פורטל:היסטוריה/חדשות המחקר/ארכיון/9
פרויקט הזמן בחפירות מגידו[עריכת קוד מקור]
מפעל החפירות של אוניברסיטת תל אביב בתל מגידו, בראשות הפרופסורים ישראל פינקלשטיין ודוד אוסישקין יעמוד במרכז פרויקט חדשני ופורץ דרך שמטרתו לסנכרן את שעוני הזמן המתארכים את ההעולם העתיק וליצור קו זמן ולוח שנה אחיד לכל ההיסטוריה האנושית.
תל מגידו הוא מהחשובים ומהמרשימים באתריה הארכאולוגיים של ישראל. ראשית ההתיישבות בו החלה באלף הרביעי לפנה"ס, החוקרים גילו במגידו שלושים שכבות ארכאולוגיות, החל מהתקופה הנאוליתית ועד התקופה האשורית, המשתרעות על פני למעלה מ-4000 שנה. בשנת 2005 הוכר האתר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
על רקע של חילוקי דעות מתמשכים על תיארוך שכבות התל הושק פרויקט תיארוך שאפתני. חילוקי דעות אלו ניטשו בין הזרם המרכזי של הארכאולוגים והיסטוריונים של תקופת המקרא הקובעים כי הממצאים מהמאה העשירית לפני הספירה מעידים כי בארץ ישראל ישות מדינית מפותחת וחזקה המזוהה עם הממלכה המאוחדת בהנהגתם של דוד ושלמה. ממול ובשנים האחרונות קמו מערערים על תפישה זו, לטענתם, התרבות החומרית המיוחסת לתקופת הממלכה המאוחדת היא למעשה מימי בית עמרי, כלומר לממלכה הצפונית במאה התשיעית לפני הספירה. במאה העשירית, הם סבורים, לא הייתה באזור ישות מדינית מפותחת והתיאור המקראי אינו תואם את המציאות.
הפרויקט החדש נערך ביחד עם המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב בראשות פרופסור אלי פיאסצקי ובמהלכו תערך אנליזה ל 10 שכבות הרס באמצעות 4 טכנולוגיות תיארוך מדעיות ובהן תיארוך פחמן-14, תיארוך אופטי, תיארוך ארכיאומגנטי, וריהידרוקסילטציה שהיא הצעירה מבין השיטות ופותחה לפני שנתיים בבריטניה. בראיון למגזין המכוון חדשות אמריקה און ליין סיפר פרופסור פינקלשטיין כי תל מגידו הוא האתר בו נחשפו שכבות הרס הרבות ביותר, שכל אחת מהן אירע באירוע היסטורי ספציפי. ומאפשר תיארוך של השכבות ומבנים בתל. במהלך הפרויקט יילקחו דגימות מתל מגידו ומאתרים אחרים בהם ניתן לייחס את הדגימות לתאריכים ידועים.
הוגי הפרויקט מקווים כי אנליזה של המבנה הארכאולוגי של התל יאפשר תיארוך מדויק של כל שכבה לעשור או אפילו שנה מסוימת וכי המידע שיאסף יאפשר לאפס את השעון ההיסטורי וליצור קו זמן מוחלט שישמש לתיארוך באתרים ארכאולוגיים אחרים. מטרת הפרויקט השאפתני לאפשר תיארוך של אתרים ברחבי הלבנט ובהם אתרים יוונים עתיקים שבהם כל תיארוך המוקדם ל 600 לפנה"ס הוא בגדר ניחוש בלבד, ואי התאמה בין תיארוך של כלי חרס יוונים באתרים אגאיים ומקבילות בלבנט. בראיון למגזין האמריקאי הסביר פרופסור פינקלשטיין: אחת הבעיות בתיארוך אתרים יווניים, היא שאתרים לאורך אגן הים האגאי חסרים מערכת תיארוך לתקופת הברזל וזאת בהיעדר ממצא אפיגרפי. כתוצאה מכך נסמך תיעוד כלי חרס יווניים על כלים מקבילים שנמצאו באתרים מתוארכים במזרח התיכון.
אחד האתרים הנוספים המשתתפים בפרויקט הוא תל צפית, בראיון למגזין האמריקאי אמר חופר האתר פרופסור אהרון מאיר: מציאת כלים לתיארוך מדויק של ממצאים ארכאולוגים היא משימה חשובה, אך בה בעת הביא חששות מרמת הדיוק המוגשת בבדיקות מדעיות ובעיקר תיארוך תיארוך פחמן-14 והשיטה החדשה "ריהידרוקסילטציה". פרופסור מאיר הוסיף כי אם יצליחו המשתתפים בפרויקט להגיע למודל תיארוך מדויק שיהי מוסכם על רוב החוקרים, יהיו לכך השלכות משמעותיות על המחקר ההיסטורי. המודל ישנה את ההבנה לגבי אירועים בעת העתיקה ויוכל - בתאוריה להיות בעל השלכות משמעותיות לגבי יכולם של חוקרים לפרש תהליכים היסטוריים.
"מבצר ארמגדון" עשוי להיות המפתח להיסטוריה. כתבה של מתיו קלמן באתר AOL News