דוד אוסישקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד אוסישקין
David Ussishkin 3.jpg
לידה 1935 (בן 84 בערך)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
ארצות מגורים ישראל
הערות נכד של מנחם אוסישקין
תרומות עיקריות
חפירות בכפר השילוח, תל לכיש, ביתר, תל יזרעאל, תל מגידו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוד אוסישקין (נולד בשנת 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד אוסישקין נולד לאלזה ושמואל אוסישקין, והיה נכדו של מנחם אוסישקין (שנפטר בהיותו בן שש). נולד וגדל בשכונת רחביה בירושלים, למד בגמנסיה העברית ברחביה. בין השנים 1955-1953 שרת בצה"ל, בחטיבת גבעתי. עשה את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים את לימודי התואר השני בארכאולוגיה ובהיסטוריה של עם ישראל בשנת 1962. עבודת הדוקטור שלו על "המונומנטים הנאו-חיתיים, זמנם וסגנונם" נעשתה בהדרכתו של פרופסור יגאל ידין, ונסתיימה בשנת 1966.[1] החל משנת 1966 ועד צאתו לגמלאות בשנת 2004 לימד אוסישקין ארכאולוגיה של ארץ-ישראל ואומנות חיתית באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1976 ו-1978 כיהן כראש החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, ובין השנים 1980 ו-1984 כיהן כראש המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה. בין השנים 1977 ו-2004 היה עורך "תל אביב", כתב-העת של המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

חפירות ומחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בתקופת לימודיו השתתף דוד אוסישקין במספר רב של חפירות, ובהן באר-שבע הכלקוליתית (האלף הרביעי לפני סה"נ), ומערת הקבורה הכלקוליתית באזור, בהנהלת ז'אן פרו, חצור ומגידו בהנהלת יגאל ידין, וכלטפה שבטורקיה בהנהלת תחסין אוזגוץ'. בשנים 1960 - 1961 היה עוזרו הראשי של יגאל ידין בחפירות ב'מערת האגרות' בנחל חבר שבמדבר יהודה, שם נמצאו תעודות מימי המרד השני נגד הרומאים, ביניהם מכתבים שנשלחו ממפקדתו של בר כוכבא. בשנים 1961 - 1962 השתתף בחפירות עין-גדי בהנהלת בנימין מזר. דוד אוסישקין פקח על החפירה במקדש הכלקוליתי שליד מעיין עין-גדי, ולאחר מכן פרסם את דו"ח החפירה. זהו מקדש מיוחד במינו; לא נמצא כאן יישוב בן התקופה, ודומה שהמקדש שמש את שבטי הנודדים במדבר. המקדש נמצא ריק מממצאים, ולדעת אוסישקין כנראה שאוסף כלי הפולחן מתקופה זו שנתגלה במחבוא במערה בנחל משמר הסמוך הובא למערה מהמקדש בעין-גדי. בין השנים 1964 - 1965 השתתף דוד אוסישקין בחפירות מצדה בהנהלת יגאל ידין.

בנוסף לחפירות הרבה דוד אוסישקין לחקור ולכתוב בכמה תחומים, ובראש וראשונה סוגיות של סטרטיגרפיה (השתכבות) באתרים שונים בני תקופת המקרא, הקשר בין הנתונים הארכאולוגיים לנתונים ההיסטוריים, ואומנות חיתית מונומנטלית.

להלן החפירות העיקריות בהן עסק:

כפר השילוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1968 - 1971 ניהל דוד אוסישקין סקר ארכאולוגי בכפר השילוח שבמזרח ירושלים, ממול לעיר דוד. בתקופת הבית הראשון נחצבו בסלע המקומי כחמישים קברים של שרים ונכבדים בממלכת יהודה. הקברים משולבים כיום בבתי הכפר הערבי. בית הקברות הזה מוכר זה מאות בשנים, וכל הקברים פתוחים כיום וממצאיהם שדודים. חלק מהקברים נחקרו כבר בעבר, אלא שרק לאחר 1967 ניתן היה לארכאולוגים ישראלים לערוך במקום סקר מקיף ויסודי, ולמדוד ולתאר את הקברים. בשלושה קברים מפוארים נחקקו כתובות קבורה בעברית מעל לפתח. אחד מאלה הוא הקבר המפורסם המכונה 'קבר בת פרעה'. בקבר שני מספרת כתובת הקבורה שזהו קברו של "...יהו אשר על הבית"; 'אשר על-הבית' היה תוארו של פקיד גבוה בממלכת יהודה. דו"ח הספר יצא לאור בספר מיוחד, שהתפרסם הן בעברית[2] והן באנגלית.[3][4]

תל לכיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1973 ו-1994 נהל דוד אוסישקין את פרויקט החפירות בתל לכיש. מן הממצאים לפי החפירות מסתבר כי תל לכיש הוא אחד האתרים הארכאולוגיים החשובים בארץ ישראל מתקופת המקרא, ובתקופת ממלכת יהודה הייתה לכיש העיר החשובה שבממלכה אחרי ירושלים. החפירות השיטתיות באתר נערכו בהיקף גדול, והתרכזו בשכבות העיר מסוף התקופה הכנענית ומן התקופה הישראלית. במקביל לחפירות החלה משלחת החפירות בשימור ובשחזור שער העיר מן התקופה הישראלית.

החפירות אפשרו לשחזר את פרשת כיבוש לכיש והריסתה על ידי סנחריב מלך אשור בעת מסעו ליהודה בשנת 701 לפני סה"נ. צבא אשור הגיע ליהודה כדי לדכא את המרד שבראשו עמד חזקיהו מלך יהודה, ועם בואו פנה מיד לכבוש את לכיש שהייתה עיר המבצר המרכזית בממלכת יהודה. סנחריב כבש את לכיש והרס אותה כליל. הנתונים ההיסטוריים והמקראיים, נתוני החפירה בתל לכיש, וסידרת תבליטי האבן המתארים את הכיבוש אשר הציב סנחריב בארמונו בנינוה (המוצגים כיום במוזיאון הבריטי בלונדון) מאפשרים לשחזר את הקרב הקשה שהתחולל כאן בשנת 701 לפני סה"נ.[5] בשנת 2004 הוציא דוד אוסישקין לאור דו"ח מדעי מלא בן חמישה כרכים על תוצאות החפירות.[6]

ביתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עבודתו עם יגאל ידין ב'מערת האגרות' במדבר יהודה, והתעניינותו במרד השני נגד הרומאים בהנהגתו של בר כוכבא, יזם דוד אוסישקין בשנת 1984 חפירות בדיקה בביתר, מצודתו האחרונה של בר-כוכבא, הנמצאת מדרום-מזרח ירושלים. האתר ידוע זה מכבר, ובסביבתו נתגלו שרידי המצור ששם הצבא הרומי על בר-כוכבא ואנשיו בשנת 135 לספירה, ובכללם המחנות של הצבא הרומי וחומת מצור. חפירות הבדיקה נועדו לבדוק מה ניתן ללמוד מהיישוב בן זמנו של בר-כוכבא, ועל מהלך המרד. לפי חקירתו של אוסישקין בתקופה זו הייתה ביתר יישוב לא גדול, שנבחר על ידי בר-כוכבא כמקום מפקדתו עקב כמה סיבות: ביתר קרובה לירושלים, והיא סמוכה לדרך הראשית מירושלים לעזה, יש בה מעיין מים שופע, ומיקומה בראש גבעה נישאה הוא נוח להגנה. בחפירות נחשפה החומה שאנשי בר-כוכבא בנו במהירות ערב המצור, ושרידי התחמושת בה השתמשו המגינים – ראשי חיצים ובני קלע.[7]

תל יזרעאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1990 ו-1996 חפר דוד אוסישקין בשיתוף עם ג'ון וודהד מבית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים את תל יזרעאל. החפירה נעשתה בעקבות גילוי קירות מן התקופה הישראלית בעת פעולות פיתוח במקום. תל יזרעאל הוא אחד מאתרי המפתח לחקר התקופה הישראלית והכרונולוגיה שלה. יזרעאל הייתה מרכז חשוב, ככל הנראה מרכז צבאי, של מלכי ישראל משושלת בית-עמרי, עמרי ובנו אחאב. כאן, לפי הסיפור המקראי, היה לנבות היזרעאלי כרם אותו חמד אחאב לעצמו. כאשר מרד יהוא ותפס את המלוכה, כבש את יזרעאל, וכאן מצאה איזבל, אשתו של אחאב, את מותה. בחפירות נמצאו שרידי המתחם הגדול והמבוצר שבנו כאן עמרי ואחאב. המתחם נהרס כמדומה בידי הארמים בחלקה המאוחר של המאה התשיעית לפני סה"נ. התל היה מיושב ברציפות בתקופות מאוחרות יותר עד לימינו, ובחפירות נחשפה כנסייה בת התקופה הצלבנית.[8]

מגידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1992 נערכות בתל מגידו חפירות שיטתיות על ידי משלחת של אוניברסיטת תל אביב בהנהלתם של דוד אוסישקין וישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב. מגידו הוא אתר מפתח בחקר הארכאולוגיה של ארץ-ישראל. בעבר נערכו במגידו חפירות רבות היקף אלא שהרבה סוגיות ארכאולוגיות והיסטוריות נותרו ללא פתרון. בחפירות החדשות מושם דגש חזק על שכבות בנות התקופה הישראלית, שבה הייתה מגידו אחת הערים החשובות בממלכת ישראל.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת מקבלי התארים, דבר, 23 ביוני 1966
  2. ^ דוד אוסישקין, כפר-השילוח: עיר הקברים מתקופת המלוכה, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"ז 1986
  3. ^ D. Ussishkin, The Village of Silwan, The Necropolis from the Period of the Judean Kingdom, Jerusalem, 1993
  4. ^ חפירות כפר השילוח
  5. ^ חפירות תל לכיש
  6. ^ The renewed archaeological excavations at Lachish (1973-1994) / David Ussishkin ; with contributions by Gabriella Bachi ... [et al.] ; editor: David Ussishkin ; assistant editor: Jared L. Miller; Tel Aviv : Emery and Claire Yass Publications in Archaeology, 2004
  7. ^ חפירות ביתר
  8. ^ חפירות תל יזרעאל
  9. ^ חפירות תל מגידו