תמרהינדי
 תמרהינדי
| |
|---|---|
עץ תמרהינדי
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| סוג: | Tamarindus |
| מין: | תמרהינדי |
| שם מדעי | |
 Tamarindus indicaליניאוס, 1753 | |
| |
תמרהינדי (שם מדעי: Tamarindus indica; בערבית: تمر هندي, "תמר הודי") הוא עץ במשפחת הקטניות. הסוג Tamarindus כולל רק מין זה. פירות העץ מאופיינים בטעם חמוץ ומשמשים במטבח ההודי, המטבח התאילנדי ומטבחים דרום-מזרח אסייתים נוספים. ממנו מכינים גם משקה המכונה תמרהינדי.
עץ טרופי שמקורו באפריקה הטרופית. משם הגיע להודו ודרכה אל הפרסים והערבים שקראו לו "תמר הינדי", שם שאומץ לאחר מכן בשאר העולם. הפרי היה ידוע היטב למצרים וליוונים הקדמונים במאה ה-4 לפנה"ס. [דרוש מקור]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
העץ התאקלם לפני זמן רב בדרום-מזרח אסיה ובאיי האוקיינוס השקט. התמרהינדי נשתל בהצלחה במקסיקו, בברמודה, ובאיי בהאמה. באזורים טרופיים, כולל דרום פלורידה, מגדלים אותו לצורך הצללה, כעץ פרי, בצידי הדרכים, בחצרות הבתים ובפארקים. ניתן למצוא גידולים מסחריים רבים במקסיקו, בליז, בארצות נוספות במרכז אמריקה ובצפון ברזיל ובהיקפים גדולים במיוחד בהודו.
העץ גדל עד גובה של 20 מטר, ונשאר ירוק עד באזורים ללא עונה יבשה. העץ מכיל ליבה בצבע אדום כהה ומעליה שכבה רכה יותר וצהבהבה. העלים כוללים 10 עד 40 עלעלים והפרחים צומחים באשכול. הפרי חום, בצורת תרמיל, ומכיל ציפה חומצית והרבה זרעים קשים.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקולינריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציפת הפרי אכילה ופופולרית. משתמשים בה כתבלין במטבחים האסיאתים ובמטבחי אמריקה הלטינית. הוא גם מרכיב חשוב ברוטב ווסטרשייר וברוטב HP ומשמש ומרכיב עיקרי ברוטב של המנה התאילנדית פאד תאי.
הציפה הירוקה של הפרי הטרי מרירה מאוד וחומצית. מוסיפים אותה לרוב למאכלים מלוחים ומתובלים. הפרי הבשל מתוק יותר, אך עדיין חמוץ במיוחד. בתאילנד ניתן למצוא מינים מתורבתים, כמעט ללא מרירות, אותם מגדלים במיוחד לאכילה כפרי טרי. הפרי הוא בסיס להכנת תמרהינדי המשקה הפופולרי.
בסיישל יש משקה ממותק מוגז בטעם הפרי.
ברפואה העממית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לציפה, לעלים, ולקליפת העץ יש שימושים רפואיים. לדוגמה, בפיליפינים נוהגים לחלוט ולמצות את עלי העץ כתרופה נגד מלריה. גם באיור ודה משתמשים בתמרהינדי לטיפול בבעיות עיכול ובעיות בקיבה.
בגינון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצי תמרהינדי נפוצים מאוד בדרום הודו, במיוחד בטאמיל נאדו ואנדרה פרדש. משתמשים בהם כעצי נוי ולהצללה בצידי הדרכים והכבישים. במטבחים של שתי המדינות התמרהינדי נפוץ במיוחד בבישול. עץ התמרהינדי הפך פופולרי כבונסאי, במיוחד בארצות אסיאתיות כמו אינדונזיה, טייוואן והפיליפינים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמרהינדי, באתר ITIS (באנגלית)
- תמרהינדי, באתר NCBI (באנגלית)
- תמרהינדי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- תמרהינדי, באתר Tropicos (באנגלית)
- תמרהינדי, באתר GBIF (באנגלית)
- תמרהינדי, באתר The Plant List (באנגלית)
- תמרהינדי, באתר IPNI (באנגלית)
- תמרהינדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)