פורטל:מדעי החברה/הידעת?/173
תקשורת:
מלבד בסדרת הטלוויזיה הפופולרית של הטלוויזיה הלימודית, "זהו זה!", השחקנים שלמה בראבא, מוני מושונוב, דליק וליניץ, מתי סרי, דובלה גליקמן וספי ריבלין שחקו בסדרה פופולרית נוספת של הטלוויזיה הלימודית, "גם אנו שופטים". סדרת טלוויזיה זו שודרה בטלוויזיה החינוכית בשנת 1975, ואחריה בשידורים חוזרים במשך כעשור. היא הציגה דילמות מחיי בני הנוער. בכל פרק בסדרה הוצג סיפור עד לנקודה שבה נדרשה החלטה, וגיבורי הסיפור אמורים להחליט על הדרך הנכונה. הסדרה נועדה להביא למודעות של בני הנוער נושאים ערכיים, ובהם סובלנות, פתיחות וקבלת האחר, באמצעות הצגת סיטואציות המשקפות נושאים אלה. בתום הצגת הסיפור שודר מעין "משפט" שנערך באולפן ועוסק בנושא הסרט. התסריט נכתב בידי יגאל לב, שלמד פילוסופיה באוניברסיטה העברית.
_-_TypOrn.jpg)
סוציולוגיה:
הסופר היהודי-ישראלי רב המכר, סמי מיכאל, יוצא כנגד רעיון "זהות עדות המזרח". הוא טוען כי זהו תוצר של הגדרת-נגד ל"מחנה האשכנזי", בניסיון לשמור על הגמוניה תרבותית וכלכלית של האשכנזים. לדבריו, מפא"י יצרה זהות זו, המבוססת על הסטריאוטיפים של המעמד הנמוך בתוך הקהילות, המכונות כיום בכינוי זה. עוד הוא סבור, שדווקא היהודים הכפריים ממזרח אירופה, שהיו רוב היהודים בתחום המושב, ולא עלו ברמתם על הכפריים יוצאי ארצות האסלאם, הם הראויים לשם הגנאי, "מזרחיים". זאת גם בהתחשב במוצאם הגאוגרפי. הוא מתנגד להכללת יהודי ארצות האסלאם כמקשה תרבותית אחת, בנימוק שלכל תפוצה יהודית בארצות אלו הייתה תרבות והיסטוריה עצמאית, עוד טרם הפיכת הערבית לשפה השולטת בארצות אלה. מיכאל מתנגד גם להכללת הספרות של "יוצאי ארצות האסלאם" כ"ספרות אתנית", בעוד שספרות של סופרים אשכנזים אינה נחשבת לכזאת.