אלי הירש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלי הירש
אין תמונה חופשית
לידה 8 באוקטובר 1962 (בן 55)
עיסוק משורר, עורך ספרותי, מבקר ספרות ומתרגם
לאום ישראלי
שפות היצירה עברית
פרסים פרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת תשע"ה
http://www.elihirsh.com

אלי הירש (נולד ב-8 באוקטובר 1962 בפתח תקווה) הוא משורר, עורך ספרותי, מבקר ספרות, מתרגם וישראלי. חתן פרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת תשע"ה.

עורך ספרי המקור של הוצאת חרגול ועורך סדרת הפרוזה העברית "חרגול פלוס".
מלמד במסלול לכתיבה יוצרת בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. היה בעל טור השבועי "אלי הירש קורא שירה" במדור הספרותי של ידיעות אחרונות,

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי הירש הוא בוגר תואר ראשון בחוג לפילוסופיה בהצטיינות יתרה (1987) ומוסמך בפילוסופיה (2016), שני תאריו מאוניברסיטת תל אביב. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 היה מתרגל בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
פרסם משיריו לראשונה ב-1979 בכתב העת "סימן קריאה". ערך יחד עם, אלון אלטרס, רובי שונברגר וחזי לסקלי את גליונו היחיד של כתב העת "מקום" שראה אור ב-1985. בעקבות שמו של כתב העת נקראו המשוררים שערכו אותו "חבורת מקום".
היה מבקר הספרים של המקומון התל אביבי "העיר" בשנים 1989–1994 ושל המוסף "תרבות מעריב" בשנים 1998-1994. בשנים 1998–2001 היה עורך עצמאי. בין השנים 2001–2003 היה עורך ראשי של הוצאת מודן.
החל משנת 2003 הוא עורך ספרי המקור של הוצאת חרגול ומופקד על סדרת הספרות "חרגול פלוס".
הירש ערך ספרים רבים שהופיעו במסגרות שונות כ"ספריה לעם" של הוצאת עם עובד, "הספריה החדשה" של הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת "פרוזה" של הוצאת ידיעות אחרונות והוצאות הספרים בבל, כתר ומפה.
ערך במשך השנים קרוב למאתיים ספרי שירה ופרוזה, וכתב מאות רבות של מאמרי ביקורת ומסות ספרותיות, שפרסמו ברובם במוספים הספרותיים של העיתונות היומית.

בשנים 2007–2018 כתב טור שבועי במדור הספרותי של "ידיעות אחרונות" בשם "אלי הירש קורא שירה", שעניינו ביקורת שירה ומחשבות על שירה (הטור מתפרסם גם באתרו האישי). החל משנת 2007 הוא מנחה סדנאות לכתיבת שירה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. לימד שירה גם בבית הסופר.

הירש הוא חתן פרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת תשע"ה.

שירתו של הירש עוסקת בעיקר בזיכרון, הן בזיכרונות ביוגרפיים והן בזיכרונות תרבותיים, ולעיתים קרובות בזיקה ביניהם. בכל אחד מספריו הופך הזיכרון - של אדם אהוב שמת, של מסורות ספרותיות ותרבותיות נשכחות למחצה – למסע של חיפוש ושיבה, שבמהלכו המקור האבוד נולד מחדש, בדמות חדשה, באמצעות השירה. הירש חותר לכתוב שירה שמחברת בין זמנים שונים - ממוקמת בזמן ונטולת זמן בעת ובעונה אחת.
שני שירים מספרו הראשון הולחנו ובוצעו על ידי להקת DXM. הלהקה הופיעה עם השירים "אמא שלי" ו"מזמור מספר שלוש" ב"שבוע השירה" שנערך בתיאטרון צוותא ב-1988 והופצו בקלטת ששמה "אלי הירש", ובקלטת וידאו - "אלי הירש בהופעה".

הירש מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חניף קורישי, הבודהה מהפרברים, זמורה-ביתן 1993
  • סול בלו, גניבה, זמורה-ביתן 1994
  • ג'ון אפדייק, בק: הספר, זמורה-ביתן 1995
  • ג'ון דוס פסוס, מנהטן טרנספר, עם עובד 1995 (יחד עם דן דאור)
  • פול אוסטר, מר ורטיגו, עם עובד 1996 (יחד עם דן דאור).

עריכה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דורית רביניאן, סמטת השקדיות בעומריג'אן, עם עובד, 1995
  • חנה בת-שחר, שם סירות הדיג, הספריה החדשה / הקיבוץ המאוחד, 1997
  • חנה בת שחר, יונקי הדבש המתוקים, הספריה החדשה / הקיבוץ המאוחד, 1999
  • דורית רביניאן, החתונות שלנו, עם עובד, 1999
  • יורם מלצר, שלג באלבניה, חרגול, 1999
  • שולמית גלבוע, ארבעה גברים ואישה, ידיעות אחרונות, 2000
  • יאיר גרבוז, כל הסיכויים שבקרוב תעבור כאן רכבת, עם עובד, 2000
  • חגי ליניק, מספר מוות, הספריה החדשה / הקיבוץ המאוחד, 2000
  • יעקב רז, המיתולוגיה היפנית, מפה, 2000
  • אהרן שבתאי, המיתולוגיה היוונית, מפה, 2000
  • צור שיזף, סערה היא מקום רגוע בשבילנו, הספריה החדשה / הקיבוץ המאוחד, 2000
  • יעל ישראל, סוף סוף רומן, חרגול, 2000
  • נאוה סמל, צחוק של עכברוש, ידיעות אחרונות, 2001
  • דורון נשר, אחד מרעננה, הספריה החדשה / הקיבוץ המאוחד, 2001
  • משה סקאל, האי אני, ידיעות אחרונות, 2001 – זוכה פרס משרד התרבות לספר ביכורים תשס"א
  • ינץ לוי, סיפורים מי תהום, הקיבוץ המאוחד, 2001
  • חגי דגן, מתחת לקו העונג, חרגול 2001
  • חגי דגן, והארץ שטה, חרגול, 2001
  • איריס לעאל, המשפחה, כתר ,2001
  • דן צלקה, בסימן הלוטוס, חרגול, 2002
  • רענן שקד, ועכשיו להתחתן, מודן, 2002
  • יורם מלצר, חיבת ציון, מודן, 2002
  • דן צלקה, ספר האלף בית, חרגול, 2003 - זוכה פרס ספיר 2004
  • דן צלקה, 11 סיפורים, חרגול, 2004
  • תמר גלבץ, את בתקופה טובה, חרגול 2004
  • אלון חילו, מות הנזיר, חרגול, 2004 - חמישיית המועמדים הסופית לפרס ספיר 2005
  • אלונה פרנקל, ילדה, מפה, 2004 - זוכה פרס ספיר 2005
  • רון ברקאי, האישה שאהבה סיפורים, חרגול, 2004
  • מיכל זמיר, 12 פגישות, כתום, 2004
  • יעל נאמן, שמועות על אהבה, כתום, 2004
  • עפרה ריזנפלד, ג'ני מתעופפת, כתום, 2004
  • חגי דגן, למלך אין בית, חרגול, 2005
  • מיכל זמיר, ספינת הבנות, חרגול, 2005 – חמישיית המועמדים הסופית לפרס ספיר 2006
  • נילי לנדסמן, הרומן הרומנטי שלי, חרגול, 2005
  • ערן בר-גיל, פרסה וכינור, חרגול, 2005 - זוכה פרס ברנשטיין 2006
  • נאוה סמל, אישראל, ידיעות אחרונות, 2005
  • נועה ידלין, שאלות קשות לאללה: אתם שואלים - אלוהים משיב, חרגול, 2005
  • אריאל הירשפלד, רישומים של התגלות, חרגול, 2006
  • תמר גלבץ, מקופלת, חרגול, 2006 - חמישיית המועמדים הסופית לפרס ספיר 2008
  • מאיה ערד, שבע מידות רעות, חרגול, 2006
  • שירי ארצי, בוץ, חרגול, 2006
  • חיים לפיד, הצבי הבוער, חרגול, 2007
  • יגאל סרנה, עד מדינה, חרגול, 2007
  • צור שיזף, האיש המאושר, חרגול, 2007
  • סמי שלום שטרית, עין הבובה, חרגול, 2007
  • דן צלקה, אלף לבבות, חרגול, 2008
  • מיכל זמיר, מתקנים ואטרקציות, חרגול, 2008
  • רוגל אלפר, אוי מתוקים שלנו, חרגול, 2008
  • לאון נירנבלט, מי תלה את נקודת האור, חרגול, 2008
  • מאיה ערד, תמונות משפחה, חרגול, 2008
  • מאיה ערד, אמן הסיפור הקצר, חרגול, 2009
  • אלונה פרנקל, נערה, חרגול, 2009
  • יוסי סוכרי, לא תקין רומנטית, חרגול, 2009
  • אמיר בן-דוד, על גג העולם, חרגול, 2009
  • יפתח אשכנזי, פרסונה נון גראטה, חרגול, 2010
  • רון ברקאי, התחתית של תל אביב, חרגול, 2010
  • נילי לנדסמן, בטוב וברע, חרגול, 2010
  • רועי צ'יקי ארד, החלום הישראלי, חרגול, 2010
  • אהרן מגד, עשרת הימים הנוראים, חרגול, 2010
  • דן דאור, משתה לאדם בודד, חרגול, 2010
  • עודד כרמלי, אין אופוזיציה ליקום, אחוזת בית, 2010
  • יאיר אסולין, נסיעה, חרגול, 2011 – זוכה פרס שרת התרבות תשע"א לספר ביכורים. זוכה פרס ספיר לספר ביכורים 2011
  • מאיה ערד, חשד לשיטיון, חרגול, 2011
  • רוגל אלפר, ג'וז בלוז, חרגול, 2011
  • אמיר בן-דוד, פלאפל אוסלו, חרגול, 2011
  • צור שיזף, אשת הטייס הנעלם, חרגול, 2011
  • מיטל שרון, שתיים, חרגול, 2011
  • תמר גלבץ, המתים והחיים מאוד, חרגול, 2012
  • אלונה פרנקל, אישה, חרגול, 2012
  • רועי (צ'יקי) ארד, השקנאי, חרגול, 2013
  • אהרן מגד, קברות התאווה, חרגול, 2013
  • נעם פרתום, להבעיר את המים באש, חרגול, 2013 - זוכה פרס רמת גן לספר ביכורים (שירה) 2014
  • אביבית משמרי, הזקן השתגע, חרגול 2013 - זוכה פרס רמת גן לספר ביכורים (פרוזה) 2014
  • יפתח אשכנזי, היידה להגשמה, חרגול, 2014
  • יאיר אסולין, הדברים עצמם, חרגול, 2014
  • יוסי וקסמן, תולדות האמנות, חרגול 2015 - הרשימה הארוכה לפרס ספיר 2015
  • מאיה ערד, העלמה מקזאן, חרגול, 2015
  • מאיה ערד, מאחורי ההר, חרגול, 2016
  • נילי ארד, על גב הנמר, אבן חושן, 2016
  • תמר גפני, קירות דקים, כרמל, 2017
  • אמנון דביר, קורות חיים, עולם חדש, 2017
  • עלמה כץ, פעימה, קשב לשירה, 2017
  • אלון ברזילי, כמו בדרך אגב, עולם חדש, 2017
  • מלכה קיני-קפלן, במערב מרצד בי כחול, עולם חדש, 2017
  • מאיה ערד, המורה לעברית, חרגול, 2018
  • נעם פרתום, ביחדנס, הקיבוץ המאוחד, 2018
  • נילי ארד, סוסי פרא, אבן חושן, 2018
  • רוני פלומן, שיניים, הקיבוץ המאוחד, 2018
  • חיה סדן, אחת חיה, פרדס, 2018
  • שולמית זוננברג–ברונשטיין, תמונות מכביש 90, ספרי עיתון 77, 2018
  • מרינה גרוסלרנר, לליה, הספריה החדשה / הקיבוץ המאוחד - חמישיית המועמדים לפרס ספיר 2002
  • חיה סדן, אכלתי פרחים, ספרי עיתון 77 – זוכה פרס שרת תרבות לספר ביכורים תשע"ה
  • רוני פלומן, חשפן, עולם חדש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות שירה שכתב (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות על ספרי השירה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "מוזיקה חדשה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "שברים וורעש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "גני תל אביב התלויים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטוני וידאו בהם הוא מופיע[עריכת קוד מקור | עריכה]