ערפד חנאן כותב יומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערפד חנאן כותב יומן
Diary of a wimpy vampire
עטיפת הספר בעברית
עטיפת הספר בעברית
מידע כללי
מאת טים קולינס
איורים טים קולינס
שפת המקור אנגלית
תורגם לשפות עברית
סוגה נוער
פנטזיה
רומנטיקה
דרמה
הוצאה
תאריך הוצאה 2011 (ישראל)
2010 (עולמית)
מספר עמודים 220
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת "אגם"
תרגום יומנו של ערפד חנאן
סדרה
סדרת ספרים ערפד חנאן
הספר הבא ערפד חנאן כותב יומן: כל הזמן
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002906852

ערפד חנאן כותב יומן הוא רומן לנוער שנכתב על ידי טים קולינס. זהו הרומן הראשון בסדרת ערפד חנאן. עלילת הספר כתובה דרך נקודת המבט של הדמות הראשית, נייג'ל מאלט, ערפד מתבגר בן 100 שנה שעוד לא רכש את הכוחות הבסיסיים של כל ערפד, ובדרך, עליו להתמודד עם קשיי גיל ההתבגרות שהחיים מזמנים לו.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נייג'ל מאלט, הוא ערפד בן 99, ומאוחר יותר בן 100; שנידון להישאר לנצח בגיל 15. ביומן שלו, נייג'ל מתאר לקוראים מצבים מביכים בחיי היומיום שלו כערפד מתבגר.

היומן מתחיל ביום הראשון ללימודים, נייג'ל פוגש בנערה חדשה בשם קלואי ספארו, ומתאהב בה. על מנת להרשים אותה, הוא מחליט להשוות לפניו הבעה "רושפת", על מנת להפנט אותה כמו שההורים שלו מהפנטים, אך נכשל בכך. מאוחר יותר, נייג'ל מספר על כך שההורים שלו חזרו ממסע ציד בלונדון חולים, ובכך משער שהם שתו דם עם ריכוז אלכוהול גבוה. בנוסף, הוא מתאר את טיפשותה של אחותו הצעירה, מייביס, ביחס לערפד ממוצע.

בינתיים, נייג'ל משכנע את אבא שלו לרשום פתק למר ג'נקינס, המורה לחינוך גופני שמתעלל בו, שנייג'ל חולה; אך מתעצבן מכך שאביו עדיין חושב שהוא קיים במאה הקודמת[דרושה הבהרה], וכותב על גבי קלפים. לאחר מכן, המשפחה של נייג'ל יוצאת לטיול השנתי שלה. בטיול, נייג'ל מנסה לשכנע את ההורים שלו לקנות לו מכונית, במטרה להרשים את קלואי, אך שניהם מסרבים לו. בתיכון, מר ג'נקינס מסכים לקבל את הפתק מנייג'ל, אך חושד שהוא משקר לו. כשנייג'ל שואל את אביו איך הוא יכול להרשים את קלואי, הוא מייעץ לנייג'ל להפסיק עם הדאודורנט שלו, במחשבה שהניחוח חוסם את הריח הטבעי שלו, אך כשנייג'ל מנסה זאת, הוא מתחיל להסריח, וממשיך לשים את הדאודורנט.

לאחר מכן, נייג'ל שומע שויין מחבב את קלואי, ומחליט לזרז את התהליך בכך שיספר לה שהוא ערפד, אך כשהוא מנסה לספר לה על כך, הניבים שלו מתארכים והוא בורח. כמה ימים לאחר מכן, נייג'ל מגלה שמר טלבוט, אב הבית של התיכון, הותקף על ידי ערפד, ונייג'ל חושד שהוריו הם התוקפים, אך כשהוא מעלה את הטיעונים נגדם, הם מכחישים הכל. למחרת, נייג'ל מטייל בפארק, אך מותקף על ידי סנאים. בספריית התיכון, מר ג'נקינס בודק את נייג'ל בחשדנות, אך נייג'ל מתחמק ממנו. בטיול השנתי לגן החיות, נייג'ל מנסה לגרום לקלואי להתאהב בו, אך תוכניתו נכשלת היות שהסוריקטות זורקות עליו אבנים, ולאחר אירוע זה, נייג'ל הופך למנודה. לאחר אירועים אלו, נייג'ל שומע שויין וקלואי הפכו לזוג ועקב כך הוא נכנס לדיכאון. לאחר מספר שבועות של דיכאון, נייג'ל מגלה שקלואי נפרדה מויין, ומבקש ממנה להיות חברה שלו, אבל זאת האחרונה מסרבת בטענה שהיא צריכה להתאושש מהפרידה.

במקביל, נייג'ל פוגש פעם נוספת את מר ג'נקינס, ששואל על המחלה, וזה האחרון עונה בתשובה מתחמקת, ובכך רק מגביר את החשדות של מר ג'נקינס. לאחר מכן, נייג'ל מתכנן להזמין את קלואי לראות איתו את דמדומים[1], וכך הוא יוכל לגלות לה שהוא ערפד; אך החברים שלו מקבוצת הגותים, מפריעים לתוכנית שלו בכך שהם מצטרפים איתם לסרט. בערב, נייג'ל מחליט לכתוב לקלואי את האמת במכתב ושולח אותו בדואר, אך מתחרט על כך. יום למחרת, נייג'ל פוגש את קלואי בשער התיכון, ומנסה לספר לה על עובדת היותו ערפד, אך מתבלבל. רק אז, נייג'ל מגלה שהניבים שלו התארכו וחשפו את עובדת היותו ערפד. קלואי מנשקת אותו ובורחת. לאחר מכן, נייג'ל מספר שקלואי הסכימה להיות חברה שלו באופן "רשמי" ועקב כך, הוא נגרר למכות עם ויין; בנוסף, הוא מספר על כך שביום שישי ה-13, קלואי הרשתה לו לנשק אותה נשיקה צרפתית.

לאחר מכן, נייג'ל ומייביס חוגגים את יום ההשתנות ה-100 שלהם, ונייג'ל מאושר מכך שהצליח להשיג את קלואי לפני יום ההשתנות. לאחר מכן, הוא מצליח לקצור בעצמו דם משליח של בנק הדם בפעם הראשונה, אך לאחר מכן מרגיש אשם על כך. במקביל, קלואי באה לבקר את המשפחה של נייג'ל ונגעלת מכך שהם שותים דם, אך מקבלת את זה בהבנה, היות שזה חלק מתרבות הערפדים. קלואי מזמינה אותו לביתה; שם נייג'ל מצליח באמצעות תחבולה פשוטה להימנע מאכילת האוכל. באחת הפעמים כשנייג'ל יוצא לבית קברות על מנת להתבודד, הוא תופס את אבא שלו כשהוא אורב לאישה אחרת, שמתבררת כ-אמא שלו, ומתברר לו ששניהם משחזרים את יום שבו הם נפגשו לראשונה (כמקביל ליום נישואים). מאוחר יותר, בספרייה, נייג'ל מצליח בדרך לא דרך להפנט את קלואי, וכתוצאה מכך, הוא מבולבל. אבא של נייג'ל מחליט, לאחר מסע ציד נוסף בלונדון, שהגיע הזמן לדבר איתו על תזונת ערפדים מבני אדם.

כמה ימים לאחר מכן, נייג'ל מקבל פתק מקלואי, בו היא מבקשת ממנו להיפגש איתה בשבת באולם הספורט. נייג'ל מגיע לשם, אך ההזמנה מתבררת כמלכודת של מר ג'נקינס, שחטף את קלואי ומתגלה כערפד בשם ואצלב שאביו של נייג'ל יצר בצעירותו. ואצלב מתנה לנייג'ל שהוא ישחרר את קלואי בתנאי שהוא יביא את אבא שלו למקום. נייג'ל עושה כדבריו של ואצלב, וזה האחרון משחרר את קלואי, ונייג'ל וקלואי משאירים את אבא שלו ואת ואצלב לבדם. בחצר, נייג'ל מגלה שהוא סוף סוף קיבל את יכולות הערפד שלו, ומשתמש בהם כדי לשחרר את אבא שלו, לא לפני שהוא מסכים לדו-קרב נגד ואצלב. בבית, אמא שלו מספרת לו על איך שאבא שלו יצר את ואצלב, והותיר אותו גוסס במנהרות הביוב של פראג. לאחר אימונים בפארק, נייג'ל מגיע לקרב מול ואצלב, ומנצח אותו. נייג'ל מגלה אותו לאלסקה בתנאי שלא ישמש שם בתור מורה למשך 100 שנה. הספר מסתיים בכך שנייג'ל מספר על כך שהוא הפך לפופולרי בתיכון ועל כך שקלואי נתנה לו לשתות מדמה.

הדמויות העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נייג'ל מאלט - ערפד בן 99, שמאוחר יותר נהיה בן 100. הוא מאוהב בקלואי, ומאוחר יותר נהיה אף לחבר שלה, ורוכש את כוחות הערפד הבסיסיים שלו. הגיל הפיזי שלו זה 15
  • קלואי ספארו - נערה בת 15, אחראית וחכמה, נהיית בסוף לחברה של נייג'ל ואף לשומרת הסוד שלו (שהוא ערפד)
  • אבא ואמא של נייג'ל - ההורים של נייג'ל ומייביס, ששינו אותם בערך בשנת 1900. מתוארים כ-יפי תואר, אך מגוננים ומביכים מאוד, בעיקר את נייג'ל. הגיל הפיזי שלהם זה בסביבות שנות ה-20 של אדם אנושי
  • מייביס מאלט - אחותו הטיפשה של נייג'ל, בעלת דעות מגוחכות ושטחיות, שונאת את נייג'ל, ועושה כל מאמץ על מנת להביך או להכשיל אותו. הגיל הפיזי שלה זה 10
  • מר "ואצלב" ג'נקינס - המורה של נייג'ל, מתברר בסוף כערפד נקמן שאבא של נייג'ל יצר. שונא את נייג'ל ואת המשפחה שלו, האנטגוניסט העיקרי של נייג'ל בספר
  • ויין קרוס - האנטגוניסט המשני של נייג'ל בספר. שונא את נייג'ל על כך ש"גזל" ממנו את קלואי לאחר שנפרד ממנה
  • קבוצת הגותים - החברים של נייג'ל. קבוצה שכוללת את: סיי, בראיין וג'ון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לאף על פי שזה לא כתוב במפורש, זה רמוז בספר במשפט: "קיבלתי מתנה נפלאה מיד הגורל. מקרינים בקולנוע סרט על ערפדים."