פיבי בופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיבי בופה-האניגן
פיבי בופה.jpg
תוכנית טלוויזיה חברים
הופעה ראשונה עונה 1 פרק 1: "פיילוט"
הופעה אחרונה עונה 10 פרק 18: "האחרון"
מס' הופעות 236 פרקים
שחקן/ית ליסה קודרו
מידע
כינויים
  • פיבס
  • רג'ינה פלנג'י[1]
  • הנסיכה קונסואלה בננה-האמוק[2]
תאריך לידה 16 בפברואר 1967
מין נקבה
מקצוע מעסה ומוזיקאית
דת נוצריה
אזרחות אמריקאית
דמויות קשורות
משפחה

פרנק בופה (אבא)
פיבי אבוט (אמא)
לילי בופה (אם מאמצת)
אורסולה בופה (אחות תאומה)
פרנק בופה ג'וניור (אח למחצה)
דאנקן סאליבן (בעל, 1989-1988)
מייק האניגן (בעל, החל מ-2004)
פרנסס (סבתא)
פרנק בופה ג'וניור ג'וניור (אחיין)
לסלי בופה (אחיינית)

צ'נדלר בופה (אחיינית)

פיבי בופה-האניגןאנגלית: Phoebe Buffay-Hannigan;‏ 16 בפברואר 1967) היא דמות בדיונית, המגולמת על ידי ליסה קודרו, אחת משש הדמויות המרכזיות בסיטקום האמריקאי חברים, שנוצר על ידי דייוויד קריין ומרתה קאופמן. היא הופיעה בכל אחד מ-236 הפרקים בסדרה, החל מפרק הבכורה שהוקרן ב-24 בספטמבר 1994 ועד לפרק הסיום שהוקרן ב-6 במאי 2004. בופה היא מעסה ומוזיקאית ונודעת בהתנהגותה המפוזרת ויוצאת הדופן. היא הייתה השותפה לדירה של מוניקה לפני רייצ'ל. היא שרה ומנגנת בגיטרה ב"סנטרל פארק", בית הקפה בו חבריה נוהגים לבלות.

פיבי היא בתם של פרנק ולילי בופה ושם אמה הביולוגית היה פיבי אבוט. בנוסף יש לה אחות תאומה זהה בשם אורסולה, אשר לא שומרת על קשר עמה. במהלך העונה התשיעית של התוכנית, ג'ואי מכיר לפיבי את מייק האניגן, אותו משחק פול ראד, והשניים פותחים במערכת יחסים רומנטית. מאוחר יותר השניים התארסו ובהמשך נישאו.

על גילומה של פיבי בופה, זכתה קורדו בפרס אמי לבידור בפריים טיים, כמו גם בפרס גילדת שחקני המסך על הופעה יוצאת מן הכלל של שחקנית בסדרה קומית. בנוסף, הועמדה לקבלת פרס גלובוס הזהב.

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק הפיילוט, פיבי נחשבת לאחת מחמשת החברים המקוריים, שהם השכנים ג'ואי (מאט לה בלאנק) וצ'נדלר (מתיו פרי), שותפתה לדירה לשעבר מוניקה (קורטני קוקס) ואחיה של מוניקה, רוס (דייוויד שווימר). היא מוזיקאית במקום המפגש הקבוע שלהם, בית הקפה "סנטרל פארק", שם היא מנגנת בגיטרה ושרה שירים שכתבה בעצמה אם כי באחד הפרקים פיבי עובדת כמזכירה זמנית של צ'נדלר. למשך תקופה זמנית פיבי הוחלפה כזמרת הראשית של הסנטרל פארק על ידי זמרת מקצועית בשם סטפני שיפר (כריסי היינד). שירה של פיבי, "Smelly Cat", המוצג באותו פרק, מתגלה על ידי חברת תקליטים, ופיבי מככבת בווידאו קליפ בדיוני עבור השיר, בו קולה מוחלף בקול של זמרת אחרת.

במהלך הסדרה מתברר כי אמה של פיבי, לילי בופי, התאבדה כאשר פיבי הייתה בת 14 בערך, באמצעות הרעלת פחמן חד-חמצני. לאחר מות אמה וכליאת ואביה החורג הפכה פיבי לחסרת בית. בסוף העונה השלישית פוגשת פיבי את החברה הטובה ביותר של אמה לילי, אשר לבסוף מתגלה כאמה האמיתית. באמצע העונה החמישית פוגשת פיבי את אביה הביולוגי. על אף שהיא נחשבת תמהונית ורחפנית, עדיין יש בה מ"חוכמת הרחוב" מימי נערותה.

בעונה הראשונה יש לה מספר רב של בני זוג, בניהם טוני, פיזיקאי בשם דייוויד (האנק עזריה) ופסיכולוג בשם רוג'ר (פישר סטיבנס). אחותה התאומה של פיבי, אורסולה בופה, דמות שהופיעה במקור כמלצרית בסיטקום האמריקאי "משתגעים מאהבה", מוצגת גם היא בעונה הראשונה, בפרק "האחד עם שני חלקים". אורסולה מגולמת גם כן על ידי קודרו. בעונה השנייה מתברר כי פיבי נישאה בעבר לדאנקן סאליבן (סטיב זאן), מחליק אמנותי הומוסקסואל ממוצא קנדי, כדי שיתאפשר לו לקבל גרין קארד למשך שש שנים. סאליבן מבקש מפיבי להתגרש לאחר שהבין כי הוא שיקר לעצמו על היותו הומו ולמעשה הוא רוצה להתחתן עם אישה אחרת.

בעונה 4-5 פיבי משמשת כאם פונדקאית לאחיה למחצה ובת זוגו, ומביאה לעולם שלישייה: פרנק, לסלי וצ'נדלר. בעונה 9 פיבי מתחילה לצאת עם מייק האניגן (פול ראד) ובעונה 10 הם מתחתנים.

הומור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Smelly Cat[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיחה חוזרת בסדרה ואחד מסימני ההיכר של פיבי הוא שירה "Smelly Cat" (מילולית: חתול מסריח), אשר היא מבצעת בסנטרל פארק. השיר עוסק בחתול שנדחק על ידי החברה בגלל הסירחון המגעיל שלו כתוצאה מנפיחה ("במה הם מאכילים אותך?"). עם זאת פיבי מזדהה עמו שהרי היא חוותה נידוי חברתי על בשרה. הבתים מורכבים מרשימה של דרכים אותם מונה פיבי שבהן החתול אינו נאהב ("הם לא ייקחו אותך לווטרינר", "אתה כמובן לא חיית המחמד האהובה עליהם" וכו'), בעוד הפזמון מסתיים במסר מרומם לכל מי שונה או ייחודי ש"זה לא אשמתך".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אור ברנע ונילי לוין, חברה לחיים: הרגעים הגדולים של פיבי בופה, באתר ynet, 30 ביולי 2013
  2. ^ nrg סגנון, החברים לא האמינו: מי היחיד שנבחן פעמיים?, באתר nrg