לדלג לתוכן

פינוי חירום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפונים עוזבים את גלווסטון (אנ'), דרך הכביש המהיר 45, במהלך הגעתה של הוריקן ריטה ב-2005.

פינוי חירום הוא יציאה מיידית או בריחה של אנשים הרחק מאזור שמכיל איום קרוב, איום מתמשך או סכנת חיים או רכוש.

פינוי החירום יכול לנוע מפינוי בניין בקנה מידה קטן עקב סופה או שריפה ועד לפינוי יישובים בגלל שיטפון, מלחמה או שקע ברומטרי מתקרב, במיוחד סופה טרופית. במצבים הכוללים חומרים מסוכנים או זיהום אפשרי, המפונים עלולים להיטהר לפני יציאתם מהשטח המזוהם. תכנון הפינוי הוא היבט חשוב בניהולו של הפינוי, כך שפינוי חירום מהווה רק חלק ממנו. פינוי חרום יכול להתרחש גם כאשר ממשלה מכריזה על מצב חירום.

סיבות לפינוי חירום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינויים עשויים להתבצע לפני, במהלך או אחרי אסונות כגון:

סכנות לציבור המפונים לאחר אירוע פינוי חירום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינוי חירום אינו מסתיים בסיום האירוע המיידי. אלא מותיר אחריו שורה של אתגרים וסכנות פיזיות ונפשיות, עבור המפונים והקהילה כולה.[1][2][3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Hans, Joseph M. Evacuation risks: an evaluation. US Environmental Protection Agency, Office of Radiation Programs, National Environmental Research Center, 1974.
  2. ^ Aguirre, Benigno E. "Emergency evacuations, panic, and social psychology." Psychiatry 68.2 (2005): 121-129.
  3. ^ Santos, G., & Aguirre, B. E. (2004). A critical review of emergency evacuation simulation models.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פינוי חירום בוויקישיתוף