סנאיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgסנאיים
Sciuridae.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
משפחה: סנאיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Sciuridae
Disambig RTL.svg המונח "סנאי" מפנה לכאן. לערך העוסק בסוג סנאי, ראו סנאי (סוג).

סנאיים (שם מדעי: Sciuridae) הם משפחה של יונקים מסדרת המכרסמים. במשפחה זו 274 מינים ב-50 סוגים (לפי מיון אחר 278 מינים ב-51 סוגים). משפחת הסנאיים מגוונת מאוד מבחינת מיניה, כפי שניתן לראות למשל בשונות בין הסנאי האפור לבין הסנאי הדואה, סנאי אדום גרון והמרמיטה.

מינים אחדים במשפחה מפגינים התנהגות חברותית מפותחת ביותר, המסייעת לה בהגנה מפני טורפים ובשימור הטריטוריה כמו אצל הנובחנית, ואילו מינים אחרים חיים בפרישות מרבית חייהם ונפגשים רק למטרות רבייה כמו ה-Tamias minimus ("צ'יפמאנק"). מרבית הסנאיים שוקלים בטווח 0.4-0.25 ק"ג, וגודלם 25-23 ס"מ, אולם הסנאי הפיגמי (Myosciurus) מגיע לגודל מרבי של 7 ס"מ, בעוד שמיני הסוג רטופה אורכם 91 ס"מ ומשקלם כ-3 ק"ג.

לרוב הסנאיים פעילים במהלך היום (diurnal) ושוכני יערות. תזונתם מתבססת בעיקר על חומר צמחי, אגוזים וזרעים וכן פטריות ואף על חרקים ופרפראים, ביצים וחסרי חוליות קטנים. הם מיומנים בטיפוס וכן בקפיצה מעץ לעץ. הסנאים בונים קנים במרומי העצים או בנקרותיהם. בקן, הבנוי מענפים וקליפות עצים, הם ישנים, גדלים ואף מגדלים את צאצאיהם.

לסנאים יש זנב ארוך ופרוותי. שיניהם החותכות התחתונות של הסנאים יכולות להיפשק באמצעות שריר מיוחד, ובעזרתן הם מפצחים אגוזים. בתחילה הם מכרסמים חור קטן בקליפת האגוז ולאחר מכן מכניסים לתוכו את שיניהם ומבקעים אותו. סנאים צפוניים אוגרים בבוא הסתיו אגוזים ובלוטים. כאשר הם נכנסים לתרדמת חורף, שממנה הם מתעוררים מדי פעם, הם מנצלים את מאגרי המזון.

מגוון מיניהם על שלל התנהגותם וצורותיהם, וכן האפשרות לצפייה בפעולתם בשעות היום, הופכים את הסנאיים ליצורים מסקרנים ומוכרים ביותר על ההדיוטות וכן למושאי מחקר בתחומים רבים ומגוונים על ידי הזואולוגים בארצות מוצאם.

נציגה היחיד של משפחה זו בארץ ישראל הוא הסנאי הזהוב, החי בחרמון. צבעו הבולט ביותר הוא אפור, ולו גם גוון צהוב. בעבר היה נפוץ יותר בישראל, אך עם היכחדות בית הגידול שלו, הבנייה המואצת וכריתת היערות, הוא בסכנת היעלמות מהארץ.

מיון המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תת-משפחה: Ratufinae בה סוג יחיד: רטופה Ratufa, בו 4 מינים
  • תת-משפחה: Sciurillinae בה מין יחיד Sciurillus pusillus
  • תת-משפחה סנאים Sciurinae
סנאי אדמה
      • סוג ובו מין יחיד Syntheosciurus brochus
      • סוג Tamiasciurus, ובו 3 מינים
    • שבט Pteromyini סנאים דואים (לשעבר תת-משפחה נפרדת)
      • סוג בו מין יחיד Aeretes melanopterus
      • סוג סנאי אווירני Aeromys, בו 2 מינים
      • סוג בו מין יחיד Belomys pearsonii
      • סוג בו מין יחיד Biswamoyopterus biswasi
      • סוג בו מין יחיד Eupetaurus cinereus
      • סוג פולאטיש Glaucomys, בו 2 מינים
      • סוג Hylopetes, בו 10 מינים
      • סוג Iomys, בו 2 מינים
      • סוג Petaurillus, בו 3 מינים
      • סוג טגואן Petaurista, בו 8 מינים
      • סוג Petinomys, בו 8 מינים
סנאי אפור
      • סוג סנאי דואה Pteromys, בו 2 מינים
      • סוג בו מין יחיד Pteromyscus pulverulentus
      • סוג בו מין יחיד Trogopterus xanthipes
  • תת-משפחה Callosciurinae
    • סוג סנאי אדום גרון Callosciurus, בו 15 מינים
    • סוג Dremomys, בו 5 מינים
    • סוג Exilisciurus, בו 3 מינים
    • סוג Funambulus, בו 5 מינים
    • סוג בו מין יחיד Glyphotes simus
    • סוג Hyosciurus, בו 2 מינים
    • סוג Lariscus, בו 4 מינים
    • סוג בו מין יחיד Menetes berdmorei
    • סוג בו מין יחיד סנאי גמדי Nannosciurus melanotis
    • סוג Prosciurillus, בו 4 מינים
    • סוג ובו מין יחיד Rhinosciurus laticaudatus
    • סוג ובו מין יחיד Rubrisciurus rubriventer
    • סוג Sundasciurus, ובו 15 מינים
    • סוג Tamiops, ובו 4 מינים
  • תת-משפחת Xerinae סנאיי קרקע
    • שבט Xerini סנאי קרקע אפריקאים
רטופה - הגדול בסנאיים
      • סוג בו מין יחיד Atlantoxerus getulus
      • סוג ובו מין יחיד Spermophilopsis leptodactylus
      • סוג Xerus, ובו 4 מינים
    • שבט Protoxerini
      • סוג Epixerus, בו 2 מינים
      • סוג פסנאי Funisciurus, בו 9 מינים
      • סוג Heliosciurus, בו 6 מינים
      • סוג בו מין יחיד סנאי פיגמי Myosciurus pumilio
      • סוג Paraxerus, בו 11 מינים
      • סוג Protoxerus, בו 2 מינים
    • שבט Marmotini מרמוטות
      • סוג Ammospermophilus, בו 5 מינים
      • סוג נובחנית Cynomys, בו 5 מינים
      • סוג מרמיטה Marmota, בו 14 מינים
      • סוג Sciurotamias, בו 2 מינים
      • סוג טמיאס (צ'יפמאנק) Tamias, ובו 25 מינים
      • סוג Spermophilus, ובו 39 מינים

הערה לגבי המיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יישום טכנולוגיות מודרניות בתחום ההנדסה הגנטית כריצוף DNA, והמשך המחקר על מבנים מורפולוגיים, הושגה התקדמות מרובה בפענוח האבולוציה של הסנאיים.

בעבר הייתה המשפחה מחולקת לשתי תת-משפחות: סנאיי עצים וקרקע (Sciurinae) וסנאים דואים (Pteromyinae) וזאת על פי היבט מורפולוגי ברור מעיקרו והחשיבות שניתנה לפיתוח הדאייה במינים אלו. אולם בשנת 2004 שונה המיון לחמש תת-משפחות: Ratufinae ,Sciurillinae ,Sciurinae,Xerinae ו-Callosciurinae. הסיבה העיקרית היה השוני במבנה המורפולוגי בין שוכני העצים לבין שוכני הקרקע, בעוד שהסנאים הדואים הראו מאפיינים דומים ביותר וקירבה גנטית לסנאי העצים, ועל כן הם מהווים שבט בתוך תת-המשפחה Sciurinae.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנאי דואה

למשפחת הסנאיים תפוצה קוסמופוליטית, ניתן למצוא אותם במגוון בתי גידול במרבית גושי היבשות, מלבד במדגסקר, אוסטרליה, ניו זילנד ואנטארקטיקה.

תיעוד המאובנים במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת המאובנים הקדומים ביותר של המשפחה מצביעה על כך שמקור המשפחה מחצי הכדור הצפוני, מרבית השרידים הקדומים נמצאו ביבשת צפון אמריקה ומתוארכים לפני כ-36 מיליון שנה. המאובן הקדום ביותר Douglassciurus jeffersoni, מתועד לפני 37.5-35 מיליון שנים. למין זה גולגולת ותצורת שיניים דומים ביותר למיני הסנאיים המודרניים, אולם הלסת שמאפיינת את הסנאיים (וכן את הבוניים) לא נראית במאובן זה. המאובן הראשון בעל הלסת ה"סנאית" הוא מהסוג Palaeosciurus שנמצא באירופה, ומתוארך לתקופת האוליגוקן לפני 23.8-33.7 מיליון שנה.

מרבית המאובנים השייכים למשפחה מתוארכים מלפני 33.7 מיליון עד ימינו. ניתן לראות לפי ממצאים אלו כי הסוג הנפוץ סנאי (Sciurus) הוא בבחינת מאובן חי.

הסנאיים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם הלטיני וכן השם האנגלי (squirrels), מדברי הפילוסוף היווני אריסטו, שכינה אותם "skioros" שמשמעו זנב בגוונים שונים. מאוחר יותר בצרפת שונה השם ל-"esquirel" שדומה יותר לצורה המודרנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]