פארק הומבולדטהיין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
אלכסנדר פון הומבולדט  |
| תאריך הקמה |
1869 |
| אדריכל |
יוהאן היינריך גוסטב מאייר |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 29 הקטאר |
| מיקום | |
| מדינה |
 גרמניה |
| מיקום |
מיטה |
| קואורדינטות | 52°32′50″N 13°23′10″E / 52.547222222222°N 13.386111111111°E |
|
(למפת ברלין רגילה)   פארק הומבולדטהיין | |
  | |
פארק הומבולדטהיין (בגרמנית: Volkspark Humboldthain) שוכן בשכונה גזונדברונן (Gesundbrunnen) ברובע מיטה בברלין. הוא גובל במזרח בברוננשטראסה (Brunnenstraße), בדרום בסמטת גוסטב מאייר (Gustav-Meyer-Allee), במערב בהוסיטנשטראסה (Husitenstraße) ובצפון בהוכשטראסה ובשטטינר באן (Stettiner Bahn) המקביל לו. הפארק הוא אתר מוגן, ומוגדר "אתר זיכרון" (Gartendenkmalpflege).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפארק לפני מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התכנון הראשון של הפארק העירוני החל ב-1865. לאחר השלמת פארק פרידריכסהיין ב-1846, החליטה מועצת העיר ברלין ליצור פארק בצפון העיר. בין גרנצשטראסה (Grenzstrasse), הוכשטראסה (Hochstrasse), ויזנשטראסה (Wisenstrasse) ובאדשטראסה (Badstrasse), היה לברלין 15 הקטאר שניתן היה להרחיב ב-22 הקטארים נוספים. תחילת הבנייה נדחתה מספר פעמים, והעבודות בפארק החלו ב-14 בספטמבר 1869, יום הולדתו המאה של אלכסנדר פון הומבולדט.
בינתיים היה צורך לשנות את התוכניות מכיוון שחלק משטח הפארק המתוכנן היה דרוש לקו הרכבת בצפון מערב. הבנייה החלה עם הנחת אבן היסוד לאנדרטה לזכר אלכסנדר פון הומבולדט. הפארק היה שמיש משנת 1872 והושלם ב-1876. הוא תוכנן על פי תוכניות של תלמידו של פטר יוזף לנה, גוסטב מאייר.
חממות בפארק נבנו בשנים 1885, 1888 ו-1894. בשנים 1888/1889 – 20 שנה לאחר הנחת אבן היסוד – נוספה אנדרטה לכבוד הומבולדט על גבעה. בשנת 1893 נחנכה כנסיית העלייה (הראשונה) בברוננשטראסה (Brunnenstrasse).
בשנת 1902 הוקם בפארק, באמצע הבריכה על גבעה קטנה, פסל של שור עשוי שיש של הפסל ארנסט מוריץ גייגר.[1] מקום הימצאו של הפסל הזה לא היה ידוע נכון לאפריל 2022.[2]
הפארק תוכנן כפארק נופי עם דגש על טבע. על מנת להקל על הגישה לפארק, נוספו נקודות מפגש עם שדרות ושבילי טיול, וכן מגרש המשחקים הראשון שהוקם בפארק בברלין. שטחו היה ארבעה דונם, הוא היה מדושא ועגול והוקף ספסלים שמהם ניתן לצפות בילדים. הוא נועד לשימוש בתי ספר ומועדונים. שימוש לציבור עדיין לא היה אופציה. בחורף הוצף המגרש ושימש משטח החלקה על הקרח.
לזכרו של אלכסנדר פון הומבולדט, המעצבים השתדלו לשתול עצים ושיחים מאירופה, אסיה וצפון אמריקה ולסמן אותם בתוויות כדי להסביר למבקרי הפארק. בין היתר הייתה קבוצה של 70 עצים ושיחים מיפן וסין שנשתלה ב-1873, שנהנתה מפריחה לאורך כל השנה. ביניהם היו עצי חוט וספורה (זן של קטניות), שהסתגלו למיקום הקריר.[3] היה גן בוטני עם ויווריום (כמו אקווריום – מבנה גדול לגידול בעלי חיים) חיצוני לזוחלים ודו-חיים שהיה פתוח לציבור בימי רביעי ושישי תמורת דמי כניסה. בפארק נוצרה חומה גאולוגית משנת 1896, שהראתה חתך של סלעי מרכז אירופה. בשנת 1912 הועברה החומה לגן בית הספר בלנקנפלדה, מאז 1950 – הפארק הבוטני בלנקנפלדה-פנקו.[4]
הפארק עוצב מחודש בשנות ה-20 בסגנון הגנים הציבוריים המודרניים דאז. נוספו מתקני שעשועים לילדים, מתקני ספורט וחדרי הלבשה. בתקופה הנאצית, האתר מדרום לסמטת גוסטב מאייר נוסף למפעל AEG.
בניית בונקר, הרס ובנייה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1941/1942 נבנה בפארק מגדל נ"מ (כמו מגדל הנ"מ בטירגארטן) שתוכנן כבונקר ודרומה נבנה מגדל עם מכ"ם להנחיית תותחי הנ"מ. המבנים המונומנטליים נבנו מהר עקב מעורבותם של עובדי כפייה רבים.
במהלך הלחימה במרכז העיר בימיו האחרונים של הקרב על ברלין בסוף אפריל ותחילת מאי 1945, נדחקו שרידי הוורמאכט אל שני המגדלים. ב-2 במאי 1945, כ-1,000 חיילים גרמנים התאספו בפארק בפיקודו של הגנרל אריך ברנפאנגר (Bärenfänger). משם רצו לפרוץ מהעיר לכיוון צפון. ישיבת מפקדים בפיקודו של ברנפנגר הגיעה למסקנה שקרב פריצת דרך הוא חסר סיכוי ולכן ניתנה פקודה להשמיד את כלי הנשק הקלים ולהפוך את התותחים והטנקים לבלתי שמישים. בנפרד ובקבוצות קטנות, רוב החיילים עזבו את הפארק כדי להימנע מתפיסה על ידי הצבא האדום.[5]
מגדל הפיקוח פוצץ לאחר המלחמה וכוסה כמעט לחלוטין בהריסות. בחורף הוא מסלול מזחלות. הצריח הצפוני פוצץ חלקית והתמלא. הוא קיבל את השם "הומבולטהה" (פסגת הומבולט,Humboldthöhe) ומשמש כפלטפורמת צפייה. יש עליו פסל אלומיניום משנת 1967 של האמן ארנולד שץ (מהיישוב סנה, Senne) כאנדרטה לאיחוד גרמניה מחדש, אותו מכנים הברלינאים "פלומפנפיקל" (Plumpenpickel, פצעון מגושם).
במלחמת העולם השנייה ובתקופה שלאחר המלחמה נהרס חלק גדול מהפארק המקורי. הוא עוצב מחדש בין 1948 ל-1951. הוא נבנה מחדש בתמיכת עובדי חירום. שרידי שני הבונקרים היו מלאים בהריסות. מול הצומת של רמלרשטראסה וברוננשטראסה (Brunnenstrasse) יש חלון ארכאולוגי עם סבכה של חלון ושרידי קירות היסוד של כנסיית העלייה לשמיים (Himmelfahrtkirche) שנהרסה במלחמה.
גן ורדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנסיית העלייה לשמיים, ששכנה בפארק בעבר, פוצצה לאחר תום מלחמת העולם השנייה ונבנתה מחדש ב-1956 בחלק הדרומי של הפארק. במיקומה המקורי של הכנסייה נמצא גן הוורדים, המעוצב במבנים גיאומטריים עם ערוגות ורדים תחומות בעץ תאשור וספסלים המוגנים על ידי משוכות טקסוס גבוהות. האזור מוגן בגדות של Hainbuchen (סוג של שדר) ורודודנדרון, בסגנון גני הרנסאנס האיטלקי. את הגינה מקיפות משוכות עץ וקיסוס, גזוזות בדגמים גיאומטריים. בגינה יש כ-15,000 ורדים ב-70 זנים. בקצה הפרגולה המקושתת, המכוסה ויסטריה ופרחים, יש מדשאה, אגן חבצלות מים לשעבר, למרגלות ההומבולטהה. דמות נימפת הציד מאת הפסל ולטר שוט נמצאת כאן מאז 1953. מזרקה קטנה עשויה דמויות בונה היא חלק מקישוט גן הוורדים, שמתחבר עם מסורת ההומבולדטהיין הישן ההרוס.
בריכת הקיץ של הומבולדטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבריכה נוצרה ממערב להומבולדטהה במהלך שחזור בשנות ה-50. יש בו בריכה באורך 50 מטר עם מגלשה מפותלת גדולה, בריכת שכשוך גדולה, מתקן צלילה עם קרש צלילה, אזור שיזוף גדול ומסעדה.
שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1981 נוצר גן מים מתפתל לאורך נחל. הוא נובע ממזרקה על ראש גבעה עם ביתן מוקף באלונים פירמידליים ופינות ישיבה. מסלול המים יוצר בריכות וביוטופים רטובים ומחלחל אל אזור השיזוף.
מאז 1952 ניצבת על השביל הראשי, ליד כנסיית העלייה, אבן זיכרון בגובה שני מטרים לפטרון אלכסנדר פון הומבולדט, עשויה מאבן גיר עם תבליט דיוקן המבוסס על עיצובו של קארל ונקה.
על מדשאת השיזוף ליד הבריכה החיצונית יש מגרש משחקים עם בקתות עץ ליד כנסיית העלייה.
חלקים מהצריח הונגשו על ידי עמותת ברלינר אונטרוולטן. סיורים מודרכים מוצעים בחודשי הקיץ, ועטלפים מסתובבים במקום בחודשי החורף. מגדל הפלאק הוא כיום אתר החורף השלישי בגודלו של עטלפים בברלין, עם כ-250 בעלי חיים, בני שישה מינים.
בפארק יש כרם, דומה לזה שבקרויצברג (Kreuzberg) בברלין, ממנו מייצרים כ-200 בקבוקי יין מדי שנה.
הקיר הצפוני של הבונקר הגדול והקיר של הבונקר הקטן נמצאים ברשות המועדון האלפיני הגרמני (DAV, מדור ברלין) ומשמשים לטיפוס ספורטיבי ברמות קושי עליונות.
בשנת 2013 נפתח מועדון הומבולדטהיין בתחנת הומבולדטהיין S-Bahn, שם מתקיימים אירועי האוס, טכנו ועוד, בשני מפלסים ובשטח פתוח. במועדון יש אטליה וסדנאות.
נתונים על פארק הומבולדטהיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שטח: 29 הקטאר
- תאריך הקמה: 1869-1876; שיקום 1948–1951
- פעילויות פנאי: שבילי הליכה, מדשאות שיזוף, מגוון מתקני משחק לילדים, חוויות טבע
- מתקנים מיוחדים: גן ורדים, בריכה, מגלשת מזחלות, גן מים, פלטפורמת צפייה, מגרש משחקים
- אסור להכניס כלבים ואופניים לגן הוורדים
- מצב משפטי: אזור ירוק ונופש ציבורי ייעודי
- אדריכל נוף: גוסטב מאייר, גינתר ריק (עיצוב מחדש 1948–1951)
- קישורי תחבורה: S-Bahn (תחנה), רכבת תחתית, קווי אוטובוס
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Clemens Alexander Wimmer: Parks und Gärten in Berlin und Potsdam. (hrsg. vom Senator für Stadtentwicklung und Umweltschutz, Abt. III – Gartendenkmalpflege) 3. Auflage, Nicolaische Verlagsbuchhandlung, Berlin 1989, ISBN 3-87584-267-7, S. 45–47.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פארק הומבולדטהיין, באתר berlin.de
- פארק הומבולדטהיין, באתר berlin.de
- ההיסטוריה של מגדלי הפלאק
- Flak Tower Humboldthain
- Ulrich Hottelet: מבט לתוך הרכבת התחתית של ברלין, העיתון היומי, 2 במרץ 2004
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Die Aufstellung des Geygerschen Stieres. In: Vossische Zeitung, 15. April 1902.
- ^ Archäologen entdecken Stier von Hitler-Bildhauer, BZ vom 11. April 2022
- ^ ‚Japaner‘ im Humboldthain (unter Lokales, mittlere Spalte oben), Berliner Volkszeitung, 4. August 1905.
- ^ GrünBerlin (Hrsg.): Botanischer Volkspark Blankenfelde-Pankow. Faltblatt, September 2017.
- ^ Das Notlazarett unter der Reichskanzlei – Ein Arzt erlebt Hitlers Ende in Berlin, VMA Verlag, Wiesbaden 2000, S. 163–165.