ברכת בורא פרי העץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בורא פרי העץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בורא פרי העץ

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ

על פירות האילן אומר בורא פרי העץ

ברכת בורא פרי העץ היא אחת מברכות הנהנין הנאמרת לפני אכילת אחד מפירות עץ. יוצא מהכלל הוא היין שאף שנוצר מענבים קבעו לו חז"ל ברכה מיוחדת 'ברכת בורא פרי הגפן'.

הברכה האחרונה שיש לברך לאחר אכילת אחד מפירות האילן היא ברכת בורא נפשות, מלבד אם אכל פרי שהוא משבעת המינים שמחמת חשיבותם תיקנו לברך לאחר אכילתם ברכה מיוחדת ברכה אחת מעין שלוש.

המקור במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בדיעבד, אדם שברך על פירות העץ "בורא פרי האדמה" יצא ידי חובתו[1], משום שגם העץ גדל באדמה וניזון ממנה.

מדיני הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לברך על פרי בורא פרי העץ רק אם נשלמו מספר תנאים:

  • רק שהפרי ניכר, אך אם התרסק לגמרי כגון מיץ תפוזים ברכתו שהכל נהיה בדברו
  • רק שנאכל בדרך שרגילים לאוכלו, אם בישל פרי שהדרך לאוכלו חי, כגון שבישל בננה, מברך בורא פרי האדמה.
  • קליפות של הפרי שאין דרך לאוכלם, כגון קליפות תפוז, אף אם המתיקו אותן מברך שהכל נהיה בדברו[2].

קדימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סדר קדימה בברכות

על פי הכלל 'מגע אש' ברכת בורא פרי העץ קודמת לברכת בורא פרי האדמה. אך ברכת בורא פרי הגפן קודמת לה.

ההבחנה בין ברכת "בורא פרי העץ" לברכת "בורא פרי האדמה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבחנה הבסיסית בין פירות עץ לפירות אדמה היא האם הצמח הוא חד-שנתי או רב-שנתי, כאשר שתי הגדרות ניתנו לכך:

  • האם הגזע איננו נובל משנה לשנה.
  • האם שורשיו מתקיימים כמה שנים או שנה אחת.

מקרים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כמה פירות שדנו בהם הפוסקים האם דינם כפירות העץ או כפירות האדמה:

  • בננה ואננס - עצי בננה ואננס שונים משאר עצי הפרי, בכך שגזע העץ נובל בסוף העונה ואינו נשאר עד לעונה הבאה, אך מאידך, אין צריך לזרוע אותם בכל שנה ושנה כירק. לדעת הרא"ש מברכים עליהם בורא פרי העץ, אך השולחן ערוך[3] פסק כדעת הגאונים שיש לברך עליהם אדמה.
  • פפאיה - לגבי הפפאיה התעורר ספק, שכן בצדדים מסוימים הוא דומה לירק ובצדדים אחרים לפרי: מצד אחד גזעו מתקיים משנה לשנה כירק, אך מצד שני הגזע חלול כגבעול וכן העץ נותן פירות כבר מן השנוה הראשונה. לאור ספק זה, הורו פוסקים רבים לברך על הפפאיה "אדמה", שכן כאמור, גם על פירות העץ אם ברך בדיעבד "האדמה" יצא ידי חובתו[4].
  • שוקולד - רוב הפוסקים סוברים שיש לברך על שוקולד "ברכת שהכל נהיה בדברו"[5] משום שלא ניכרת בהם צורת פולי הקקאו. עם זאת, ישנה דעה האומרת שהואיל וזהי גרך אכילת הקקאו, יש לברך עליו בורא פרי העץ[6].
  • פסיפלורה - בפוסקים נחלקו בברכתו לדעת הרב אלישיב והרב מצליח מאזוז ברכתו בורא פרי העץ, לדעת הרב עובדיה יוסף ברכתו האדמה.

פירות נוספים שדנו בברכתם הם חמוציות הצלף קוצני, ועוד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ו', משנה ב'
  2. ^ ספר משנה ברורה סימן רב סעיף לט.
  3. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ג, סעיף ב'
  4. ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה ברכות פרק ח סעיף ב
  5. ^ הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף ח"ג רג ו); הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה ברכות, ח יא
  6. ^ הרב דב ליאור (שו"ת "דבר חברון" חלק אורח חיים); וכן העלה הרב שלמה זלמן אוירבך (מנחת שלמה צא ב) אך למסקנה הורה לברך שהכל מספק.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.