פיליפ זימברדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זימברדו

פיליפ זימברדואנגלית: Philip Zimbardo; נולד ב-23 במרץ 1933 בניו יורק) הוא פסיכולוג אמריקאי. היה פרופסור באוניברסיטת סטנפורד משנת 1968, ולימד בעבר באוניברסיטת ייל, באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת ניו יורק.

בעבר כיהן פעמיים כנשיא ארגון הפסיכולוגיה המערבי, ופעם אחת כנשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקאית (2002).

זימברדו ביצע מחקרים בנושאים רבים, בהם פסיכולוגיה של פרספקטיבת הזמן, בושה, שיגעון, אלימות/רוע, פסיכולוגיה פוליטית, היפנוזה ועוד.

מחקרו המוכר ביותר הוא ניסוי הכלא שבוצע על ידיו באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1971.

אפקט לוציפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט לוציפר היא תאוריה פסיכולוגית התנהגותית, אשר פותחה על ידי פיליפ זימברדו. על פי תאוריה זו, אין זה נכון כי קיימים אנשים טובים או רעים, אלא כוחות סביבתיים הם המביאים אנשים טובים לבצע מעשי רוע.

התאוריה פורסמה על ידי זימברדו בשנת 2007 בספרו "אפקט לוציפר", שנכתב על סמך תוצאות מחקריו במשך למעלה מ-30 שנה, החל מניסוי הכלא באוניברסיטת סטנפורד וכלה בחקירתו את ההתעללות בכלא אבו גרייב.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדבריו של זימברדו, הוא כינה בשם זה את התאוריה ואת הספר, שכן לוציפר היה המלאך החביב על אלוהים, אך כאשר המלאך סירב לציית להוראותיו, אלוהים זרק אותו מגן עדן, ונעל אותו בתוך כלוב בגיהנום. מוסר ההשכל המקובל של הסיפור הוא כי אפילו המלאך האהוב על אלוהים יילך לגיהנום אם לא יציית לסמכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ זימברדו בוויקישיתוף