מתי שמואלוף
.jpg) | |
| לידה | 11 ביולי 1972 (בן 48) |
|---|---|
| עיסוק | משורר, סופר, עורך ופובליציסט ישראלי |
| שפות היצירה |
עברית  |
| סוגה | פרוזה, שירה |
| נושאי כתיבה | חברתי, פוליטי |
| יצירות בולטות | ״מקלחת של חושך וסיפורים נוספים״ |
| שנות פעילות | 2001-היום |
| האתר של מתי שמואלוף | |
  | |
מתי שמואלוף (נולד ב-11 ביולי 1972) הוא משורר, סופר, עורך ופובליציסט ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואלוף נולד וגדל בחיפה, נצר למשפחה עיראקית, כורדית, פרסית וסורית. סיים לימודי תואר ראשון בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב ולימודי תואר שני בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה[1]. שמואלוף החל לימודים לתואר דוקטור במחלקה לספרות משווה באוניברסיטה העברית בירושלים אך פרש לפני סיום התואר. השתתף בפורום חוקרים צעירים בנושא זהות ומעמד במכון ון ליר וכעמית בממזרח שמש - מרכז למנהיגות יהודית חברתית.
שמואלוף לימד במכללת מנשר לאמנות בתל אביב ובשנת 2006 לימד כתיבה יוצרת במרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים בראשון לציון. חבר בקשת הדמוקרטית המזרחית; נמנה עם מייסדי הסניף החיפאי של סלון מזל בשנת 2004. ייסד את תנועת גרילה תרבות ביחד עם רועי צ'יקי ארד; התנועה ערכה ופרסמה את שתי האסופות של ערס פואטיקה ואת ספרה הראשון של המשוררת עדי קיסר. שמואלוף נמנה גם עם מייסדי איגוד המשוררים.
בשנת 2014 היגר שמואלוף לברלין; על שהותו שם אמר ״אני ישראלי, עם דרכון ישראלי ואני חי על הקו שבין ישראל וגרמניה. מבקש לא לבחור בין מקום אחד למשנהו. [...] אני מעדיף לחיות על הציר הזה, מאשר לבחור את אחד מקצותיו.״[2] שמואלוף מלמד כתיבה יוצרת בברלין, הוא ייסד את "חאפלה פואטית", קבוצת שירה בינלאומית, ואת "אנו", קבוצה ספרותית שמפגישה בין יהודים לערבים.
שמואלוף נשוי ואב לילדה[3].
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמשורר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006 שיריו של שמואלוף התפרסמו לראשונה בכתבי העת הליקון, עיתון 77, הכיוון מזרח, דקה, מעין, משיב הרוח ואחרים. בשנת 2009 תורגמו מספר שירים של שמואלוף לערבית על ידי נאאל אלטוח'י ופורסמו בכתב העת המקוון Elaph[4].
בספרו "שירה בין חזז לבין שמואלוף", מגבש שמואלוף את זהותו המזרחית. הקובץ זכה במקום שלישי בתחרות של קרן תרבות חיפה. ספרו "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים", מאגד שירים שנכתבו בין השנים 2007–2010. שיר בנושא הגירה נכנס לתוכנית הלימודים. ספרו "האסון מתחיל בארוחת העסקים", מכיל שירי מחאה חברתיים והוא זכה למענק יצירה מאקו"ם וקרן רבינוביץ. שיר מתוכו נכלל באסופת מחאה של אילן ברקוביץ' שפורסמה באתר הארץ[5]. ספרו "פרידה בברלין" נכתב בברלין ויצא במהדורה דיגיטלית. בספרו "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" שמואלוף כותב כמהגר בעצמו ולא כדור שלישי להגירה. על ספרו "בגדד | חיפה | ברלין", כתב מבקר השירה של "הארץ" יותם ראובני, "השירים מצטברים לספרו העמוק והרציני ביותר של המשורר".
כסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואלוף פרסם בשנת 2007 את "קרחוני הזיכרון", סיפור אוטוביוגרפי קצר העוסק בצעיר הפוגש את אביו המת, במהלך נסיעת רכבת מתל אביב לחיפה. הסיפור פורסם בקובץ "תהודות זהות - הדור השלישי כותב מזרחית" שהגדיר לראשונה את החיים של דור מזרחי שנולד בשנות השבעים והשמונים. ספרו "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" פורסם בשנת 2014 ומכיל 31 סיפורים קצרים. הספר נבחר לאחד מחמשת הספרים המעניינים של הקיץ במדור הספרים של לי פלר בTime Out ונבחר לספר השנה באתר "יקום תרבות" על ידי המבקר ניסים כ"ץ.
כתביו הופיעו בספרי מחקר אודות המשוררים ברכה סרי, מירי בן שמחון וארז ביטון ובקטלוגים של האמנים אבי גנור ואיתמר שמשוני. כמו כן, מאמריו פורסמו בכתב העת "פרוטוקולים, זיכרון והיסטוריה" של בצלאל. בשנת 2020 הוא קיבל את מלגת מפעל הפיס, קרן רבינוביץ ומענק אקום, בכדי לפרסם את הספר המאמרים המכנס את כל מסותיו "ממזרח יתפרץ הר געש" בהוצאת עיתון 77. על הספר כתבו החוקרים אלמוג בהר ויובל עברי אחרית דבר שפורסמה במדור תרבות וספרות של עיתון "הארץ": "שמואלוף מרבה לחשוף את יחסי הכוח העומדים בבסיס השדה הספרותי והתרבותי בישראל. כך למשל הוא חושף את שומרי הסף השולטים על מנגנוני הביקורת, הפרסום והפרסים (המבקרים, חוקרי הספרות, העורכים, המוציאים לאור)."
כעיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורות ספרים, ספרות ושירה של שמואלוף התפרסמו במספר כתבי עת: "עיתון 77", מאזנים, וואלה, ynet ו-nrg. בין השנים 2007–2010 כתב במדור הדעות בישראל היום; בין השנים 2011–2014 כתב במדור "תרבות וספרות". בשנת 2009, בתגובה לנאום ברק אובמה באוניברסיטת קהיר, היה שותף לפרסום מניפסט "רוח חדשה" ביחד עם אלמוג בהר, יחזקאל רחמים, קובי אוז, סיגלית בנאי ורבים אחרים[6]. בין השנים 2011–2013 כתב את הבלוג "דיבור ישיר" באתר מאקו[7] ובין השנים 2014–2018 את הבלוג "ישראלי בברלין" בעיתון הארץ[8].
בשנת 2018 החל לכתוב טורים בעיתון האוסטרלי-יהודי Plus61J[9]. הוא פרסם מסה על הגירת הוריו והגירתו לברלין. בהמשך, תסכית שלו העוסק בשני ישראלים ושני פלסטינים שכותבים על שנת 2048 פורסם ברדיו הגרמני WDR.
כעורך[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואלוף ערך כתבי עת ספרותיים ואסופות רבות: בין השנים 2006–2008 ערך ביחד עם בת שחר גורפינקל את הכיוון מזרח. בשנת 2007 ערך ביחד עם יערה שחורי, רועי ארד, יהושע סימון, אסמא אגבארייה זחאלקה, מרואן מח'ול ואחרים את "אדומה: אנתולוגיה שירה מעמדית"; ערך את "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית" ביחד עם נפתלי שם-טוב וניר ברעם. בשנת 2009 ערך את האסופה "לצאת: אסופה נגד המלחמה בעזה!"[10] אשר יצאה לאור ביום השלישי למבצע עופרת יצוקה. האסופה תורגמה לערבית על ידי נאאל אלטוח'י ופורסמה במצרים ובלבנון. בשנת 2011 ערך את "לא נעזוב: צילום ושירים משייח ג'ארח". בשנת 2010 ערך במשותף, לצד העורך הראשי חנן חבר, את "אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958". בשנת 2012 ערך במשותף כתבי עת מקוונים של גרילה תרבות.
כמחזאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2003 כתב והפיק את המחזה "מה נולד מטקס יום הזיכרון" בו גם שיחק, במסגרת פסטיבל Smallבמה. בשנת 2011 היה שותף לעריכה והפקת המחזה "אנרגיות טובות", שהוצג בתיאטרון בירוביגן ובפסטיבל מתחת להר: עונת התרבות המתחדשת בירושלים. ב-2018 העלה תסכית רדיו בערוץ WDR הגרמני[11].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2001 - מגמד הצלקות, הוצאת גוונים
- 2002 - אושר מוצק, הוצאה עצמית.
- 2006 - שירה בין שמואלוף לבין חזז, הוצאת ירון גולן
- 2010 - למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים, הוצאת נהר ספרים
- 2013 - האסון מתחיל בארוחת עסקים, הוצאת נהר ספרים
- 2014 - פרידה בברלין, הוצאת בוקסילה (מהדורה דיגיטלית)
- 2014 - מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים, הוצאת זמורה ביתן
- 2017 - עברית מחוץ לאיבריה המתוקים, פרדס הוצאה לאור
- 2018, Reißt den Mauer, הוצאת אפוריסמא ברלין, ספרון.
- 2018, Die künftige Ufer, WDR Radio, תסכית שכתב לרדיו הגרמני.
- 2019 - בגדד - חיפה - ברלין - הוצאת אפורסימא, ברלין. אסופה דו לשונית
- 2020 - ממזרח יתפרץ הר געש, הוצאת עיתון 77, אסופת מאמרים
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלמוג בהר, על "הכיוון מזרח" ו-"הו!": בתוך הישראליות ומחוץ לה - שיחה עם מתי שמואלוף ועם דורי מנור. תיאוריה וביקורת, גל' 35 (סתיו 2009), עמ' 264–279.
- יובל עברי ואלמוג בהר, הגיע הזמן לדבר על מתי שמואלוף, באתר הארץ, 31 במרץ 2020
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט של מתי שמואלוף
מתי שמואלוף, ברשת החברתית טוויטר
מתי שמואלוף, ברשת החברתית פייסבוק- מתי שמואלוף, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
מתי שמואלוף, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
- ראיונות
- בועז כהן, מלחמת גרילה תרבותית, באתר גלובס, 12 במאי 2008
- כרמית ספיר ויץ, זעם וזוהמה: מתי שמואלוף מוציא ספר שירה חדש, באתר nrg, 13 בינואר 2010
- נטע הלפרין, לפרק ולבנות את הלגו של השפה, באתר ישראל היום, 26 ביוני 2013
- עינת יקיר, לקח ת'קופה, בית אבי חי, 17 ביולי 2013
- יובל גלעד, ראיון אורח עם מתי שמואלוף בעקבות ספר השירה החדש “פרדה בברלין”, קורא בספרים, 16 בפברואר 2014
- ערן סבאג, שירי הגלות של החבר שמואלוף, חיים של אחרים, 18 בפברואר 2014
- תומר דותן-דרייפוס, שירת הגלות, שפיץ, יוני 2014
- לי פלד, סונטת קרויצברג: מתי שמואלוף על העזיבה לברלין וספר הפרוזה החדש, Time Out, 9 בספטמבר 2014
- מערכת מעמול, העשייה החברתית רוקנה אותי לגמרי, מעמול, 17 בנובמבר 2014
- יאיר בן-חיים, מתי שמואלוף רואה אופק חדש לישראליות, המסדרון, אפריל 2016
- גדי גולדברג, בגרמניה, נשוי ואב לילדה, מתי שמואלוף כבר לא על הבריקדות: ״זה בסדר גם לדעת מתי לזוז הצידה״, שפיץ, נובמבר 2017
- טורים
- מתי שמואלוף, מדף הספרים של מתי שמואלוף, באתר nrg, 12 ביוני 2008
- מתי שמואלוף, דיבור ישיר - הבלוג של מתי שמואלוף, מאקו, 2011-2013
- מתי שמואלוף, ישראלי בברלין - הבלוג של מתי שמואלוף, הארץ, 2014-2018
- על כתביו
- אלי אשד, מלחמת המילים :מתי שמואלוף כמשורר פוליטי, המולטי יקום של אלי אשד, 2007
- יהודה ויזן, משחיר פנים, וואלה, 10 בפברואר 2010
- אלי הירש, מתי שמואלוף, למה אני לא כותב שירי אהבה ישראלים, אלי הירש קורא שירה, 19 בפברואר 2010
- חביבה פדיה, כתיבתו השירית של מתי שמואלוף היא פנתרית, פייסבוק, 30 ביולי 2013
- יובל גלעד, הבלוז האחרון של מתי שמואלוף, יקום תרבות, 20 באוגוסט 2013
- רוני סומק ממליץ על "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים", תוכנית הרדיו של שמעון פרנס, 13 באוקטובר 2014
- יותם שווימר, "מקלחת של חושך": שמואלוף מפחיד ומטריד, באתר ynet, 3 בנובמבר 2014
- ירון אביטוב, אסקפיזם בברלין: השינוי הרדיקלי של מתי שמואלוף, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015
- יותם ראובני, "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים": שירתו של דובר הגטו הישראלי בברלין, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2017
- איריס חפץ, מבחר קלישאות וסילופים מהגטו בישראל, העוקץ, 17 בדצמבר 2017
- ירון אביטוב, “עברית מחוץ לאיבריה המתוקים”, סלונט, 21 במרץ 2018
- יותם ראובני, "בגדד | חיפה | ברלין", ספרים - "הארץ", 21 במרץ 2020
- יובל עברי ואלמוג בהר, הגיע הזמן לדבר על מתי שמואלוף, באתר הארץ, 31 במרץ 2020
- עופרה עופר אורן, האם "ממזרח יתפרץ הר געש", בבלוג "סופרת ספרים", 23 באפריל 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתי שמואלוף, לקסיקון הספרות העברית החדשה, 6 במאי 2017
- ^ "העשייה החברתית רוקנה אותי לגמרי", מעמול, 17 בנובמבר 2014
- ^ גדי גולדברג, בגרמניה, נשוי ואב לילדה, מתי שמואלוף כבר לא על הבריקדות: ״זה בסדר גם לדעת מתי לזוז הצידה״, שפיץ, נובמבר 2017
- ^ מתי שמואלוף, שיריו של מתי שמואלוף בתרגום לערבית, Elaph, 2009 (בערבית)
- ^ אילן ברקוביץ', שירי מחאה לאחד במאי, 2 במאי 2013
- ^ מניפסט רוח חדשה, 13 ביוני 2009
- ^ מתי שמואלוף, דיבור ישיר - הבלוג של מתי שמואלוף, מאקו, 2011-2013
- ^ מתי שמואלוף, ישראלי בברלין - הבלוג של מתי שמואלוף, הארץ, 2014-2018
- ^ מתי שמואלוף, כתבות של מתי שמואלוף ב-Plus61J, Plus61J, 2018 (באנגלית)
- ^ אסופה נגד המלחמה בעזה, בלוג של האסופה, 3 בינואר 2009
- ^ תסכית רדיו של מתי שמואלוף בערוץ WDR הגרמני
