ספק ברכות להקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספק ברכות להקל הוא כלל הלכתי, לפיו כאשר מתעורר ספק בדיני ברכות יש להקל. על פי הפרשנות הפשוטה "להקל" פירושו לא לברך, אך יש שמסבירים זאת אחרת.

בסיס הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטעמו של כלל זה שיש להקל בספק ברכות נחלקו אחרונים:

הגישה הפשוטה, כפי שמייצג אותה המגן אברהם, קובעת כי הסיבה לכך שספק ברכות להקל מבוססת על כך שספק דרבנן לקולא, שהרי רוב דיני הברכות הם מדברי חכמים.[1]

לעומת זאת, שיטתו של הפני יהושע היא, שיש סיבה ייחודית להקל בסוג בספקות של דיני ברכות. לדברי ה"פני יהושע", בעוד שבספק רגיל עומדת בפנינו ברירה של קיום מצווה או אי קיומה, בספק ברכות מחד יש חשש של ביטול המצווה לברך, ומאידך, ישנו חשש של ברכה לבטלה ויעבור בזה על איסור "לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא".[2] מכיוון שכך, נמצא שאין אפשרות להחמיר או להקל, שכן כל פעולה היא למעשה גם קולא וגם חומרא.[3]

נפקא מינא בין שתי הגישות יוצאת במצב של ספק ברכת המזון, שהיא מדאורייתא. לפי גישת המגן אברהם אין ספק זה דומה לספק ברכות המדובר, שכן זוהי ברכה מדאורייתא. לעומת זאת לפי הפני יהושע מדובר בספק שבכל אחת משתי האפשרויות העומדות בפנינו יש איסור פוטנציאלי, ולכן גם כאן הדין הוא להקל.

הב"ח קובע כי בברכת שהחיינו, ההלכה היא שיכול לחזור ולברך אף במקרה של ספק, שכן גדרה של הברכה היא - הבעת הודאה לאלוקים הנאמרת מתוך שמחה במצב שקיימים בלב המודה רגשות ההודאה, ומכיוון שבמצב של ספק האדם מרגיש כי עדיין לא הביע את רגשות ההודאה שלו, מותר לו לחזור ולברך.[4]

יש שכתבו שלפי כלל זה הדין לקולא הוא גם כאשר יחיד חולק עם רבים,,[5] וגם בספק ספיקא.[6]

ספק ברכות האכילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספק הנפוץ בענייני ברכות, נסוב אודות אדם שמסופק אם כבר בירך על מאכל מסוים, וממילא אינו צריך ואף אסור לו לברך עליו שוב, או שמא עדיין לא בירך עליה, ואסור לו לאכול את המאכל ללא ברכה.

לדעת המהרש"א יש לחלק בין ספק ברכה על קיום מצווה, בו ניתן לקיים את המצווה גם ללא ברכה, ולכן "ספק ברכות להקל" משמעותו שניתן לחזור ולברך, לבין ספק ברכת הנהנין, בו כאשר קיים ספק האם בירך על המאכל או לא, אסור לו לאכול את המאכל ללא ברכה, ודינו שונה.[7] רבי עקיבא איגר מפרש את דבריו שאסור לאכול במקום בו הוא מסופק אם בירך או לא, אך מביא את דבריו של הרי"ף החלוק על כך וקובע שלפי הכלל "ספק ברכות להקל" מותר לאכול ללא ברכה.[8]

בשונה מדעת רוב הפוסקים, בשו"ת "עני בן פחמא" כתב שהדין 'להקל' נועד לאנשים שקשה להם שלא לברך שוב, מכיוון שהם חשים שאינם יכולים לאכול מאכל ללא ברכה, שמותר להם לברך שוב, והן ההפך - שאנשים שאין להם תחושה זו אין צריכים לברך. כך נהג האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם אלתר.[9]

פת הבאה בכיסנין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פת הבאה בכיסנין

ישנה מחלוקת בפוסקים מהי הגדרתה של פת הבאה בכיסנין שדינה שמברכין עליה ברכת בורא מיני מזונות, ישנם שלוש שיטות מהי הגדרת אותה הפת, להלכה נפסק בשולחן ערוך כי מספק ניתן לברך על כל אחד משלושתן ברכת בורא מיני מזונות לפניה וברכת מעין שלוש לאחריה, ולא ברכת המוציא וברכת המזון, בטעם הדבר כתבו האחרונים שהוא מטעם ש"ספק ברכות להקל".[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"א, סעיף ג'.
  2. ^ ספר שמות, פרק כ', פסוק ו'.
  3. ^ פני יהושע על תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה, עמוד א', וכן כתב רבי שניאור זלמן מלאדי באגרת התשובה
  4. ^ בחידושיו על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן כ"ט.
  5. ^ דבר משה.
  6. ^ מכתם לדוד.
  7. ^ המהרש"א בחידושיו על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ב, וכן כתב המהרש"ל שם. המהרש"א נסמך על דברי הרשב"ם במקום, שכותב שספק ברכות להקל הכוונה שאינו צריך לברך. העיר על כך המהרש"ל, שמכיוון שהברכות אינן מעכבות, הקולא היא ההפך - שכן יברך.
  8. ^ בהערות על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ט, על המגן אברהם בסעיף ג.
  9. ^ על פי ספרו של הרב יצחק מנחם וינברג מטולנא עמ' 35.
  10. ^ שולחן ערוך הרב סימן קס"ח.