זאב בלהות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןזאב בלהות
שלד של זאב בלהות
שלד של זאב בלהות
תקופה
פליסטוקן, כ-1,800,000–10,000 שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: כלביים
סוג: Aenocyon
מין: זאב בלהות
שם מדעי
Aeonocyon dirus
ליידי, 1858
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
השוואת גודלו של זאב בלהות לבן אדם
איור המציג שני מראות אפשריים של זאב הבלהות, אחד מבוסס על מוצא מצפון אמריקה ואחד מדרום אמריקה

זאב בלהות (שם מדעי: Aenocyon dirus) הוא מין של טורף נכחד שהיה קרוב לזאב המצוי, והיה נפוץ בתקופתו לאורך אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית בתקופת הפליסטוקן, לפני 125,000 עד 10,000 שנים.

בעבר נחשב למין נכחד של כלב אך חלק מהחוקרים משייכים אותו לסוג יחידי - Aenocyon.

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין נתגלה בעיירה במדינת אינדיאנה בקיץ 1854, כאשר הנהר אוהיו היה בשפל. העצמות שנתגלו הועברו לפלאונטולוג ג'וזף ליידי (Leidy), שקבע ב-1858 כי זהו מין חדש של זאב שנכחד.

זאב הבלהות ידוע בעיקר בשל נוכחותו המרובה בבורות הזפת בלה בריאה שבקליפורניה. נמצאו שם למעלה מ-3,600 מאובנים של זאבים, יותר מכל יונק אחר. המספר הגבוה מרמז שזאב הבלהות, כמו זאבים מודרניים וכלבים, צדו ככל הנראה בלהקות. הדבר גם נותן תובנה על הלחצים שהיו על המין קרוב לזמן היכחדותו.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב הבלהות היה גדול יותר מהזאב המצוי, והגיע לאורך ממוצע של 1.5 מטרים ולמשקל שנע בין 50 קילוגרם ל-79 קילוגרם. למרות מאפיינים דומים לזאב המצוי, היו הבדלים מהותיים בין שני המינים הללו. הרגליים של זאב הבלהות היו מוצקות יותר וקצרות יותר ביחס לגופו מאלו של הזאב המצוי. כמו כן מעטפת המוח שלו הייתה קטנה יותר מזה של זאב מצוי באותו הגודל.

שיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיניים שלו היו דומות לאלו של הזאב המצוי, אך גדולות במקצת.

פלאונטולוגים רבים העריכו כי השיניים הגדולות יחסית נועדו למחוץ עצמות. אולם, מדענים אחרים הצביעו על כך שכוח הנשיכה שלהם היה זהה לזה של כלביים אחרים כמו זאב ערבות או זאב טלוא, דבר המצביע על אותה התזונה. שיני זאב הבלהות היו חסרות את ההתאמות הנדרשות לריסוק עצמות, כמו אצל צבועים לדוגמה. הסברה הקיימת היא שהם הרגו, בדומה לקרוביהם הקטנים יותר, על ידי רצף של נשיכות לא עמוקות, דבר המצביע גם על התנהגות חברתית ברורה.

אבולוציה והכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של זאב בלהות. צ'ארלס ר. נייט

תיעוד מאובנים מצביע על כך שהסוג כלב התפתח באמריקה הצפונית מהסוג הקטן, הדומה לשועל, לפטוקיון (Leptocyon) בנקודת זמן כלשהי בסוף תקופת המיוקן לפני כ-9–10 מיליוני שנים, ביחד עם שני הסוגים, שועל אפור ושועל. הכלביים התפשטו במהרה לאסיה ואירופה והפכו לאבותיהם של הזאבים, שועלים, תנים ושועלי ראקון. לאחר מכן הם התפשטו גם לאפריקה ואמריקה הדרומית.

כלב ארמברוסטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 9 מיליון שנה חלו התפתחות וגיוון רב בזאבים של אמריקה הצפונית, כשבערך אמצע תקופת הפליסטוקן המין כלב ארמברוסטרי (Canis armbrusteri) הופיע, וקיימות הוכחות שזאב הבלהות התפתח ממין זה. בהדרגה זאב הבלהות החליף אותו ותחום תפוצתו קטן רק לאזורים של דרום-מזרח ארצות הברית ובפרט לפלורידה. בזמן הזה, תחום תפוצתו של זאב הבלהות התפשט והוא גם היגר לאמריקה המרכזית והדרומית, שם מאובנים שלו מתועדים לסוף תקופת הפליסטוקן.

קרבה לזאב המצוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות קרבתו הקרובה לזאב המצוי ולמינים אחרים, זאב זה אינו אב קדמון לאף מין הקיים כיום. בשונה מהזאב המצוי, שמקורו מאירואסיה, זאב הבלהות התפתח ביבשת אמריקה הצפונית, ביחד עם זאב הערבות. שני המינים התקיימו זה לצד זה באמריקה הצפונית לפני כ-100,000 שנה.

נוכחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב הבלהות היה נפוץ מאוד בתקופת הפליסטוקן. בערך לפני 10,000 שנים הוא נכחד ביחד עם מרבית החי באמריקה הצפונית. במהלך סוף תקופת הפליסטוקן (לפני כ-300,000 שנה) חצה הזאב המצוי לתוך אמריקה הצפונית והתחרה עם זאב הבלהות. לפני כ-16,000 שנה, ביחד עם סוף עידן הקרח האחרון והופעת האדם באמריקה הצפונית, החלו מרבית היונקים הגדולים, מהם ניזון זאב הבלהות, להיכחד. בהיותו איטי משאר מיני הזאבים ביבשת, בעיקר מהזאב המצוי ומהזאב האדמוני, לא היה זאב הבלהות מסוגל לצוד את סוגי הטרף המהיר ששרדו, ונאלץ לחיות מפגרים. לפני כ-10,000 שנה נכחד זאב הבלהות, יחד עם שאר היונקים הגדולים.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב בלהות בוויקישיתוף