פאולה ברט
 | |
| לידה |
26 באוגוסט 1894 ברסלאו, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1981 (בגיל 86) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל, גרמניה |
| תאריך עלייה | 1933 |
| בן או בת זוג |
אהרן ברט |
| פרסים והוקרה |
יקיר העיר תל אביב-יפו |
  | |
פאולה ברט (כ"ו אב תרנ"ד, 26 באוגוסט 1894 - י"א אייר תשמ"א, 16 במאי 1981)[1] הייתה פעילה חברתית ישראלית ילידת גרמניה. ממקימות המוסד לילדים ולנוער אהבה בברלין ולאחר מכן בכפר ביאליק. ממקימות בתי מגורים ובתים מוגנים לעולים ושארית הפליטה. ממקימות בית החולים השיקומי רעות ויקירת העיר תל אביב לשנת תשל"ו 1976.[2]
קורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה כפאולה ויטנברג (Wittenberg) בברסלאו גרמניה (כיום פולין), ליהודה לודוויג ויטנברג ולחוה אסתר ג'ני בת מרדכי כהן. היא התחנכה בבית-ספר פרטי בברסלאו והייתה פעילה מנעוריה בתנועת המזרחי.[2]
ברט הייתה פעילה בברלין בעבודה סוציאלית בקרב הקהילה היהודית והשתתפה ביסודו ובארגונו של המוסד לילדים ולנוער אהבה שהוקם מחדש בארץ, בכפר ביאליק.
ביוני 1933 עלתה לישראל עם בעלה, אהרן ברט, וילדיהם, והתיישבו בחיפה שם המשיכה בפעילות ציבורית וסוציאלית. המשפחה התגוררה בבית מס' 16 ברחוב ירושלים עד מינויו של אהרן כחבר בהנהלת בנק אנגלו-פלשתינה ב-1938[3] ומעברם לתל אביב.[4] פאולה יזמה את הקמת 'ארגון נשים דתיות' בבית הכנסת, של יוצאי גרמניה, 'אהבת תורה'.[5]
פעילות סוציאלית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברט יסדה בחיפה את ארגון נשים דתיות ועמדה בראשו, את בית החלוצות של המזרחי ואת מפעל הכלל לכלל, לחלוקת חבילות מזון לנצרכים. לבקשת הנריטה סולד ארגנה את שתי הקבוצות העירוניות של עליית הנוער הדתי "רמבם" ו"אמונים". תיאמה עם האדריכל ראטנר את תכנון מוסד הנוער והילדים אהבה בכפר ביאליק ופקחה על בנייתו וציודו.
כשעברה בשנת תרצ"ח לתל אביב ארגנה את מפעל הכלל לכלל מטעם המחלקה הסוציאלית של העירייה. ברט קיבלה לידיה את ניהול ארגון שירות נשים סוציאלי. במסגרת העמותה הקימו פאולה וחברותיה בשנת 1937 את "המטבח למעמד הבינוני", שסיפק ארוחות חמות לעולים מגרמניה. בשנת 1939, עם עליית הפליטים האחרונים לפני המלחמה בגרמניה, הורחב "המטבח למעמד הבינוני" עם חמישה מטבחי משנה ברחבי תל אביב. יחד עם חברותיה, פעלו בסיוע לפליטים ולעולים מאירופה, במציאת עבודה והפעלת גני ילדים על מנת שההורים יוכלו לצאת לעבודה.[6] בין הפעולות שיזמו לעזרת עולים והגיעו ארצה בלי אמצעים מספיקים ועבור שארית הפליטה, היו הקמת בתי מגורים ובתים מוגנים בסגנון "בית שלום" ברחוב צבי גרץ.[7][8][9] לאחר בניית מספר בתים כאלה בתל אביב עבור מאות משתכנים, הקימו בתים בסגנון דומה גם בירושלים.[10] המפעל הסוציאלי נוהל בהתנדבותי[11] ראש המפעל הייתה הגב' ברם שהקדישה רבות משנות חייה ל"שרות נשים סוציאלי" ופעילותה הושפעה מאמונתה הדתית האיתנה.[11][12]
בשנים הראשונות העמותה נקראה "שרות נשים סוציאלי" ובשנת 1986 שונה שמה לרעות – שרות נשים סוציאלי.
ב-1961 הקימה העמותה את בית החולים השיקומי ליכטנשטטר, שלימים נקרא רעות תל אביב ופאולה ברט שימשה כנשיאתו.[13][14]
ברט זכתה בתואר יקירת העיר תל אביב לשנת תשל"ו 1976.[15][16] בנימוקים לפרס צוין שהמסורת היהודית המפוארת של הושטת יד עוזרת לרעבים ולסובלים, לחולים ולזקנים מצאה לה בישראל ממשיכה כפאולה ברט שכל חייה הם קודש לעזרת הזולת.[17]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאולה ברט נישאה בגרמניה לד"ר אהרן ברט[2] שהיה עורך הדין של הקונגרס הציוני ה-12 ב-1921 ולאחר עלייתו לארץ ישראל שימש מנכ"ל בנק אנגלו פלסטינה (שהפך לבנק לאומי עם קום המדינה). ביתם היה בית ציוני דתי. בשנות ה־20 נולדו להם שלושה ילדים: תמר רייכמן, יעקב ברט הקרוי על שם סבו יעקב ברט ויהודה ברט.[18][19][20]
ברט נפטרה ב־1981 ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק.[21]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פאולה בארט, באתר geni_family_tree, 2022-04-30
- ^ 1 2 3 דוד תדהר, פאולה בארט, באתר אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו Volume 3 Page 1394
- ^ יובל אליצור, הבנקאים: סיפורה של הרפתקה, הוצאת דומינו, 1984, עמ' 39
- ^ גבריאל אלכסנדר, ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1938–1940), קתדרה יוני 1993
- ^ מרדכי ש' פרידמן, הכיפה בעיר האדומה, ספריית בית אל, 2015, עמ' 214
- ^ הסיפור שלנו, באתר עמותת - רעות שיקום. דיור. קהילה
- ^ נוחות ושלווה לזקנים גלמודים | הארץ | 8 ינואר 1964 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ברוריה אבידן, נוחות ושלווה לזקנים גלמודים, באתר הארץ, 8 ינואר 1964
- ^ דר" ש.פ., בית הורים בתל אביב, באתר הגה מתוך הספריה הלאומית, 14.5.1946
- ^ מ.טורנובסקי-פינר, 20 שנה בראש שרות נשים, באתר הארץ, 1.12.1058
- ^ 1 2 אל תשליכנו לעת זקנה, באתר הצופה מאתר העיתונות של הספריה הלאומית, 10.1.1964
- ^ בית לעת זיקנה, באתר למרחב מתוך אתר העיתונות של הספריה הלאומית, 22 ינואר 1964
- ^ חיים נגיד, כוכבות למען קשישים, באתר מעריב, 15 מרץ 1988
- ^ נחנך בית ליכטנשטטר בתל אביב, באתר הארץ, 26 ינואר 1961
- ^ בתוך יקירי תל אביב יפו 2008
- ^ ועדת יקירי תל אביב-יפו, יקירי תל אביב-יפו
- ^ אלה יקירי תל אביב, באתר מעריב מתוך אתר העיתונות של הספריה הלאומית, 19.4.1976
- ^ אהרון ברט ז"ל, באתר אבלים, 16.7.23
- ^ אתר משפחת ברט, באתר My Heritage
- ^ דנה דר, היסטוריה משפחתית – שורשים – סבתא וסבא דנה ואליאב דר, באתר הקשר הרב דורי
- ^ GRAVEZ, gravez.me