זאב בלהות

זאב בלהות
שלד של זאב בלהות
תקופה
פליסטוקן, כ-1,800,000–10,000 שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
תת־סדרה:	דמויי כלב
משפחה:	כלביים
סוג:	Aenocyon
מין:	זאב בלהות
שם מדעי
Aeonocyon dirus ‏ליידי, 1858
תחום תפוצה

השוואת גודלו של זאב בלהות לבן אדם

איור המציג שני מראות אפשריים של זאב הבלהות, אחד מבוסס על מוצא מצפון אמריקה ואחד מדרום אמריקה

זאב בלהות (שם מדעי: Aenocyon dirus) הוא מין של טורף נכחד שהיה קרוב לזאב המצוי, והיה נפוץ בתקופתו לאורך אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית בתקופת הפלייסטוקן, לפני 125,000 עד 10,000 שנים.

בעבר נחשב למין נכחד של כלב אך חלק מהחוקרים משייכים אותו לסוג יחידי – Aenocyon.

ב-7 באפריל 2025 טענו מדענים מחברת קולוסאל ביוסיינסס שבעזרת הנדסה גנטית מתקדמת ו־DNA עתיק משומר, הצליחו לפענח את הגנום של זאב הבלהות, שכתבו מחדש את הקוד הגנטי של הזאב האפור המודרני כדי להתאימו לזה של זאב הבלהות, ובאמצעות כלבות בית כתחליף אם, הביאו לעולם שלושה דמויי זאבי בלהות בשלוש לידות נפרדות – ובכך למעשה דימו שושלת של בעלי חיים שמאגר הגנים החי שלהם נכחד.

גילוי

המין נתגלה בעיירה במדינת אינדיאנה בקיץ 1854, כאשר הנהר אוהיו היה בשפל. העצמות שנתגלו הועברו לפלאונטולוג ג'וזף ליידי (Leidy), שקבע ב-1858 כי זהו מין חדש של זאב שנכחד.

זאב הבלהות ידוע בעיקר בשל נוכחותו המרובה בבורות הזפת בלה בריאה שבקליפורניה. נמצאו שם למעלה מ-3,600 מאובנים של זאבים, יותר מכל יונק אחר. המספר הגבוה מרמז שזאב הבלהות, כמו זאבים מודרניים וכלבים, צדו ככל הנראה בלהקות. הדבר גם נותן תובנה על הלחצים שהיו על המין קרוב לזמן היכחדותו.

אנטומיה

ממדים

זאב הבלהות היה גדול יותר מהזאב המצוי, והגיע לאורך ממוצע של 1.5 מטרים ולמשקל שנע בין 50 קילוגרם ל-79 קילוגרם. למרות מאפיינים דומים לזאב המצוי, היו הבדלים מהותיים בין שני המינים הללו. הרגליים של זאב הבלהות היו מוצקות יותר וקצרות יותר ביחס לגופו מאלו של הזאב המצוי. כמו כן מעטפת המוח שלו הייתה קטנה יותר מזה של זאב מצוי באותו הגודל.

שיניים

השיניים שלו היו דומות לאלו של הזאב המצוי, אך גדולות במקצת.

פלאונטולוגים רבים העריכו כי השיניים הגדולות יחסית נועדו למחוץ עצמות. אולם, מדענים אחרים הצביעו על כך שכוח הנשיכה שלהם היה זהה לזה של כלביים אחרים כמו זאב ערבות או זאב טלוא, דבר המצביע על אותה התזונה. שיני זאב הבלהות היו חסרות את ההתאמות הנדרשות לריסוק עצמות, כמו אצל צבועים לדוגמה. הסברה הקיימת היא שהם הרגו, בדומה לקרוביהם הקטנים יותר, על ידי רצף של נשיכות לא עמוקות, דבר המצביע גם על התנהגות חברתית ברורה.

אבולוציה והכחדה

איור של זאב בלהות. צ'ארלס ר. נייט

תיעוד מאובנים מצביע על כך שהסוג כלב התפתח באמריקה הצפונית מהסוג הקטן, הדומה לשועל, לפטוקיון (Leptocyon) בנקודת זמן כלשהי בסוף תקופת המיוקן לפני כ-9–10 מיליוני שנים, ביחד עם שני הסוגים, שועל אפור ושועל. הכלביים התפשטו במהרה לאסיה ואירופה והפכו לאבותיהם של הזאבים, שועלים, תנים ושועלי-רקון. לאחר מכן הם התפשטו גם לאפריקה ואמריקה הדרומית.

כלב ארמברוסטרי

במהלך 9 מיליון שנה חלו התפתחות וגיוון רב בזאבים של אמריקה הצפונית, כשבערך אמצע תקופת הפלייסטוקן המין כלב ארמברוסטרי (Canis armbrusteri) הופיע, וקיימות הוכחות שזאב הבלהות התפתח ממין זה. בהדרגה זאב הבלהות החליף אותו ותחום תפוצתו קטן רק לאזורים של דרום-מזרח ארצות הברית ובפרט לפלורידה. בזמן הזה, תחום תפוצתו של זאב הבלהות התפשט והוא גם היגר לאמריקה המרכזית והדרומית, שם מאובנים שלו מתועדים לסוף תקופת הפליסטוקן.

קרבה לזאב המצוי

למרות קרבתו הקרובה לזאב המצוי ולמינים אחרים, זאב זה אינו אב קדמון לאף מין הקיים כיום. בשונה מהזאב המצוי, שמקורו מאירואסיה, זאב הבלהות התפתח ביבשת אמריקה הצפונית, ביחד עם זאב הערבות. שני המינים התקיימו זה לצד זה באמריקה הצפונית לפני כ-100,000 שנה.

נוכחות

זאב הבלהות היה נפוץ מאוד בתקופת הפליסטוקן. בערך לפני 10,000 שנים הוא נכחד ביחד עם מרבית החי באמריקה הצפונית. במהלך סוף תקופת הפליסטוקן (לפני כ-300,000 שנה) חצה הזאב המצוי לתוך אמריקה הצפונית והתחרה עם זאב הבלהות. לפני כ-16,000 שנה, ביחד עם סוף עידן הקרח האחרון והופעת האדם באמריקה הצפונית, החלו מרבית היונקים הגדולים, מהם ניזון זאב הבלהות, להיכחד. בהיותו איטי משאר מיני הזאבים ביבשת, בעיקר מהזאב המצוי ומהזאב האדמוני, לא היה זאב הבלהות מסוגל לצוד את סוגי הטרף המהיר ששרדו, ונאלץ לחיות מפגרים. לפני כ-10,000 שנה נכחד זאב הבלהות, יחד עם שאר היונקים הגדולים.

דה-הכחדה

באפריל 2025 טענה חברת הביוטכנולוגיה קולוסאל ביוסיינסס כי הצליחה להביא ללידתם של שלושה גורים חיים ובריאים של דמויי זאב בלהות, שני זכרים ונקבה, על בסיס מידע שהופק מ-DNA משן בת 13 אלף שנים ומגולגולת בת 72 אלף שנים של זאב בלהות שהוטמע בתאי זאב אפור. עם זאת, רבים בקהילה המדעית טענו כי לא מדובר בזאבי בלהות של ממש, כי אם בזאבים אפורים שעברו שינויים גנטיים.

בתרבות

• זאב הבלהות מופיע בסדרת ספרי הפנטזיה "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין וסדרת הטלוויזיה המצליחה המבוססת עליהם – "משחקי הכס". בסדרה מוצגים זאבי הבלהות כגדולים וחכמים (הרבה יותר מהזאבים האמיתיים), והם הסמל של בית סטארק, אחת ממשפחות האצולה השולטות.
• ייתכן שזאבי בלהות גודלו בידי אנשים ניאנדרטלים בסרט עידן הקרח.
• כמו כן זאב בלהות מככב בפרק השני של הסדרה "טורפים פרהיסטוריים".
• זאב בלהות נראה גם בסדרה "העולם החדש הפראי".
• הוא מופיע בתור יצור היברידי "דיינוניקאניס" עם דיינוניכוס בסדרת הצעצועים "Chaos Effect" של פארק היורה, אך לא מופיע בסרטים.
• הוא מופיע גם במשחק המחשב "ARK: Survival Evolved".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זאב בלהות בוויקישיתוף

• זאב בלהות, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
• זאב בלהות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• זאב בלהות, באתר GBIF (באנגלית)
• זאב בלהות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פרויקט זאב הבלהות
• הכרונולוגיה של התפתחות הזאב
• יוגב ישראלי, מחקר חושף: למה זאבי בלהות נכחדו בעידן הקרח, באתר ynet, 16 ביולי 2023