פייטל היינה אפרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמונו של פייטל אפריים בברלין

פייטל היינה אפריםגרמנית: Veitel Heine Ephraim; ‏1703 - 1775) היה ראש קהילת יהודי ברלין ופרוסיה, בנקאי, בעל מטבעה ותומך תנועת ההשכלה היהודית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים היה חוכר המטבעה המלכותית של פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה ופרידריך השני, מלך פרוסיה. בעת מלחמת שבע השנים התרוקנה כמעט לגמרי קופת הממלכה ובעידודו של המלך הטביע אפרים מטבעות של אוסטריה, רוסיה ומספר מדינות גרמניות עם כמות פחותה של כסף וזהב. הדבר הוביל להתעשרותו, שהייתה לצנינים בעיני רבים. הדבר התבטא בחרוז פופולרי מאותם ימים:

Cquote2.svg בחוץ כסף, בפנים צואת מעיים
Von außen schön, von innen schlimm
בחוץ פרידריך, בפנים אפרים
Von außen Friedrich, von innen Ephraim
Cquote3.svg
עמוס אילון, רקוויאם גרמני, עמ' 23

אולם, אפרים זכה להגנת המלך, התעשר ואף זכה בפריבילגיה מלכותית ששיחררה את משפחתו (וכן את משפחת דניאל איציג, שותפו) מהחוקים המפלים כנגד יהודים בפרוסיה והשווה את מעמדו למעמד של סוחר נוצרי. פריבילגיה זו הוענקה עד שנת 1790 רק לקומץ יהודים בשל תרומתם לכלכלת המדינה ולמאמץ המלחמה הפרוסי. אפרים הקים ארמון גדול ומפואר בברלין ("Ephraim-Palais" ב-Poststraße 16, כיום משמש כמוזיאון[1]) ושיכן בו כמה מסופרי תנועת ההשכלה.

בשנת 1761 הביאו איציג ואפרים בפני ממשלת פרוסיה הצעה להקמת מוסד חינוכי לילדי עניים יהודים על מנת לעשותם "מועילים יותר לממלכה". בבית ספר זה אמורים היו הילדים ללמוד תורה, חשבון, מדעי הטבע, גרמנית וצרפתית יחד עם חינוך להיגיינה ונימוסים. על אף שהממשלה נתנה את ברכתה למוסד, הוא לא קם בימי חייו של אפרים. לאחר מותו ציווה על הקמת בית מדרש ובית ספר "חינוך נערים" ברוח ההשכלה בברלין, שני המוסדות פעלו עד עליית הנאצים לשלטון[2].

אפרים נקבר בבית הקברות הישן ברובע מיטה[3].

לאפרים נולדו שלושה בנים: בנימין (1728-1750), יוסף (1730-1786) וזכריה (1736-1779). משפחת אפרים נודעה כפטרונית של משכילים רבים בהם משה מנדלסון, ישראל מזמושץ'[4] ויצחק סטנוב[5]. נכדתו, מריאן מאייר (שנקראה אחריה נישואיה מריאן פראו פון אייבנברג), הייתה בעלת סלון ספרותי וקיימה התכתבות ענפה עם יוהאן וולפגנג פון גתה[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הארמון
  2. ^ שמואל פיינר, מהפכת הנאורות: תנועת ההשכלה היהודית במאה ה-18, מרכז זלמן שזר, תשס"ב עמ' 133
  3. ^ בית הקברות היהודי הישן הראשון בברלין
  4. ^ מהפכת הנאורות עמ' 89
  5. ^ מהפכת הנאורות עמ' 276
  6. ^ זהר שביטהראשונות שהעזו לדעת, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2013