מאיר כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר כהן
ראש עיריית דימונה מאיר כהן.jpg
מאיר כהן, 2012
לידה 15 בנובמבר 1955 (בן 65)
ל' בחשוון תשט"ז
מוגדור, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1961
השכלה אוניברסיטת בן-גוריון, מכון שכטר למדעי היהדות
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ישראל ביתנו, יש עתיד
סיעה יש עתיד, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
שר הרווחה והשירותים החברתיים ה־19
18 במרץ 20135 בדצמבר 2014
(שנה ו־37 שבועות)
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013–מכהן
(8 שנים ו־10 שבועות)
כנסות ה־1923
ראש עיריית דימונה ה־9
2003–2013
(כ־10 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מאיר כהן (נולד ב-15 בנובמבר 1955) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד" בסיעת "יש עתיד – תל"ם". איש חינוך במקצועו. כיהן כראש עיריית דימונה וכשר הרווחה והשירותים החברתיים בממשלת ישראל ה-33 בין השנים 20132014.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולד במוגדור שבמרוקו. בגיל שש בשנת 1961 עלה יחד עם משפחתו לישראל למעברת ירוחם. כעבור מספר שנים עבר להתגורר יחד עם משפחתו בדימונה. בנעוריו למד בתיכון "ליהמן" בעיר מגוריו.

בשנת 1973 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. עבר הכשרה כלוחם ולחם במלחמת יום הכיפורים.[1] לאחר מכן, במסגרת שירותו בנח״ל, הוצב בקיבוץ צאלים. לאחר שירותו בצה"ל למד לתואר ראשון בהיסטוריה והוראה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בהמשך עסק בתפקידים שונים בתחום החינוך בדימונה, כמורה לשל"ח וידיעת הארץ, כמחנך ועד למנהל בית הספר התיכון "זינמן" וחטיבת הביניים על שם אלון כאשר במקביל לתפקידו סיים תואר שני בפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני במדעי היהדות במכון שכטר בירושלים.[2]

ראש עיריית דימונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן הצטרף למפלגת "ישראל ביתנו" ורץ מטעמה בשנת 2003 לראשות עיריית דימונה. בבחירות התמודד כהן מול ראש העירייה המכהן מזה כ-15 שנים גבי ללוש (איש "הליכוד") ומול ניסים פרץ (איש "מפלגת העבודה") וניצח אותם לאחר שזכה ב-42% אחוזים מקולות הבוחרים.

בתקופת כהונתו של כראש העירייה התפתחה העיר, ירדו אחוזי האבטלה בה ונפתח מרכז קניות ראשון בה. לאחר מאבק הוגדל שטח השיפוט של העיר, כך שיכלול מפעלים שונים שבעבר היו שייכים למועצות האזוריות שסביבה; באופן זה הופקדו כספי הארנונה שהגיעו מהמפעלים בקופת העירייה, שאפשרה לשפר את רווחת תושבי העיר. מאבק זה העלה את המודעות לנושא חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות ובין המועצות האזוריות, מה שהוליד לימים את העברת תשלומי הארנונה של בסיס חיל האוויר בנבטים לעיריית דימונה.

בשנת 2008, נבחר לכהונה שנייה כראש העיר. במהלך כהונתו זו הוביל מספר מאבקים חברתיים, בהם המאבק להורדת מחירי המים, המאבק לחלוקה צודקת של הקרקעות בין המועצות האזוריות לערים,[3] ואף עמד בראש מטה המאבק של השלטון המקומי נגד צמצום תקציבי הרווחה והחינוך ברשויות המקומיות.

במהלך כהונתו קידם פרויקטים רבים כמו חיזוק תחום התרבות שבא לידי ביטוי בהקמת "תיאטרון דימונה" בשנת 2010, הפועל בשם "מעבדת תרבות" בשיתוף עם "מפעל הפיס"; הקמת "סינמטק" והרחבת סל התרבות; הקמת מרכז הצעירים בעיר; פיתוח סביבתי וטיפוח חזות העיר. העיר זכתה מספר פעמים באות העיר הירוקה לגינון ואות "מגשים ישראל יפה" מטעם בית הנשיא. בתקופת כהונתו הוקם חדר מיון קדמי המתקדם באזור, וחוזקו תשתיות התחבורה לעיר באמצעות פתיחת מסוף נוסעים של רכבת ישראל (בדצמבר 2005) והארת כביש דימונה באר שבע.[4]

במהלך כהונתו, בספטמבר 2010, נבחר על ידי מגזין "TheMarker" לאחד מ-101 המשפיעים בישראל, בנוסף נבחר פעמיים על ידי העיתון "מעריב" לאחד מעשרת ראשי הערים הטובים בישראל. ב-2012 דימונה בראשותו נבחרה לאחת מ-10 היישובים הירוקים בישראל על ידי "קלינטק”.[5]

בינואר 2012 נבחר ליו"ר הרשות לפיתוח הנגב. ביולי 2014 פורסם כי מאיר כהן פיברק תלונת שווא כוזבת נגד עיתונאית מדימונה ענת חובב וגרם למעצרה.[6]

עדויות על הטרדה מינית

ביוני 2020 התפרסמו בתוכנית "עובדה" עדויות על הטרדה מינית לכאורה נגד מאיר כהן בשעה שהיה ראש עיריית דימונה. בנוסף, עלו חשדות לניסיון השתקה של הפרשה על ידי חבר הכנסת כהן ומקורביו וכן עלו חשדות שבעקבות תלונה שהגיש כהן נבלמה חקירתו במשטרה בעקבות "הוראה מגבוה". [1]

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לכנסת ה-19 וה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 התמודד מטעם מפלגת "יש עתיד" בבחירות לכנסת התשע עשרה ונבחר לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ל-19 מנדטים.[7] כיהן כחבר בוועדת הכספים.[8] בפברואר 2013 הושבע כחבר הכנסת והתפטר במקביל מתפקידו כראש עיריית דימונה. עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושלוש מונה לשר הרווחה והשירותים החברתיים.

מאיר כהן עם אבי בטלהיים באירוע שבתרבות בנווה מונוסון

יזם את הקמתה של ועדת אלאלוף במשרד הרווחה לבחינת מצב העוני בישראל. בתקופת כהונתו אושרה תוספת בת מיליארד ש"ח למשרדו לצורך סיוע לרווחת ניצולי השואה. בדצמבר 2014 פרש מהממשלה, יחד עם יתר שרי "יש עתיד", בעקבות פיטוריו של ראש המפלגה, יאיר לפיד, ממשרת שר האוצר.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב כהן במקום הרביעי ברשימת "יש עתיד", ונבחר לכנסת. באוקטובר 2015 מונה לסגן יושב ראש הכנסת. במהלך כהונתו יזם את תיקון לחוק שירותי הסעד (מס' 8) שאושר ונכנס לתוקף בינואר 2018 המרחיב את ההגדרה של "נזקק" כך שהיא כוללת גם מי שזקוק לסעד מחמת עוני. כמו כן קובע כי המחלקה לשירותים חברתיים תסייע לנזקקים למצות את זכויותיהם, בהתאם לתוכנית הטיפול שנקבעה להם על ידי עובד סוציאלי ובהתאם לכללים שנקבעו על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. נוסף על כך, המונח "לשכת סעד" בחוקים השונים הוחלף במונח "מחלקה לשירותים חברתיים".[9] היה חבר בועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך התרבות והספורט, וועדת העבודה, הרווחה והבריאות.[10]

הבחירות לכנסת ה-21 וה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצב במקום השני ברשימת "יש עתיד",[11] ובהתאם לכך הוצב במקום השישי ברשימה המאוחדת "כחול לבן", ונבחר לכהונה שלישית בכנסת כחלק מרשימת "כחול לבן". במהלכה היה חבר בועדה המסדרת.

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב במיקום ה-6 ברשימת "כחול לבן" ונכנס לכנסת לאחר שהרשימה זכתה ל-33 מנדטים.[12] המשיך לכהן כחבר בועדה המסדרת.[13]

הבחירות לכנסת ה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש בשנת 2020, הוצב שוב במיקום ה-6 ברשימת "כחול לבן" ונכנס לכנסת לאחר שהרשימה זכתה ל-33 מנדטים.[14] במהלכה, הפך לחבר בועדת החינוך, התרבות והספורט וליושב ראש השדולות לקידום מעמד חברי המועצה ברשויות המקומיות והעם היהודי.[15]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע בשנת 2021, בהם רצה "יש עתיד" בנפרד משאר חלקי "כחול לבן", הוצב כהן במקום ה-3 ברשימה.[16]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן מתגורר בדימונה, נשוי לנעמה ואב לשלושה ילדים. הוא אחיה של רותי שטרית, אשת הפרסום ורעייתו של השר לשעבר מאיר שטרית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר כהן, שורות של גופות, באתר ynet, 2 בספטמבר 2013
  2. ^ חבר הכנסת מאיר כהן - פעילות ציבורית ופרסומים, m.knesset.gov.il
  3. ^ דותן לוי, דורשים חלק בעוגה: 11 ראשי ערים הקימו את 'פורום ראשי ערים לצדק חלוקתי', באתר כלכליסט, 28 ביוני 2011;
    ענת רסקין, מאיר כהן ראש עיריית דימונה מעוניין לייצג את הנגב בכנסת שתיבחר, באתר "31 מזרח", 5 בנובמבר 2012
  4. ^ אחרי 30 שנה: רכבת ראשונה מדימונה לת"א, באתר ynet, 17 בדצמבר 2005
  5. ^ אביעד פוהורילס, עלו על הגל: מי הערים הכי ירוקות בישראל?, באתר nrg‏, 22 ביוני 2012
  6. ^ מדיניות משרד הרווחה: שר הרווחה מאיר כהן פיברק תלונת שווא כוזבת נגד עיתונאית מדימונה ענת חובב וגרם למעצרה | ענת חובב 27.9.09, מדיניות משרד הרווחה
  7. ^ הכנסת התשע-עשרה – הרכב סיעתי והרכב הממשלה, main.knesset.gov.il
  8. ^ חבר הכנסת מאיר כהן - תפקידים בכנסת ה-19, m.knesset.gov.il
  9. ^ חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 8), התשע"ח–2018, main.knesset.gov.il
  10. ^ חבר הכנסת מאיר כהן - תפקידים בכנסת ה-20, m.knesset.gov.il
  11. ^ מירן שפילברג, מאיר כהן במקום ה-2 ב”יש עתיד”, באתר "שבע", 18 בפברואר 2019
  12. ^ רשימת מועמדים, bechirot22.bechirot.gov.il
  13. ^ חבר הכנסת מאיר כהן - תפקידים בכנסת ה-22, m.knesset.gov.il
  14. ^ רשימת מועמדים, bechirot23.bechirot.gov.il
  15. ^ חבר הכנסת מאיר כהן - תפקידים בכנסת ה-23, m.knesset.gov.il
  16. ^ רשימת יש עתיד לכנסת ה24, ועדת הבחירות המרכזית