פאד תאי
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| מטבח |
המטבח התאילנדי  |
| מוצא |
תאילנד |
| מרכיבים עיקריים | אטריות אורז, ביצה, רוטב דגים ותמרהינדי |
  | |
פאד תאי (בתאית: ผัดไทย, תעתיק מדויק: פַד תַאי) היא מנת אטריות אורז מוקפצות מן המטבח התאילנדי, הנחשבת לאחד המאכלים המזוהים ביותר עם תאילנד ולאוכל רחוב פופולרי במדינה.
המנה מבוססת על אטריות אורז מוקפצות בווק עם ביצה וטופו או עוף, ומתובלת ברוטב בעל פרופיל טעמים המשלב חמוץ, מתוק ומלוח – מתמרהינדי, רוטב דגים וסוכר דקלים. גרסאות נפוצות של המנה כוללות חסילונים (טריים או מיובשים), נבטי שעועית, עירית סינית, צנון כבוש ובוטנים קלויים. לצד המנה נהוג להגיש פלח ליים, פתיתי צ'ילי, בוטנים טחונים ותוספות של ירקות טריים.[1][2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורותיו המדויקים של הפאד תאי שנויים במחלוקת. אטריות האורז וטכניקת ההקפצה בווק הגיעו לתאילנד כחלק מההשפעה הקולינרית של ההגירה הסינית. ההיסטוריון התאילנדי צ'אטיצ'אי מוקסונג (Chatichai Muksong) מתאר את הפאד תאי כמזון המשלב טכניקות ומסורת של אטריות סיניות עם פרופיל טעמים תאילנדי מסורתי.[1]
סיפור נפוץ מייחס את יצירת המנה או את הפצתה המסיבית לראש ממשלת תאילנד, פלק פיבונסונגרם (הידוע כ"פיבון"), ששלט במדינה בשנים 1938–1944 ושוב בשנים 1948–1957. בתקופת מלחמת העולם השנייה, ובייחוד לאחר הצפות כבדות שפגעו בשדות האורז ב-1942, עודדה ממשלתו צריכת אטריות אורז (המיוצרות משברי אורז) כחלק ממדיניות כלכלית ולאומנית רחבה יותר. מחקר אקדמי משנת 2024 קושר את תהליך ה"תאילנדיזציה" של מאכלי אטריות סיניים למדיניות הלאומנית של ממשלת פיבונסונגרם ולפרויקט התזונה הלאומי שלו.[3] עם זאת, חוקרים רבים חולקים על הטענה שהממשלה "המציאה" את הפאד תאי במתכונתו המודרנית. מוקסונג מציין כי מקורות כתובים מתקופת פיבונסונגרם מעידים על עידוד אכילת אטריות באופן כללי, אך האזכור הכתוב המוקדם ביותר שמצא לשם "פאד תאי" בספר בישול מופיע רק באפריל 1962. לפי פרשנות זו, המנה במתכונתה המוכרת כיום התגבשה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, בתקופה שבה תאילנד נפתחה לתיירות מערבית ולנוכחות אמריקאית, והפכה לסמל של "תאילנדיות" כלפי פנים וכלפי חוץ.[1]
מעמד ותפוצה בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הפך הפאד תאי לאחד הסמלים הבינלאומיים הבולטים ביותר של המטבח התאילנדי. מתחילת המאה ה-21 קידמה ממשלת תאילנד את המטבח הלאומי בחו"ל במסגרת מדיניות של "דיפלומטיה קולינרית" (Gastrodiplomacy). בין היתר הפעילה הממשלה תוכניות לתמיכה במסעדות תאילנדיות בעולם וקבעה תקני איכות והגשה למנות מסורתיות, כאשר הפאד תאי עמד במרכז תוכניות אלו.[4]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Surprising History of Pad Thai – כתבה בכתב העת Smithsonian (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מתכון באתר השולחן
- איריס ז'ורלט, ממלכת סיאם ואני, באתר ynet, 28 באוגוסט 2003
- יניר גרין, שמים קצוץ: 4 מתכוני פאד תאי, באתר ynet, 29 בספטמבר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 Isabelle Kliger, The Surprising History of Pad Thai, Smithsonian Magazine, July 1, 2024
- ↑ Alexandra Greeley, Finding Pad Thai, Gastronomica, February 10, 2009
- ↑ Pad Thai: the Thai-ization of Chinese food and the Thai nationalism project by the Phibunsongkhram government, National Identities, 2024, DOI: 10.1080/14608944.2024.2369818
- ↑ Americans just 'larb' Thai food, Bangkok Post, 2017