גותים (זרם תרבותי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבוצת צעירים בתחנת רכבת בבזל, הלבושים בהתאם לסגנון הגותי - בגדים שחורים, מרקמים חלקים ומבהיקים כגון ויניל וקטיפה, איפור כבד, ותכשיטי מתכת מבריקים.
ויבקה סטנה, זמרת להקת המטאל הגותי Tristania, בשמלה גותית בהופעה חיה.

גותים (Goth) הם תת-תרבות שהחלה בבריטניה בשנות ה-80 המוקדמות של המאה ה-20. התרבות התפתחה בקרב מעריצי הרוק-גותי שהתפתח מהז'אנר המוזיקלי פוסט-פאנק. השם גותי נגזר ישירות מהז'אנר. אמני פוסט-פאנק שהובילו את ז'אנר הרוק הגותי ושעזרו לפתח ולעצב את הקהילה הם סוזי והבאנשיז, באוהאוס, הקיור וג'וי דיוויז'ן. התנועה הגותית המודרנית התפתחה כתנועת מרד נעורים, אך שרדה זמן רב לעומת תת-תרבויות אחרות מאותה תקופה, והמשיכה להתגוון ולהתפשט ברחבי העולם. תדמיתם ונטייתם התרבותית של הגותים מצביעה על השפעה מהספרות הגותית מהמאה ה-19 ומסרטי אימה. הסצנה מרוכזת סביב פסטיבלים, מועדוני לילה ומפגשים קבוצתיים, בעיקר במערב אירופה. תת-התרבות מקושרת להעדפות מוזיקליות, אסתטיות ואופנתיות.

המוזיקה המועדפת בקרב הגותים כוללת מגוון סגנונות כמו רוק-גותי, דת'-רוק, פוסט-פאנק, קולד-וויב, דארק-וויב ואית'רנל-וויב[1]. סגנונות הלבוש בקרב הגותים שואבים השראה מאופנת פאנק, ניו-וויב וניו-רומנטיק[2]. סגנונות אופנה נוספים נוצרו בהשראת תקופות היסטוריות מוקדמות יותר כמו התקופה הוויקטוריאנית, התקופה האדוארדית ובל אפוק. סגנון לבושם משלב בגדים שחורים מקטיפה ועור שחור, איפור כבד ותכשיטים כסופים שהמפורסם בהם הוא הענח' המצרי. סמל נוסף של המטאליסטים הגותים והמטאליסטים בכלל הוא פנטגרם עם מעגל מסביבו (בדרך כלל). תת-התרבות של הגותים ממשיכה לעורר עניין בקרב הקהל הרחב במשך עשרות השנים מאז שנוצרה.

סוזי סו מסוזי והבאנשיז בשנת 1980

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדריכלות הגותית, שאפיינה את ימי הביניים החל מהמאה ה-12, נתפסה בעיני אנשי הרנסאנס כאמנות של ברברים לא נאורים, ולכן נקראה על שם השבטים הגותים הברברים שהחריבו את רומא העתיקה. במאה ה-19 קמה תנועת התחייה הגותית שהדגישה את חשיבותן של האמנות ושל האדריכלות הגותית (שיצרה מבנים רומנטיים ומלאי הדר), ואף שחזרה ובנתה מבנים בסגנון הגותי. לצידה, התפתחה הספרות הגותית שעסקה באפל, במורבידי, בגרוטסקי ובנשגב. המוזיקה הגותית, ובפרט רוק גותי שהתפתח בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, עסקו בתכנים מהספרות הגותית. סביב הרוק הגותי (ומאוחר יותר גם סביב המטאל הגותי והמוזיקה הגותית-אלקטרונית) קמה תת-התרבות הגותית.

התפתחות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח רוק-גותי נטבע בידי מבקר המוזיקה ג'ון סטיקני ב-1967 שתיאר את פגישתו עם ג'ים מוריסון במרתף יין מואר באור עמום וקרא לו "החדר המושלם לרוק הגותי של להקת הדלתות[3]". לפי היסטוריון המוזיקה קורט לודר[4], באותה השנה, להקת "The Velvet Underground" בשיר שחיברה "All Tomorrow's Parties", יצרה "יצירת מופת רוק-גותית מהפנטת". בשנות השבעים המאוחרות, התואר 'גותי' שימש לתיאור האווירה של להקות פוסט-פאנק כמו סוזי והבאנשיז, מגזין (אנ') וג'וי דיוויז'ן. המבקר ניק קנט (אנ') כתב על ההופעה של סוזי והבאנשיז ביולי 1978, שיש "מקבילות והשוואה עם חלוצי רוק-גותי כמו הדלתות ובוודאי, The Velvet Underground בתחילת דרכם המוזיקלית[5]". במרץ 1979, בביקורתו על האלבום השני של 'מגזין' הנקרא "Secondhand daylight", ציין קנט שיש "תחושת סמכות מחמירה חדשה" במוזיקה, עם "צלילים נאו-גותיים עגומים[6]". ב-15 בספטמבר באותה השנה, האמרגן של ג'וי דיוויז'ן, טוני וילסון, השתמש במונח בראיון בתוכנית "something else". וילסון תיאר את ג'וי דיוויז'ן כ"גותית" בהשוואה למוזיקת פופ[7]. המונח שימש בהמשך "ללהקות חדשות כמו באוהאוס שהופיעו בעקבות להקות כמו ג'וי דיוויז'ן וסוזי והבאנשיז[8]." הסינגל הראשון "Bela Lugosi's Dead" של הלהקה באוהאוס יצא בשנת 1979 והוא ידוע כתחילתו של הסגנון המוזיקלי רוק גותי[9].

ב-1979, מגזין Sounds תיאר את ג'וי דיוויז'ן כ"גותית" ו-"תיאטרלית"[10]. בפברואר 1980, המגזין הבריטי מלודי מייקר (Melody Maker) העניק ללהקה את התואר "מאסטרים של גותיקה קודרת"[11]. לאחר מכן ציין המבקר ג'ון סאבג' את הזמר איאן קורטיס וכתב "הצהרת גותית צפונית מובהקת"[12]. עם זאת, רק מתחילת שנות ה-80 הפך הרוק הגותי לסגנון מוזיקלי עקבי וברור בתוך הפוסט-פאנק וחובבי הלהקות הללו החלו להתאחד לתנועה שניתן לזהותה בבירור. ייתכן ולקחו את המעטפה ה"גותית" מהגיליון של המגזין הבריטי Sounds משנת 1981: "הפנים של פאנק גותי"[13], שנכתב בידי סטיב קיטון. קיטון שאל בגיליון על הקהל של UK Decay: "יכול להיות שזהו בואו של פאנק גותי? בעוד באוהאוס פורסים את כנפיהם ועפים, האם זהו הדבר הגדול הבא?"[13] ביולי 1982, הפתיחה של המועדון באטקייב[14] בסוהו בלונדון סיפקה נקודת מפגש לסצנה המתעוררת. המקום הוגדר כ-"פאנק חיובי" על ידי המגזין הבריטי NME בגיליון מיוחד שהוקדש לנושא בתחילת 1983[15]. בשנות השמונים-80 המונח "באטקייבר" שימש בבריטניה לציון אוהדי המוזיקה הגותית.

הגות גותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הזרם האופנתי, התפתחה גם הגות גותית, המושפעת מהספרות הגותית של תקופת הרומנטיקה וגל התחייה הגותית. חלק מהגותים המודרניים מרותקים מהדואליות והדיכוטומיה שבין טוב לרע, חושך ואור, שחור ולבן ונושא זה זוכה לביטוי רב ביצירה האמנותית וההגותית שלהם. לחלק מהם נטייה כלפי תרבות הנסתר ואמונה בעל-טבעי. חלקם נוטים לפאגאניות וחלק קטן מהם אף מתעניינים בערפדים בסגנון דרקולה ומתלבשים כמוהם.

הגות, אמנות וספרות אלו מכילות את המוטיבים הגותיים הבאים:

  • קדרות ואפלוליות.
  • דמויות פסיכולוגיות מורכבות וטרגיות, ולעיתים אף מעוותות (לדוגמה: המפלצת של ד"ר פרנקנשטיין, הערפד).
  • שילוב (ולעיתים עימות) בין הגרוטסקי לבין הנשגב.
  • דיכוטומיות וניגודים: טוב ורע, חושך ואור, יפה ומכוער, שחור ולבן ועוד.
  • בחינת המושגים של טוב ורע, הניגוד ביניהם והאסתטיקה שלהם (האם מכוער בהכרח רע וטוב בהכרח יפה?).
  • בחינת המושגים של חיים ומוות.
  • שימוש ביסודות על-טבעיים, מיסטיים ומעוררי-אימה.

שני סופרים המזוהים עם הזרם הגותי הם אדגר אלן פו ואוסקר ויילד.

מאפיין נוסף ביצירות האמנותיות של הגותים, שמופיע בעיקר בלחנים, פואמות וציור, הוא העבר - בעיקר ימי הביניים, המאה ה-18 והמאה ה-19, כאשר עלילות רבות מתרחשות בקתדרלות גותיות, טירות עתיקות ובתי קברות.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוהאוס בהופעה חיה, 3 בפברואר 2006

גותים מגלים משיכה למוזיקה ולאמנויות אחרות דרכם הם מביעים את תפישת העולם הייחודית שלהם. להקות גותיות בולטות הן:

רוק גותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באוהאוס
  • הקיור
  • סיסטרס אוף מרסי
  • שילד אוף ווינגס (מילולית: מגן כנפיים)
  • לקונה קויל
  • אנסוטיקה
  • א. נ. ס. י. ן
  • אה פייר אינסייד
  • קסנדריה
  • נייטוויש
  • מרילין מנסון
  • רמשטיין

דת'רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסט פאנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אנרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד סגנונות מוזיקה בעלי קשר הדוק לתת-תרבות הגותית:

  • מטאלקור גותי - מטאלקור היא מוזיקה שצמחה ממטאל, קיימים סוגים שונים של מטאלקור אף לא גותי, כגון אימוקור

להקות: Afi, Motionless In White, Avenged Sevenfold, Ghost In Decay

הופעה חיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמני באבזור ובאיפור גותים

האופנה הגותית מושתתת בעיקר על צבעים כהים כמו שחור ואדום כהה, ושימוש בבדים כמו תחרה, קטיפה, עור וויניל, בדרך-כלל על מנת ליצור תדמית אפלה ומורבידית עם קריצה לסרטי אימה ישנים, לפאנק ולאופנה תקופתית (למשל אופנת התקופה הוויקטוריאנית). המראה שנוצר הוא בדרך כלל אנדרוגיני. הביגוד כאמור שחור, עם שילוב של בגדים מודרניים - ג'ינס שחור,ז'קט עור שחור שחלקי הרוכסן והכפתורים הם מתכתיים בצבע כסף, סוודר שחור, סווטשרט שחור, חולצת טריקו/טי מכל סוג שחורה, שמלות שחורות אף מופשטות, מגפיים מסוגים שונים (אופנוע, לחימה (סגנון אופנתי) וכדומה) ושימוש בפריטי לבוש כמו גלימות ומחוכים. הגיזרה הגותית בדרך כלל אינה צמודה לגוף ואף מתוכננת במכוון לעוות את קווי הגוף הטבעיים.

השיער בדרך כלל צבוע שחור, אדום (ג'ינג'י) או בצבע פלטינה, אך ניתן גם למצוא שיער בצבעים עזים או תוספות שיער צבעוניות. יש גותים רבים שמתעטרים בקעקועים ופירסינג, ולעומתם כאלה שמסתפקים בתכשיטים בצבע כסף או שחור, קיימים שלובשים שרשראות חרוזים בעיקר בצבעי שחור. עיטורים פופולריים הם סימן הפנטגרם והענח' המצרי. תכשיטים אחרים שגותים משתמשים בהם הם ניטים מסוגים שונים, שהם חודי מתכת המוטבעים לרוב על רצועות עור שחורות, בהם ניתן למצוא צמידים, ז'קטים, חגורות ואף קולרים שהם שרשראות העשויות מעור. בדרך כלל גותים עוטים איפור כבד עם אודם כהה ואייליינר שחור ובדרך כלל גם הלק השחור מקולף או ירד למחצה, ניתן גם למצוא כאלה שלובשים רשת.

יש גותים שלא מאמצים את מאפייני הלבוש והבילוי של החברה הגותית, ונחשבים לגותים רק בגלל ההגות או היצירה שלהם.

ניתן אף להוסיף משקפי שמש ללבוש האפל.

תדמית חברתית שלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הופעתם החיצונית החריגה והמפחידה, גותים לעיתים מעוררים תגובות חברתיות שליליות. ארגונים נוצריים שמרניים בארצות הברית לעיתים מציגים את הגותים כ"עובדי שטן", אף על פי שמדובר בטעות שנובעת מחוסר ההבנה של הז'אנר והאידאולוגיה שלו. גותים הוצגו לעיתים בתקשורת בארצות הברית כמקושרים לאלימות נוער, למשל, בעקבות הטבח בתיכון קולומביין, שבו הרוצחים קושרו שלא בצדק עם תת-התרבות הגותית[16][17]. היבט שלילי נוסף של המתנגדים לתופעה הוא יחס אלים כלפי בני נוער ומבוגרים המגדירים את עצמם כגותים. למשל, מקרה הרצח של סופי לנקסטר בשנת 2007, שהוכתה קשות יחד עם חברה בגלל החזות הגותית שלה, ולבסוף מתה מפצעיה[18].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Schillerndes Dunkel : Geschichte, Entwicklung und Themen der Gothic-Szene, [Leipzig]: Plöttner, 1. Aufl, 2010, מסת"ב 978-3-86211-006-3
  2. ^ Die Gothics Interviews, Fotografien, Orig.-Ausg, 1999, מסת"ב 978-3-940213-06-8
  3. ^ John Covach, Doors, the, Oxford University Press, 2001, Oxford Music Online
  4. ^ Jayson Greene, Loder, Kurt, Oxford University Press, 2016-01-20, Oxford Music Online
  5. ^ Stewart, James Robertson, (25 July 1917–9 July 2013), Principal, University of London, 1978–83, WHO'S WHO & WHO WAS WHO (באנגלית)
  6. ^ Nick Kent, Magazine's Mad Minstrels Gains Momentum (Album review), NME, באתר It starts with a birthstone..., ‏31 במרץ 1979
  7. ^ David Buckley, Joy Division, Oxford University Press, 2001, Oxford Music Online
  8. ^ Hy. Fitzgerald Reynolds, Joseph Sandford Thompson, Notes and Queries 150, 1926-05-15, עמ' 352–352 doi: 10.1093/nq/150.20.352e
  9. ^ Katherine A Lyseng-Williamson, Neil A Reynolds, Greg L Plosker, Tenofovir Disoproxil Fumarate, Drugs 65, 2005, עמ' 413–432 doi: 10.2165/00003495-200565030-00006
  10. ^ Catrin Watts, Music in Action Film, Routledge, 2020-10-15, עמ' 203–220, מסת"ב 978-1-351-20427-9
  11. ^ Susannah B. Mintz, On the Literary Nonfiction of Nancy Mairs, Palgrave Macmillan, מסת"ב 978-0-230-33768-8
  12. ^ McAleer, Declan Martin, (born 10 July 1973), Member (SF) West Tyrone, Northern Ireland Assembly, since July 2012, WHO'S WHO & WHO WAS WHO (באנגלית)
  13. ^ 1 2 Simone Tosoni, Disorder, Éditions Mélanie Seteun, 2019, עמ' 147–164, מסת"ב 978-2-913169-58-6
  14. ^ C.E. Johnson, SNAP 8 progress report, February--April 1965, 1965-06-15
  15. ^ Ian Trowell, Genesis P-Orridge, 22 February 1950‐14 March 2020, Punk & Post Punk 9, 2020-06-01, עמ' 341–348 doi: 10.1386/punk_00046_7
  16. ^ More details on the Columbine myths. (September 23 1999) salon.com
  17. ^ For Those Who Dress Differently, an Increase in Being Viewed as Abnormal New York Times May 1 1999
  18. ^ "Couple left badly beaten in skate park". Lancashire Telegraph (באנגלית).