משבר האקלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משבר האקלים הוא מונח המשמש לתיאור מכלול אסונות הטבע האקלימיים שהתרחשו בשל שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ, והשלכותיהם.

המונח נועד להמחיש את דחיפות הטיפול בנושא שינוי האקלים, ואת ההנחה שתתרחש כבר בעתיד הנראה לעין הסלמה חמורה במקרים של מזג אוויר קיצוני, אם הכלכלה העולמית תמשיך כסדרה. המונח שגור בקרב פעילים סביבתיים, כמו גם בעיתונות ובמדיה החברתית, ומצוי בשימוש גם במוסדות רשמיים בישראל ובעולם.[1][2][3][4][5][6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרום המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחילת העידן התעשייתי, עם ייצורו ההמוני של מנוע הקיטור ומאוחר יותר גם של מנוע הבנזין - החל האדם להשתמש בדלקים מאובנים באופן אינטנסיבי בהרבה ממה שהיה עד אז. המיכון והאוטומטיזציה הביאו לגידול מעריכי בדרישת האנרגיה וחומרי הגלם מצד האנושות, כמו-גם בגידול אוכלוסייה, פליטת גזי חממה, עיבוד שטחי חקלאות ומרעה, חציבת משאבי טבע ועוד. לכל הנ"ל יש השפעה על האופן בו מתנהג האקלים העולמי. ההשפעה הראשונית היא התחממות של כדור הארץ, ולה השפעות מרחיקות לכת על האקלים. במהלך המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 החלו להירשם מקרים תכופים יותר ויותר של אירועי קיצון אקלימיים.

התחממות עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוני בטמפרטורות הממוצעות ברחבי העולם משנת 2014 עד שנת 2018, ביחס לממוצע הטמפרטורות בין השנים 1951–1980, לפי מכון גודארד ללימודי החלל של נאס"א
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – התחממות עולמית, שינוי אקלים

השפעותיה של ההתחממות העולמית כוללות את עליית גובה פני הים, שינויים בכמויות המשקעים ואופן פיזורם. שינויים אלו עלולים גם להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו שיטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לגרום למדבור, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, או לתרום להכחדת מינים ביולוגיים, הנתונים כבר היום בסכנת הכחדה. ההשפעות של שינוי האקלים על בני האדם הן, בין היתר, איום על הביטחון התזונתי בשל ירידה בתנובות החקלאיות, נטישה של אזורים מיושבים ונזק לתשתיות שנגרם מעליית מפלס פני הים.[7][8] במילים אחרות, ניתן לנבא כי צפוי עתיד של רעב ומלחמות, הן בהמדינות המתפתחות, והן במדינות המפותחות.

העליות הקיצוניות ביותר בהתחממות פני השטח של הכדור נמצאות באזור הארקטי, ושם הן גורמות לנסיגה של קרחוני יבשה, קרחוני ים, וקפאת-עד (פרמפרוסט). באופן כללי, טמפרטורות גבוהות יותר מביאות ליותר גשם ושלג, אבל במספר אזורים שיטפונות ושרפות יער מתגברות במקום.[9] השפעות סביבתיות כוללות הכחדה של מערכות אקולוגיות או הגירה שלהן. המערכות האקולוגיות שנמצאות באיום מיידי הן שונית האלמוגים,[10] מערכות אקולוגיות הרריות (אנ'), ומערכות אקולוגיות באזור הארקטי (אנ').[11] מפני שלמערכת האקלים יש הרבה "אינרציה" וגזי החממה יישארו באטמוספירה לזמן רב, השינויים האקלימיים והשפעותיהם ימשיכו להתבטא יותר ויותר אפילו אם פליטות נוספות של גזי חממה יופסקו.[12]

התעוררות ותגובה לנזקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הגולה הכחולה". התמונה היוותה השראה להגנה על כדור הארץ הקטן, המבודד והשביר.

במהלך המאה ה-20, נוסדו ברחבי העולם מספר לא מבוטל של ארגונים סביבתיים אזרחיים שונים, עוד בטרם צצו מוסדות בחסות המדינות, ובטרם הגדרת ההתחממות העולמית ושינוי האקלים כמשבר. בעברם, נטו הארגונים להתייחס לתופעות נקודתיות, כגון הכחדת מינים או הפשרת קרחונים, מבלי לשזור אותן לחיזוי של קריסת מערכות כוללת. בין הארגנים הוותיקים, ניתן למנות החברה להגנת הטבע, הקרן העולמית לשימור חיות הבר, גרינפיס ועוד.

בין הגורמים שסייעו לעורר מודעות למצבו השברירי של כדור הארץ, ניתן למנות את התמונה "הגולה הכחולה" (בתמונה) שצולמה בידי נאס"א בשנת 1968. זוהי אחת התמונות הראשונות של כדור הארץ במלואו, והראשונה בו נראה כל הצד המואר שלו. בתמונה ניתן לראות את כדור הארץ כגוף קטן, מבודד ושברירי - בניגוד לאופן בו ניתן היה לראות אותו בצילומים עד-כה.

הסנאטור ברני סנדרס וחברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז בפאנל שכותרתו "פותרים את משבר האקלים שלנו"[13]

לקראת סוף המאה ה-20, נוסדו בזה אחר זה גם מוסדות מדינתיים ובין-מדינתיים, במטרה למנוע את המשבר או למזער את נזקיו. האזכור הראשון בעולם של גוף ממשלתי, היה בשנות ה-50, אז ממשלו של לינדון ג'ונסון הפיק דו"ח המזהיר מפני עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה והשלכותיה.[14] שיתוף הפעולה הבינלאומי התחיל בועידת האומות המאוחדות על סביבת האדם (אנ'), ואיתה ייסוד התוכנית הסביבתית של האו"ם. בהמשך, הוקמו הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, ועידת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים, וכן ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים, אשר מתכנסת בקביעות מדי שנה מאז 1995. ההסכם הבינלאומי הראשון הנחתם הוא פרוטוקול קיוטו, בשנת 1992.

השימוש במילה "משבר" במקום "שינוי", נעשה שגור בידי סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור, מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20.[15] בשנת 2004 הוקמה קואליציית משבר האקלים,[16] ובעקבותיה המונח הפך רשמי.

הכרזה על מצב חירום אקלימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות בהן הוכרז מצב חירום אקלימי.
בכחול ככה: הוכרז מצב חירום אקלימי בכל המדינה.
בכחול בהיר: הוכרז מצב חירום אקלימי בחלק מהמדינה - למשל מחוזות או ערים מסוימות.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצב חירום אקלימי

מצד אחד - במשך מספר עשורים התקיימה הכרה רשמית מצד מדינות העולם בכך שקיימת סכנה ממשית לאנושות; אך מצד שני - לא ננקטו צעדים נרחבים בקנה-מידה עולמי או ארצי להפחתת פליטות גזי החממה (ננקטו צעדים להקטנת יעדי הגברת הפליטות, אך לא לצמצום שלהן). לכן, הוחלט בקרב מספר ארגונים לדרוש ממנהיגי העולם להתייחס אל המצב כאל מצב חירום. התגבשה מטרה משותפת למספר ארגונים, להפעיל לחץ על פוליטיקאים בעולם לנקוט צעדי חקיקה שיצמצמו את השימוש במקורות אנרגיה מתכלים, יעודדו מעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים, ובאופן כללי יפחיתו את חותם הפחמן (כלומר, כמות גזי החממה הנפלטים) של מדינות העולם.[17][18]

עד שנת 2020, מספר מדינות וגופים הכריזו על מצב חירום אקלימי, בהם הפרלמנט האירופי,[19] צרפת[20] וקנדה.[21]

בארצות הברית הוקמה ועדת בית הנבחרים על משבר האקלים (אנ').

בסוף שנת 2018 חתמו 415 גופי השקעה מוסדיים על הצהרה משותפת ובה דרישה למדינות העולם לנקיטת פעולות מידיות לטיפול במשבר האקלים כדי למנוע נזקים פיננסיים כבדים. בתחזית שפרסמה במקביל חברת ההשקעות שרודרס, העריכה שאם לא יינקטו כל פעולות מנע למשבר האקלים, צפויים הפסדים שנתיים בגובה 23 טריליון דולר לכלכלה העולמית לטווח הארוך.[22]

השלכות המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשלכות השונות של המשבר משפיעות זו על זו באופנים רבים. כך, למשל, אסונות הטבע משפיעים באופן מיידי בצורה של הרוגים ונזק לרכוש ולערכי טבע, וגם פוגעים אנושות ביכולת לקיים חקלאות כלכלית, מאיצים הכחדת מיני בעלי חיים, ועוד. דוגמה נוספת היא המידבור, אשר פוגע ביכולת של צמחים לגדול, מה שמאיץ את המידבור עצמו. בהתאם לשתי הדוגמאות המובאות לעיל - ניתן לומר כי ישנו קשר של השפעה הדדית בין השלכות המשבר השונות המובאות להלן.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויי מזג האוויר הקיצוניים יוצרים קושי רב לקיום חקלאות. הדבר בא לידי ביטוי בסחיפת קרקע,[23] עודף משקעים, שינויי טמפרטורה קיצוניים, בצורות, יובש, סופות חזקות ועוד. בנוסף לטיפול קרקע לא מקיים - משבר האקלים צפוי להביא לייקור המזון, עד כדי רעב המוני בעולם המערבי.[24]

מדבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדבור

עליה מתמדת בטמפרטורת כדור הארץ מרחיבה את רצועת המדבריות העולמית. כך, למשל, קו הצחיחות מצפין בישראל במהלך השנים. עם הרחבת אזורי המדבר בעולם - גובר הקושי לגדל גידולים חקלאיים רבים.

טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר היום ישנה הקבלה בין העלייה בטמפרטורה העולמית לבין עליה באלימות. הדבר מקושר עם הקושי לייצר מזון והתגברות כוחן של מיליציות אזרחיות. ד"ר שירה עפרון מהמכון למחקרי ביטחון לאומי הודיעה: "שינוי האקלים הוא לא הגורם היחיד שמביא לטרור, אבל הוא מכפיל סיכון ומעודד אי יציבות".[25]

פליטים ומהגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פליט, מהגר עבודה, משבר ההגירה באירופה

תופעת הגירה סביבתית כבר קיימת בעולם, והצפי הוא שההגירה תלך ותגדל, ככל שמשבר האקלים יחריף. אל"ם (מיל') ד"ר איתן ישראלי כותב:

המשבר הזה הוא אחד הגורמים לכך שמאות פליטים מאפריקה מסתננים לארץ (ישראל) מדי חודש. ... את המשמעויות של משבר האקלים קשה לעכל, מה גם שהנטייה הטבעית של האנשים בכלל ושל הפוליטיקאים בפרט היא לעסוק בדחוף ובמיידי ולא בתהליכים איטיים שמתפרסים על פני עשרות שנים.

מתוך כתב העת מערכות, גיליון 492[26]

הכחדת מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אירוע ההכחדה בהולוקן

ביחד עם פעולות נוספות של האדם, משבר האקלים הוא גורם משמעותי להכחדת מינים רבים של בעלי חיים. הכחדת מינים מהווה ביטוי של הפרת המאזן האקולוגי, וכן מגבירה את הפרתו בעצמה. מדענים מעריכים שהמשך הכחדת המינים תפגע, בסופו של דבר, גם באדם - התלוי במיני בעלי חיים לצורך הישרדותו הוא.[27][28]

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים קושי עקרוני לשייך אסון טבע למשבר האקלים, שכן מאז ומעולם התרחשו אסונות טבע אקלימיים. כמו כן, עלולים להיות מעורבים מספר גורמים שונים לאסון בודד. דוגמה: שרפה עלולה להיגרם באופן ישיר בשל הצתה (או כל גורם אחר שאינו מקושר למשבר האקלים), ולהתפתח לכדי שרפת יער קטלנית בשל יובש קיצוני ששרר באזור בחודשים שקדמו להצתה - יובש שכן מקושר למשבר האקלים. כך היה עם כמה מן האירועים המוצגים בפרק זה.

עם-זאת, קיימת הסכמה נרחבת בקרב מדענים כי עצימות ותדירות אירועי הקיצון האקלימיים הולכות וגדלות, וכי פעילות האדם על כדור הארץ (בעיקר פליטת גזי חממה) היא הסיבה העיקרית לכך. שיאים חדשים - הן של מידות החום, הן של הקור, והן של כמויות משקעים אטמוספיריים נשברים בתדירות גבוהה ממה שניתן היה לצפות שיהיה אילו העולם היה מתנהל כסדרו ללא השפעת האדם.[29]

שרפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובד רשות היערות הלאומית של אוסטרליה מטפל בגור קנגורו, שניגש אל כבאים תוך שהוא מחפש הגנה משריפת היער אליה נקלע.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שרפת יער

לאורך שנים חלה מגמת עליה בתדירותם ובעוצמתם של גלי חום, מה שמגביר משמעותית את ההסתברות לשריפות יער. פרופ' קורין לה קוור מאוניברסיטת מזרח אנגליה אומרת בנוגע לגל השרפות באוסטרליה (2019–2020):

מה שאנחנו רואים כיום זה תוצאה של התחממות של מעלה אחת בערך, והאימפקט רק ילך ויחריף ככל שנתמהמה ולא נעשה את מה שדרוש על מנת ליצב את האקלים העולמי. (...) זה לא הנורמלי החדש, זה שלב מעבר בדרך לאירועים חמורים יותר.

מתוך כתבה באתר כלכליסט, 15.1.2020[30]

הוריקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הוריקן

מחקר משנת 2011 הראה כי קיימת פעילות מוגברת של סופות הוריקן בעלות תנועה צפונה בצפון האוקיינוס האטלנטי.[31]

עליית גובה פני הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית מפלס הים

רוב תושבי כדור הארץ חיים בסמוך לים. בשל כך, העלייה הצפויה בשל נסיגת קרחונים בקטבים צפויה להביא לגלי פליטים בכל העולם, ולפגוע בחייהים של מיליארדים.

על פי צוות מחקר מאוניברסיטת אוהיו שבחן את עונתיות הקרחונים במשך 40 שנים, בשנת בשנת 2020 עבר מדף הקרחונים בגרינלנד נקודת "שיווי-משקל" בהאצת איבוד המסה של הקרחונים, ומכיוון שנסיגת קרחונים מגרינלנד היא התופעה התורמת ביותר לעליית מפלס הים, המשמעות היא שכבר ניתן יהיה למנוע לחלוטין עלייה של מפלס פני הים, אלא להקטין אותה או להאט אותה.[32][33]

גלי חום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גל חום

מחקר משנת 2004 צופה גידול בעוצמתם, תדירותם ומשכם של גלי חום בעולם במהלך המאה ה-21.[34]

שיטפונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיטפון

אירעים של כמות משקעים גבוהה בזמן קצר מביאים לשטפונות - ואלו נעשים נפוצים יותר ויותר.[35]

גל קור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גל קור

אף על פי שהמגמה הכללית העולמית היא התחממות - זו גורמת בעקיפין גם לאירועי קיצון של גלי קור חריפים.[36][37]

רשימה חלקית של אסונות שקרו, המקושרים למשבר האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג האסון שנה מדינה/אזור אבדות בנפש נזק נוסף הערות, הפניות ומקורות
בצורת 2006 הודו 1300 מס' ההרוגים מיוחס לחקלאים שהתאבדו בשל הקושי הכלכלי שמביאה איתה הבצורת.[38]
שרפת יער 2009 אוסטרליה 231 7,562 פליטים, ונזק ברכוש בשווי 4.4 מיליארד דולר אוסטרלי. שריפות היער של השבת השחורה - אירוע שריפות היער הקטלני ביותר באוסטרליה.
שיטפון 2017 דרום אסיה 1300 גל שיטפונות חריג בעותמתו גובה את חייהם של כ-1,300 איש, ופוגע בחייהם של כ-45 מיליון. השיטפונות בדרום אסיה (2017)
שרפת יער 2018 קליפורניה, ארצות הברית 103 נשרף שטח של 6,749 קמ"ר, ונגרם נזק בשווי של כ-3 מיליארד דולר אמריקני. שריפות היער בקליפורניה (2018) - השרפה הקשה בתולדות קליפורניה.
בצורת 2019 הודו נרשמו מספר מקרי רצח במריבות על מי שתייה מחסור חמור במים לחקלאות ואף לשתייה. [39]
גל חום 2019 אירופה 869 בצרפת נרשמה הטמפרטורה הגבוהה בהיסטוריה[40][41]
גל קור 2019 אמריקה הצפונית 22 גל הקור באמריקה הצפונית (2019) - מערבולת פולארית חריגה בהיקפה, הביאה לשבירת שיאי קור של כל הזמנים.[42][43]
שיטפון 2019 איטליה אקווה אלטה קיצונית בוונציה - נרשם השיא השני בגובהו מאז תחילת הרשימות בשנת 1923 - 187 ס"מ. הנזקים הוערכו ביותר ממיליארד יורו. [44]
שרפת יער 2020 אוסטרליה 34 במהלך השריפות נהרסו למעלה מ-6,500 בניינים (כולל יותר מ-1,300 בנייני מגורים) נהרסו גל השריפות באוסטרליה[45]
שיטפון 2020 אינדונזיה 66+ [46][47]
שרפת יער 1995 ישראל - שער הגיא 0 נשרפים 20,000 דונם של יער נטוע, ועשרות בתים ניזוקים בשורש (מושב) ונוה אילן השרפה בשער הגיא (1995) - יום פריצתה של השרפה נודע כיום החם ביותר בישראל מזה ארבעים שנה.
שרפת יער 2010 ישראל - הר הכרמל 44 מעל 4 מיליון עצים נשרפו, בשטח של כ-25,000 דונם. נזק לרכוש ולערכי טבע בשווי מוערך של 240–270 מיליון ש"ח. השרפה בכרמל (2010) - השרפה הקטלנית בתולדות ישראל.
שרפת יער 2016 ישראל 0 מעל 600 דירות נשרפות בגל שריפות ברחביי הארץ, משולמים פיצויים על-סך 227 מיליון ש"ח באלפי תביעות נזיקין לרשות המיסים גל השרפות בישראל (2016)
שרפת יער 2019 ישראל 0 רוב היישוב מבוא מודיעים נשרף כליל, כמו גם כ-15,000 דונם יער, ומבנים נוספים בקיבוץ הראל. גל השריפות בישראל (2019)
שיטפון 2020 ישראל 5 נזק כבד לרכוש ההצפות בערי חוף בישראל (2020) (בתמונה) - גורמות באופן ישיר לחמישה הרוגים.[48][49]
משאית של צה"ל מפנה אזרחים במהלך שיטפון חריג בהיקפו בנהריה

ספקנות לגבי קיום המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכחשת שינוי האקלים

אף-כי ישנו קונצנזוס מדעי לגבי קיומו של המשבר - ישנן גם דעות המביעות ספקנות לגבי מידת המעורבות של בני האדם בגרימה למשבר, ההשפעות שלו על האנושות, או לפוטנציאל ההסתגלות של האדם לשינויים.

מכחיש משבר האקלים המפורסם ביותר, הוא ככל הנראה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. טראמפ ידוע בדעותיו המתכחשות לעצם קיומה של בעיית התחממות, ואילו הציטוט המפורסם ביותר שלו בנושא, הוא, כפי הנראה: "קפוא בחוץ, איפה לעזאזל 'ההתחממות הגלובלית'??".[50] הציטוט מתייחס לגל הקור באמריקה הצפונית בשנת 2019, בו נשברו מספר שיאי קור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משבר האקלים: 11,000 מדענים מזהירים מפני "סבל בל יתואר", שני אשכנזי, גלובס, 6/11/2019
  2. ^ משבר האקלים: איום על הכלכלה ועל החיים עצמם, תמי גנות-רוזנשטרייך, כלכליסט, 13/12/2019
  3. ^ משבר האקלים - לא בצלחת שלי, מתוך אתר מגמה ירוקה
  4. ^ פוסט מתוך עמוד הפייסבוק של תנועת המרד בהכחדה ישראל
  5. ^ איך משבר האקלים הורג אותנו?, דניאלה אפלבלט, מכון דוידסון, 14/1/2020
  6. ^ אתר ועדת בית הנבחרים של ארצות הברית על משבר האקלים (באנגלית).
  7. ^ Bruce M. Campbell, Sonja J. Vermeulen, Pramod K. Aggarwal, Caitlin Corner-Dolloff, Reducing risks to food security from climate change, Global Food Security 11, 2016-12, עמ' 34–43 doi: 10.1016/j.gfs.2016.06.002
  8. ^ מועצת המחקר הלאומית של ארצות הברית, Climate Change: Evidence, Impacts and Choices, Scribd (באנגלית)
  9. ^ Global Warming Effects, National Geographic, ‏2019-01-14
  10. ^ N. Knowlton, The future of coral reefs, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 98, 2001-05-08, עמ' 5419–5425 doi: 10.1073/pnas.091092998
  11. ^ OA US EPA, Climate Impacts on Ecosystems (באנגלית)
  12. ^ Peter U. Clark, Jeremy D. Shakun, Shaun A. Marcott, Alan C. Mix, Consequences of twenty-first-century policy for multi-millennial climate and sea-level change, Nature Climate Change 6, 2016-4, עמ' 360–369 doi: 10.1038/nclimate2923
  13. ^ סרטונים הפאנל המלא באתר יוטיוב (באנגלית)
  14. ^ https://skepticalscience.com/LBJ-climate-1965.html LBJ's climate warning 50 years ago - do we have your attention yet?], גלן טמבלין, Skeptical Science, 18.2.2015 (באנגלית)
  15. ^ How climate change got labeled a 'crisis' (באנגלית)
  16. ^ אתר האינטרנט של The Climate Crisis Coalition (באנגלית)
  17. ^ הצעת חוק: ישראל במצב חירום אקלימי, עצומה בהגשת סתיו שפיר והתנועה הירוקה
  18. ^ בית המשפט העליון בהולנד: הממשלה מחויבת להגן על אזרחיה נוכח משבר האקלים, הארץ, 21.12.2019
  19. ^ הפרלמנט האירופי הכריז על "מצב חירום אקלימי", הארץ, 28/11/2019
  20. ^ Assemblée Nationale - Energie et climat, Amendement n° ce566, ‏14 ביוני 2019 (בצרפתית).
  21. ^ National climate emergency declared by House of Commons, ‏17 ביוני 2019 (באנגלית).
  22. ^ ענקיות ביטוח ופנסיה באזהרה חסרת תקדים על שינויי האקלים, כלכליסט
  23. ^ החקלאות התעשייתית הורסת את הקרקעות. האם נתעשת לפני שנביא לאסון?, לימור אלוף, אתר הארץ, 11.9.19
  24. ^ Mass starvation is humanity’s fate if we keep flogging the land to death, ג'ורג' מונביוט, הגרדיאן, 11.12.2017 (באנגלית)
  25. ^ "שינוי האקלים ישפיע על המוכנות של צה"ל", ynet, אילנה קוריאל, 17/8/20
  26. ^ התחזית: יהיה לוהט, אל"ם (מיל') ד"ר איתן ישראלי, כתב העת מערכות גילון גיליון 492 עמ' 22
  27. ^ שילוב קטלני: משבר האקלים והכחדת מינים על ידי האדם, אסף רוזנטל, הידען, 22.12.2019
  28. ^ דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ, צפריר רינת והניו יורק טיימס, אתר הארץ, 6.5.2019
  29. ^ גל החום באירופה: "היום החם בהיסטוריה", ynet, 25/7/2019
  30. ^ מדענים: השריפות באוסטרליה הן רק קדימון לעתיד לבוא, עומר כביר, כלכליסט, 15.1.2020
  31. ^ Wang; Gillies (2011). "Observed Change in Sahel Rainfall, Circulations, African Easterly Waves, and Atlantic Hurricanes Since 1979". International Journal of Geophysics 2011: 1–14. doi:10.1155/2011/259529. 
  32. ^ חוקרים: אבדו הסיכויים להצלת הקרח בגרינלנד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 באוגוסט 2020‏
  33. ^ Warming Greenland ice sheet passes point of no return, אוניברסיטת אוהיו
  34. ^ Tebaldi, Claudia; Meehl, Gerald A. (13 באוגוסט 2004). "More Intense, More Frequent, and Longer Lasting Heat Waves in the 21st Century". Science (באנגלית) 305 (5686): 994–997. ISSN 0036-8075. PMID 15310900. doi:10.1126/science.1098704. 
  35. ^ שני אשכנזי, ‏הגשם בתל אביב הוא רק חלק משינויי האקלים, וגם חברות הביטוח מבינות את זה, באתר גלובס, 5 בינואר 2020
  36. ^ אם כדור הארץ מתחמם - איך זה שארה"ב קופאת?, הארץ
  37. ^ תכנית בנושא ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים לעל יסודי, תכנית בהוצאת מגמה ירוקה, מרכז השל לקיימות והרשת הירוקה
  38. ^ בגלל הבצורת הקשה בהודו: 1,300 חקלאים התאבדו בתוך חצי שנה, TheMarker, 4.5.2016
  39. ^ לעיר של 10 מיליון איש נגמרים המים, ynet, 23.6.2019
  40. ^ גל החום באירופה: “צריכים להיערך לערכים קיצוניים כאלה", סיגל בן דוד, מעריב, 1/7/2019
  41. ^ Summer heat killed nearly 1,500 in France, officials say, BBC News, 9.9.2019(באנגלית)
  42. ^ "מספר ההרוגים כתוצאה מהמערבולת הפולארית עלה ל-21", כתבה באתר ה-BBC ‏(1 בפברואר 2019)
  43. ^ "גופתו של אדם נמצאה ליד אצטדיון", כתבה באתר Edmonton Journal ‏(3 בפברואר 2019)
  44. ^ ונציה מוצפת: "תוצאה ישירה של שינויי האקלים", באתר כלכליסט, 13/11/2019
  45. ^ שלושה הרוגים בהתרסקות מטוס כיבוי באוסטרליה, מדרום לקנברה, אתר הארץ, 23/1/2020.
  46. ^ 66 People Have Died in Indonesia's Devastating Floods, HILLARY LEUNG, time.com, 8/1/2020
  47. ^ מי הים עולים, בירתה שוקעת ועשרות מתים בהצפות, אך אינדונזיה אדישה למשבר האקלים, הארץ, 5.1.2020
  48. ^ שבוע הצפות: חמישה קורבנות ונזק אדיר, אחיה ראב"ד, ynet, 10/1/2020
  49. ^ הקשר בין השריפות באוסטרליה להצפות בישראל, ד"ר יונתן אייקנבאום, ynet, 12/1/2020
  50. ^ ציוד של דונאלד טראמפ ברשת החברתית טוויטר