פאני בלנקרס-קון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פאני בלנקרס-קואן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאזן מדליות
פאני בלנקרס-קון
פאני בלנקרס-קון
אתלטיקה
מתחרה עבור הולנדהולנד  הולנד
המשחקים האולימפיים
זהב לונדון 1948 ריצת 100 מטר
זהב לונדון 1948 ריצת 200 מטר
זהב לונדון 1948 ריצת 80 מטר משוכות
זהב לונדון 1948 שליחות 4x100 מטר
אליפות אירופה באתלטיקה
זהב אוסלו 1946 ריצת 80 מטר משוכות
זהב אוסלו 1946 ריצת שליחות 4x100 מטר
זהב בריסל 1950 ריצת 100 מטר
זהב בריסל 1950 ריצת 200 מטר
זהב בריסל 1950 ריצת 80 מטר משוכות
כסף בריסל 1950 ריצת שליחות 4x100 מטר
ארד וינה 1938 ריצת 100 מטר
ארד וינה 1938 ריצת 200 מטר

פראנסינה "פאני" אלשה בלנקרס-קואןהולנדית: Francina "Fanny" Elsje Blankers-Koen; ‏ 26 באפריל 1918 - 25 בינואר 2004) הייתה אתלטית הולנדית רב-גונית, אלופה אולימפית בעלת 4 מדליות זהב מלונדון 1948, שיאנית העולם בריצת 100 מטר, בריצת 80 מטר משוכות, בקפיצה לגובה, בקפיצה לרוחק ובקרב חמש. נוסף לכך הייתה אלופת אירופה בעלת 8 מדליות מהן 4 זהב.

בשנת 1999 נבחרה פאני בלנקרס-קואן כאתלטית הגדולה ביותר של המאה ה-20 על ידי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF).

כינויה היה "עקרת הבית המעופפת".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלנקרס-קואן נולדה בעיירה קטנה בשם לאכה פירסכה (ליד בארן) לארנולדיס והלנה קואן. היו לה חמישה אחים. אביה עבד כפקיד ממשלתי והשתתף בתחרויות בהדיפת כדור ברזל וזריקת דיסקוס. בצעירותה עסקה בענפי ספורט שונים כמו: טניס, שחייה, התעמלות, סייף, החלקה על הקרח וריצה, והתקשתה לבחור בענף בו תתמקצע. מאמן שחייה הפנה אותה לאתלטיקה משום שבאותה העת להולנד היו אלופות אולימפיות רבות (כדוגמת ריי מסטנברוק ווילי דן אודן) והדרך לנבחרת ההולנדית הייתה קשה הרבה יותר. בשנת 1935 היא החלה להשתתף בתחרויות אתלטיקה. כבר בניסיונה השלישי היא זכתה באליפות הולנד בריצת 800 מטר, מקצוע שהוצא מהמשחקים האולימפיים בטענה שהוא תובעני מדי עבור נשים מבחינה פיזית. היא התאמנה תחת הדרכתו של יאן בלנקרס, קופץ משולשת אולימפי שבמרוצת השנים הפך לבעלה.

באולימפיאדת ברלין (1936) סיימה בלנקרס-קואן במקום חמישי בריצת שליחות 4x100 מטר בתוצאה של 48.8 שניות ובמקום שישי בקפיצה לגובה בתוצאה של 1.55 מטר.

שיאנית עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהדרגה טיפסה בלנקרס-קואן לצמרת ובשנת 1938 קבעה את שיאה העולמי הראשון, בריצת 100 יארד בתוצאה של 11.0 שניות. באליפות אירופה השנייה באתלטיקה והראשונה לנשים שנערכה בווינה, אוסטריה אותה שנה היא זכתה בשתי מדליות ארד, בריצת 100 מטר (12.0 שניות) ובריצת 200 מטר (24.9 שניות). המנצחת בריצות אלו הייתה האלופה האולימפית סטניסלווה וואלסייביץ' מפולין.

בשל מלחמת העולם השנייה התבטלו שתי אולימפיאדות (1940, ו-1944) וכך נמנע מבלנקרס-קואן לזכות במדליות זהב רבות נוספות. באוגוסט 1940 היא התחתנה עם מאמנה, שהיה מבוגר ממנה ב-15 שנים ובשנת 1941 ילדה את בנם הראשון. התקשורת העריכה שהקריירה שלה הסתיימה, מאחר שבאותו הזמן נשים נשואות כמעט שלא השתתפו בתחרויות על אחת כמה וכמה אימהות. אך לה, היו תוכניות אחרות והיא שבה לאימונים מספר שבועות לאחר הלידה.

בשנת 1942, שנה לאחר הלידה, שיפרה בלנקרס-קואן את שיאה העולמי בריצת 80 מטר משוכות ובמהלך מלחמת העולם השנייה היא קבעה עוד 5 שיאי עולם חדשים. ב-30 במאי 1943 היא קבעה שיא עולם בקפיצה לגובה (1.71 מטר), שיפור של 5 ס"מ לשיא הקודם, שיא שהחזיק מעמד עד שנת 1951. ב-5 בספטמבר אותה שנה היא קבעה שיא עולם חדש בריצת 100 מטר, שלא הוכר מאחר שהתחרתה מול גברים וב-19 בספטמבר. בתחרות שנערכה בליידן, הולנד ב-19 בספטמבר אותה שנה היא קבעה בקפיצה לרוחק שיא עולם חדש של 6.25 מטר, שיא שהחזיק מעמד עד שנת 1954 ונישבר על ידי איווט ויליאמס מניו זילנד (6.28 מטר).

במאי 1944 קבעה בלנקרס-קואן שיא עולם חדש בריצת 100 יארד ובאותה תחרות הייתה שותפה לרביעייה ההולנדית ששיפרה את שיא העולם בריצת שליחות 4x110 יארד, דבר שגרם להתרגשות רבה בתקשורת הגרמנית משום שהשיא שנישבר היה שייך לנבחרת בריטניה. חודש לאחר מכן, נבחרת הולנד שיפרה גם את שיא העולם בריצת שליחות 4x200 מטר שהיה שייך לנבחרת גרמניה, ובמעשה של התרסה הן לבשו סמליים לאומיים במהלך הריצה.

בחורף 1945-1944 היה מחסור רב במזון בערים כך שאימונים סדירים היו הדבר האחרון שמשפחת בלנקרס-קואן שהתגוררה באמסטרדם חשבה עליהם.

ששה שבועות לפני אליפות אירופה באתלטיקה, נולדה בתם השנייה, ולמרות זאת היא השתתפה בתחרויות שנערכו באוסלו, נורווגיה בשנת 1946. ביום הראשון של התחרות היא נחלה כשלונות, לאחר שנפלה בשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר ולא עלתה לשלב הגמר ובהמשך היום סיימה במקום רביעי בקפיצה לגובה עם חבלות בגופה. ביומה השני של התחרות היא חזרה להצליח וזכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 80 מטר משוכות (11.8 שניות) ובריצת שליחות 4x100 מטר (47.8 שניות).

אולימפיאדת השיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לונדון (1948) זכתה בלנקרס-קואן ב-4 מדליות זהב, בריצת 100 מטר בשיא אולימפי חדש של 11.9 שניות, בריצת 200 מטר בשיא אולימפי חדש של 24.4 שניות, בריצת 80 מטר משוכות בשיא אולימפי חדש של 11.2 שניות ובריצת שליחות 4x100 מטר בתוצאה של 47.5 שניות.

באליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בבריסל, בלגיה בשנת 1950 זכתה בלנקרס-קואן ב-4 מדליות מהן 3 זהב. מדליות זהב בריצת 100 מטר (11.7 שניות), בריצת 200 מטר (24.0 שניות) ובריצת 80 מטר משוכות (11.1 שניות) ומדליית כסף בריצת שליחות 4x100 מטר (47.4 שניות).

בשנת 1955 פרשה בלנקרס-קואן מתחרויות.

בשנותיה האחרונות סבלה בלנקרס-קואן ממחלת אלצהיימר וטופלה תחת השגחה סיעודית פסיכיאטרית.

אנדרטה עם פסלה של האצנית הוקמה בעיר הולדתה, רוטרדם.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסך הכל קבעה בלנקרס-קואן 12 שיאי עולם.

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל בדמותה של פאני בלנקרס-קואן ברוטרדם

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאני בלנקרס-קון בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]