גבי (גבריאל) סבג

גבי (גבריאל) סבג
	גבי סבג, תמונה מהאלבום המשפחתי
לידה	15 במאי 1933; מֶקְנֶס, מרוקו
פטירה	10 ביוני 2013 (בגיל 80)
תאריך עלייה	10 בינואר 1952
מקום קבורה	ירושלים
	1966–1969; (כ־3 שנים)
	→ ערמון לרדו ישראל נבון ←

גבי (גבריאל) סבג (15 במאי 1933 – 10 ביוני 2013) היה ראש עיריית דימונה הראשון, איש עסקים ופעיל חברתי. היה סמנכ"ל בקונצרן כור, המייסד והבעלים של חברת כוח האדם "או.אר.אס בע"מ", ופעיל בהעלאת יהודי אתיופיה לישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבג נולד בעיר מֶקְנֶס, במרוקו, בערב ל"ג בעומר, בשנת 1933, תרצ"ג. סבג היה בן למשפחה דתית ונצר למשפחת רבנים, בן חמישי מבין 12 ילדים שנולדו להוריו, משה ורבקה סבג.

בסוף שנת 1951 החליט לעלות לישראל באונייה "נגבה", אשר הפליגה ממרסיי, והגיע לישראל בתאריך 10 בינואר 1952.^[1] הוא התיישב בקיבוץ עין גב, שם הכיר את שמחה, אשתו.

בסוף שנת 1952 גבי התגייס לצה"ל, ושירת בנח"ל. לאחר שנת הכשרה בקיבוץ מנרה, ובעקבות הפילוג בתנועה קיבוצית קיבל את הצעתו של יגאל אלון, ובסוף שנת 1953 הצטרף לקיבוץ גינוסר, ונבחר באספת הקיבוץ לשמש כסדרן העבודה.

שמחה וגבי נישאו בקיבוץ גינוסר בתאריך 24 ביוני 1954. בנם הבכור, דורון סבג, נולד שנה לאחר נישואי בני הזוג.

לאחר שנתיים כסדרן עבודה החליט גבי לפרוש מקיבוץ גינוסר, לאחר שנחשף לרעיונו של דוד בן-גוריון להקים את העיר דימונה. בשנת 1957 גבי החל לעבוד במפעלי ים המלח בסדום. במהרה הפך ליו"ר ועד העובדים שם.

ב-1965 נבחר סבג לראשות המועצה המקומית, ובשנת 1967 הוא הפך לראש העירייה המכהן הראשון בנגב. לאחר מלחמת ששת הימים צמחה העיר דימונה, ועם הגיעה לאוכלוסייה של 24 אלף תושבים, הוכרזה כעיר. בסוף שנת 1969, הוכרז סבג כראש העירייה הראשון של דימונה. לאחר מכן החליט להיפרד מתפקידו זה ולהמשיך לאתגר הבא.^[2]

עם הצטרפותו לקונצרן כור, כסמנכ"ל לכוח אדם, ב"כור מתכת" הקים את חברת כוח האדם "מנכור" ובהמשך כיהן כמנכ"ל "מנכור" ו"קונכור".^[3]

בשנת 1980 הפכה "מנכור" לחברה עצמאית, או.אר.אס בע"מ, אליה הצטרף בנו דורון כסמנכ"ל.^[4]

בשנת 2006 הקים גבי את רשת "בית גבריאל", לבתי אבות סיעודיים.

גבי נפטר בשנת 2013. הותיר אחריו בן ושתי בנות.

העלאת יהודים לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כראש עיריית דימונה סבג לשם לעצמו מטרה לקלוט עליה ובעצם הפך את דימונה לאחת הערים קולטות העלייה החשובות בישראל.^[5]

העלאת יהודי אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ של שנת 1974 חבר סבג לרס"ר האגדי, עובדיה חזי,^[6] במטרה להעלות את יהודי אתיופיה לישראל. בסוף שנת 1974 נחת סבג באדיס אבבה, בירת אתיופיה,^[7] בשליחות סודית מטעם "המוסד",^[5]^[7] כנציג חברת כוח אדם בין-לאומית על מנת להשתדל אצל השלטונות האתיופיים להנפיק דרכונים לצעירים אתיופיים, כדי שיוכלו לעלות לישראל, כעובדי "כור".

שבעת הצעירים הראשונים^[8] שעלו נקלטו במפעל "מכתשים" בבאר שבע. מבצעי עלייה חשאיים אלה של יהודי אתיופיה הניחו את התשתית למפעלי עלייה רחבי היקף בשנות ה-80, ששיאם היה ב"מבצע משה" ובמבצע הבא "מבצע שלמה".^[9]

תרומה לחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשב לכל ילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבג היה מהוגי הפרויקט "מחשב לכל ילד" על כך זכה לתעודות הוקרה מראשי המדינה, בהם ראש הממשלה יצחק רבין^[10] וראש הממשלה בנימין נתניהו.^[11]

קרן דימונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 התארגנה משלחת של אישי ציבור, ביניהם סבג ופרופ' אבישי ברוורמן, אז נשיא אוניברסיטת בן-גוריון לביקור אצל חסן, מלך מרוקו.^[12] הנסיעה המשותפת הולידה הצעה מאת פרופ' ברוורמן להצטרף לחבר הנאמנים של האוניברסיטה, והקמת קרן המלגות לסטודנטים מדימונה, על שם שמחה וגבריאל סבג. הקרן נחנכה בשנת 2001.^[13]^[14]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאל סבג, מסעות גבריאל, הוצאת אסיה, תשס"ב–2002
גבריאל סבג, גבריאל עבר, הווה, עתיד, הוצאת טפר, 2012

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ גבריאל סבג, מסעות גבריאל, ישראל: אסיה, 2002, עמ' 35-36
^ גבי סבג והנגב-ברית יוצאי מרוקו, באתר מורשת יהדות מרוקו, ‏9 ביוני 2017
^ גבריאל סבג, מסעות גבריאל, ישראל: אסיה, 2002, עמ' 100-101
^ עינב בן יהודה, זה רק לטובתכם, באתר הארץ, 15 במרץ 2007
^ ¹ ² גבי סבג והנגב-ברית יוצאי מרוקו, באתר מורשת יהדות מרוקו, ‏9 ביוני 2017
^ [https://hazi.org.il/ ארכיון (רס"ר) חזי עובדיה מורשת יהדות אתיופיה, מורשת צבאית וקהילות ישראל], באתר ארכיון (רס"ר) חזי עובדיה
^ ¹ ² כנס לעליית יהודי אתיופיה עם מאיר עמית ראש המוסד חזי עובדיה מיכאל אשכול גבי סבג אלעזר רחמים ועוד, באתר יוטיוב
^ מיכאל אשכול, באתר המכלול
^ עליית יהודי אתיופיה, באתר הארכיון הציוני המרכזי
^ גבריאל סבג, מסעות גבריאל, ישראל: אסיה, 2002, עמ' 160-161
^ גבריאל סבג, גבריאל, עבר, הווה, עתיד, ישראל: טפר - הוצאה לאור, 2012, עמ' עמודי תמונות 192-193
^ גבריאל סבג, מסעות גבריאל, ישראל: אסיה, 2002, עמ' 154-155
^ זהבה דברת, ‏"הנתינה מייפה את החברה", באתר גלובס, 18 ביולי 2001
^ יוסף קלנדרקר, גבי ללוש – מהמעטים שבאמת עשו למען צדק חברתי, באתר News1, ‏26 לספטמבר 2011

[1] גבריאל סבג, מסעות גבריאל, ישראל: אסיה, 2002, עמ' 35-36

[2] גבי סבג והנגב-ברית יוצאי מרוקו, באתר מורשת יהדות מרוקו, ‏9 ביוני 2017

[3] גבריאל סבג, מסעות גבריאל, ישראל: אסיה, 2002, עמ' 100-101

[4] עינב בן יהודה, זה רק לטובתכם, באתר הארץ, 15 במרץ 2007

[:0-5] ¹ ² גבי סבג והנגב-ברית יוצאי מרוקו, באתר מורשת יהדות מרוקו, ‏9 ביוני 2017

[6] [https://hazi.org.il/ ארכיון (רס"ר) חזי עובדיה מורשת יהדות אתיופיה, מורשת צבאית וקהילות ישראל], באתר ארכיון (רס"ר) חזי עובדיה

[:1-7] ¹ ² כנס לעליית יהודי אתיופיה עם מאיר עמית ראש המוסד חזי עובדיה מיכאל אשכול גבי סבג אלעזר רחמים ועוד, באתר יוטיוב

[8] מיכאל אשכול, באתר המכלול

[9] עליית יהודי אתיופיה, באתר הארכיון הציוני המרכזי

[10] גבריאל סבג, מסעות גבריאל, ישראל: אסיה, 2002, עמ' 160-161

[11] גבריאל סבג, גבריאל, עבר, הווה, עתיד, ישראל: טפר - הוצאה לאור, 2012, עמ' עמודי תמונות 192-193

[12] גבריאל סבג, מסעות גבריאל, ישראל: אסיה, 2002, עמ' 154-155

[13] זהבה דברת, ‏"הנתינה מייפה את החברה", באתר גלובס, 18 ביולי 2001

[14] יוסף קלנדרקר, גבי ללוש – מהמעטים שבאמת עשו למען צדק חברתי, באתר News1, ‏26 לספטמבר 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]