בשטח המועצה מצויים כל מלונות ים המלח ומפעלי תעשייה שונים כמפעלי ים המלח והמפעלים במישור רותם.

בשטח המועצה אתרי תיירות רבים, לרבות גן לאומי מצדה.

גבולות המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרום – מועצה אזורית ערבה תיכונה

צפון – מועצה אזורית מגילות ים המלח ומועצה אזורית הר חברון (גבול זה חופף לקטע של הקו הירוק)

מערב – הערים ערד, דימונה

מזרח – ים המלח ובריכות האידוי, גבול ירדן

מטמנת אפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה האזורית תמר מפעילה את אתר הטמנת הפסולת הגדול ביותר במדינת ישראל, מטמנת אפעה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המועצה הישן (לפני המיתוג)

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לאמצע 2021 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית תמר 1,583 תושבים (מקום 254 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, למועצה אזורית תמר דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 8,001 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).^[18]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המועצה האזורית תמר

יהודה אלמוג, תושב האזור משנת 1934. היה ראש המועצה הראשון משנת 1956^[19].
שמואל בראון
עמוס גנור
משה שמיר
יואב גבעתי (1990-2003)
אמנון פישמן
דב ליטבינוף (2004 - יולי 2019) - נאלץ לפרוש לאחר שהורשע בפלילים והוטל עליו קלון
רות קפלן (יולי 2019 - נובמבר 2019) - ממלאת מקום
ניר ונגר מכהן החל מנובמבר 2019^[20].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מועצה אזורית תמר בוויקישיתוף

פרופיל מועצה אזורית תמר נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס

משולם עד, עשור למועצת "תמר", דבר, 23 ביוני 1966
שלמה גבעון, אורית ויובל הגישו למקלף פרחים שצמחו בחוף ים המלח, מעריב, 22 ביוני 1966
יוגב שרביט, ‏מועצה אזורית תמר - עשירה מרחוק, רחוק מעשירה, באתר גלובס, 6 ביוני 2018

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
^ המועצה החדשה בנגב: "תמר", למרחב, 11 בדצמבר 1955
^ המועצה "תמר" - הגדולה בארץ, למרחב, 19 באפריל 1956
^ ע. משולם, תמר - בחבל סדום, דבר, 4 ביולי 1956
^ הוקמה המועצה האזורית " תמר", דבר, 25 במאי 1956
^ תובעים מועצה מקומית בדימונה, על המשמר, 26 בדצמבר 1957
^ דימונה - מועצה מקומית, שערים, 10 בנובמבר 1958
^ יניר יגנה, המועצות בנגב נאבקות על ההכנסות מארנונה בדרישה לצדק חלוקתי, באתר הארץ, 26 באפריל 2012
^ גבי ללוש: להעביר את פארקי התעשייה רותם מתחום השיפוט תמר לדימונה, באתר גלובס, 18 בפברואר 1998
^ שמואל דקלו, ‏עיריית ערד לבג"ץ: להעביר אלינו שטחים מניבי ארנונה מהמועצה האיזורית תמר, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2004
^ צחר רותם, הקריה למחקר גרעיני ופארק מדע יסופחו לדימונה, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2002
^ דין וחשבון ועדת חקירה לגבולות וחלוקת הכנסות מאזורים מניבי הכנסות באזור דרום , באתר משרד הפנים, יולי 2014
^ שלומית צור, ‏שר הפנים גדעון סער מציג: מהפכת הארנונה בנגב, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2014
^ חן מענית ואלה לוי-וינריב, ‏פרשת ישראל ביתנו: המשטרה ממליצה להעמיד לדין 36 חשודים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2015
^ אלה לוי-וינריב, ‏פרשת ישראל ביתנו: הסדר טיעון לראש המועצה האזורית תמר, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2018
^ אלמוג בן זכרי, דרעי הודיע על סיפוח יישוב למועצה האזורית תמר למרות התנגדותה, באתר הארץ, 24 בינואר 2019
^ פרופיל מועצה אזורית תמר באתר הלמ"ס
^ יהודה אלמוג - איש סדום, הארץ, 19 במרץ 1956
אזרחות־כבוד של מועצת "תמר" - ליהודה אלמוג, דבר, 13 במאי 1969
^ נחמן גלבוע, ראש חדש: הקיבוצניק מעין גדי נבחר להוביל את המועצה האזורית תמר, באתר mynet‏ קיבוץ, 6 בדצמבר 2019

[U-1] אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.

[STAT-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019

[3] המועצה החדשה בנגב: "תמר", למרחב, 11 בדצמבר 1955

[4] המועצה "תמר" - הגדולה בארץ, למרחב, 19 באפריל 1956

[5] ע. משולם, תמר - בחבל סדום, דבר, 4 ביולי 1956

[6] הוקמה המועצה האזורית " תמר", דבר, 25 במאי 1956

[7] תובעים מועצה מקומית בדימונה, על המשמר, 26 בדצמבר 1957

[8] דימונה - מועצה מקומית, שערים, 10 בנובמבר 1958

[9] יניר יגנה, המועצות בנגב נאבקות על ההכנסות מארנונה בדרישה לצדק חלוקתי, באתר הארץ, 26 באפריל 2012

[10] גבי ללוש: להעביר את פארקי התעשייה רותם מתחום השיפוט תמר לדימונה, באתר גלובס, 18 בפברואר 1998

[11] שמואל דקלו, ‏עיריית ערד לבג"ץ: להעביר אלינו שטחים מניבי ארנונה מהמועצה האיזורית תמר, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2004

[12] צחר רותם, הקריה למחקר גרעיני ופארק מדע יסופחו לדימונה, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2002

[13] דין וחשבון ועדת חקירה לגבולות וחלוקת הכנסות מאזורים מניבי הכנסות באזור דרום , באתר משרד הפנים, יולי 2014

[14] שלומית צור, ‏שר הפנים גדעון סער מציג: מהפכת הארנונה בנגב, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2014

[15] חן מענית ואלה לוי-וינריב, ‏פרשת ישראל ביתנו: המשטרה ממליצה להעמיד לדין 36 חשודים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2015

[16] אלה לוי-וינריב, ‏פרשת ישראל ביתנו: הסדר טיעון לראש המועצה האזורית תמר, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2018

[17] אלמוג בן זכרי, דרעי הודיע על סיפוח יישוב למועצה האזורית תמר למרות התנגדותה, באתר הארץ, 24 בינואר 2019

[18] פרופיל מועצה אזורית תמר באתר הלמ"ס

[19] יהודה אלמוג - איש סדום, הארץ, 19 במרץ 1956
אזרחות־כבוד של מועצת "תמר" - ליהודה אלמוג, דבר, 13 במאי 1969

[20] נחמן גלבוע, ראש חדש: הקיבוצניק מעין גדי נבחר להוביל את המועצה האזורית תמר, באתר mynet‏ קיבוץ, 6 בדצמבר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

מועצות אזוריות בישראל וביהודה ושומרון
מחוז הצפון	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מחוז חיפה	אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה
מחוז המרכז	ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן
מחוז ירושלים	מטה יהודה
מחוז הדרום	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
אזור יהודה והשומרון	גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון

מחוז הדרום
נפות	נפת אשקלון • נפת באר שבע
ערים	אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות	חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצה מקומית תעשייתית	נאות חובב
מועצות אזוריות שבוטלו	אבו בסמה
יישובים לשעבר	כרמון • נוה יאיר • אשלים
יישובים עתידיים	דניאל • חירן • נווה תמרים • כסיף • עבדה • שפיר