פורטל:מדעי החברה/הידעת?/197
חינוך:
אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוי מדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו או בהדירותו של הניסוי, לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של המדע היו הניסויים בפסיכולוגיה התפתחותית שערך ז'אן פיאז'ה. הניסויים שלו מחזקים מאוד את הטענה, שיש התפתחות של יכולות החשיבה עם ההתבגרות. הם עושים זאת בעזרת הצגת חידות לילדים בגילאים מגווונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים, כדי לחזור על הניסוי. אולם בניגוד לפיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה האחרים, אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של זימברדו, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה החברתית. זימברדו הראה שהאופי הפלילי של האסירים אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים שיש בבתי כלא. זימברדו יצר מעין בית כלא קטן במרתף אוניברסיטת סטנפורד. הוא שיכן/כלא בו סטודנטים מתנדבים, חסרי עבר פלילי, שחולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. זימברדו תיעד בניסוי גילויי אכזריות די דומים לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי שישה ימים.
_-_TypOrn.jpg)
כלכלה:
על פי המיתולוגיה של משחק המונופול, המציא את המשחק גבר מובטל בתקופת השפל הגדול בארצות הברית, ודרך תושייתו הפך לעשיר גדול – דוגמה מושלמת של "החלום האמריקאי". במציאות, המציאה את המשחק אישה, ליזי מאגי, 30 שנה קודם, בניסיון להראות את הרשע של החמדנות ורדיפת הבצע של אילי הון. חברת האחים פארקר שיווקה את המשחק ואת הסיפור ביודעין - תוך הסתרת המסר החברתי וקידום המסר הקפיטליסטי. מאגי ניסתה להילחם בהם משפטית, אך לא היה לה את הכוח הכלכלי, והאמת יצאה לאור רק בשנות ה-70 בהקשר של תביעה אחרת, ופורסם בתקשורת רק בשנות ה-2000 – יותר מחצי מאה לאחר מותה של מאגי.