התוכנית הסביבתית של האו"ם
 | |
| תחום |
סביבה  |
|---|---|
| מדינה |
קניה |
| משרד ראשי |
ניירובי |
| מיקום מטה הארגון | 1°14′02″N 36°09′01″E / 1.2338888888889°N 36.150277777778°E |
| סינוף בינלאומי |
 האומות המאוחדות |
| מנכ"ל |
Maurice Strong, Achim Steiner, Joyce Msuya, Mostafa Kamal Tolba, Elizabeth Dowdeswell, Inger Andersen, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| תקופת הפעילות |
5 ביוני 1972 – הווה (53 שנים) |
|
www | |
  | |
התוכנית הסביבתית של האו"ם (באנגלית: United Nations Environment Programme; ראשי תיבות: UNEP) מובילה מדיניות סביבתית עולמית, אחראית בעת אירועים סביבתיים על תיאום בין הגופים השונים של האומות המאוחדות ומקדמת את המדדים הסביבתיים ביעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא.[1] הארגון הוקם ביוני 1972 בעקבות ועידת האו"ם בנושא הסביבה האנושית (אנ').
התוכנית הסביבתית של האו"ם סייעה בפיתוח קווים מנחים והסכמים מצד ממשלות רבות בסוגיות כגון סחר בינלאומי, כימיקלים מסוכנים, זיהום אוויר וזיהום נתיבי מים בינלאומיים. בשנת 1998, יחד עם הארגון המטאורולוגי העולמי, התוכנית הקימה את הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-70 של המאה הקודמת, הובלת מדיניות סביבתית ברמה עולמית לא נתפס כנושא בעל חשיבות על ידי מדינות רבות, במיוחד על ידי מדינות מתפתחות. היו שטענו שסיכונים סביבתיים אינם בראש סדר העדיפויות של מדינות המתמודדות עם עוני. משלחת שוודיה לאו"ם שכנע את ממשלת שוודיה להוביל מהלך בינלאומי בנושא הסביבתי. וב-1972 העצרת הכללית קיבלה את הצעת ממשלת שוודיה לארח את הכינוס הסביבתי הראשון בסטוקהולם. הדיפלומט הקנדי מוריס סטרונג והדיפלומטית השוודית אינגה תורסון פעלו מול דיפלומטים מכל העולם על מנת לקדם את הנושא.[3] בכינוס השתתפו משלחות מ-113 מדינות ועוד 400 סוכנויות בינלאומיות.[4] בכנס נדונו נושאים שונים כמו זיהום, חיים ימיים (אנ'), הגנה על משאבים מתכלים, שינוי סביבתי ואסונות הקשורים לשינוי אקלימיים וביולוגיים. הוועידה הובילה להכרזה על הסביבה האנושית (הצהרת סטוקהולם) שכללה 26 עקרונות והקמת גוף ניהול סביבתי, שנקרא, מאוחר יותר, התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP). התוכנית אושרה בהחלטת העצרת הכללית מספר 2997.[3] מימון התוכנית הגיע מארצות הברית שתרמה 40 מיליון דולר ומדינות נוספות תרמו בסך הכול עוד 50 מיליון דולר.[4] התמיכה בתוכנית היא התנדבותית על ידי חברות העצרת הכללית.
פעולות מרכזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]Earthwatch
[עריכת קוד מקור | עריכה]Earthwatch (אנ') (בשמה המלא: United Nations System-wide Earthwatch) היא מערכת ניטור בינלאומית המאפשרת חילופי מידע סביבתי בין ממשלות. השתתפות ביוזמה זו מאפשרת למדינות החברות להעריך סיכונים סביבתיים משמעותיים, לקבל התראות ולפעול בהתאם ובשיתוף פעולה. כן, המערכת משמשת לצורכי מחקר. Earthwatch הושקה עם הקמת התוכנית הסביבתית של האו"ם.[4]
תוכנית מונטווידאו למשפט סביבתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית מונטווידאו למשפט סביבתי (אנ') (Montevideo Environmental Law Programme) פועלת מאז 1981. התוכנית היא גורם מכריע בפיתוח משפט סביבתי מקומי ובינלאומי. תוכנית מונטווידאו פועלת במחזורים של עשר שנים. התוכנית מזהה נושאים מרכזים בתחום הסביבה, כותבת קווים מנחים לפעולה. במקרים רבים הקווים המנחים משמשים כבסיס לחוקים מקומיים. נושאים שהתוכנית עסקה בהם הם החור באוזון ושמירה על הסביבה הימית.[5]
פרוטוקול מונטריאול ותוכנית OzonAction
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרוטוקול מונטריאול
פרוטוקול מונטריאול נחשב לאחד ההישגים המשמעותיים של התוכנית הסביבתית של האו"ם. הפרוטוקול פועל להגנה על שכבת האוזון באמצעות הטלת הגבלות על ייצור חומרים המסכנים אותה.[6] הפרוטוקול הוא האמנה הבינלאומית המוצלחת ביותר בגלל הישגיה בשמירה על שכבת האוזון. זוהי האמנה היחידה הנהנית מחברות אוניברסלית, והן המדינות המתפתחות והן המדינות המפותחות מחויבות להפסקת הדרגתיות של חומרים מדלדלי אוזון ועומדות כמעט בצורה מלאה ביעדים שלהן.[7]
לתוכנית היה תפקיד משמעותי בקביעת מדדים להפחת השימוש בחומרים מסוכנים, הובלת משא ומתן בין המדינות המפותחות והמתפתחות ולאחר חתימת ההסכם, בבקרה בסיוע למדינות המתפתחות.[6] OzonAction מסייעת למדינות מתפתחות ומדינות עם כלכלת מעבר לעמוד ביעדים שלהן.[8]
חלוקת אותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית הסביבתית של האו"ם מחלקת מאז 1987 אותות הוקרה לפעילות יוצאת דופן בתחום הסביבה. בין השנים 1987 ל-2003 חילקה התוכנית את אות Global 500 Roll of Honour. האות ניתן לעבודתם היוצאת דופן של אנשים וארגונים בתחום הסביבה. החל משנת 2005 האות התחלק לאות לצעירים – מגיני כדור הארץ הצעירים (Young Champions of the Earth)[9] ולמבוגרים – אות מגיני כדור הארץ (Champions of the Earth).[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של התוכנית הסביבתית של האו"ם (באנגלית, בערבית, בצרפתית, בספרדית, בסינית, ברוסית, בסוואהילי ובפורטוגזית)
התוכנית הסביבתית של האו"ם, ברשת החברתית פייסבוק
התוכנית הסביבתית של האו"ם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
התוכנית הסביבתית של האו"ם, ברשת החברתית אינסטגרם- התוכנית הסביבתית של האו"ם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ U. N. Environment, About UN Environment Programme, UNEP - UN Environment Programme, 2017-08-02 (באנגלית)
- ^ דיל הירוק --Global-Green-New-Deal.htm "הניו דיל הירוק – Global Green New Deal". אורכב מ-דיל הירוק--Global-Green-New-Deal.htm המקור ב-2013-09-29. נבדק ב-2013-02-24.
{{cite web}}: Check|archiveurl=value (עזרה); Check|url=value (עזרה) - ^ 1 2 Maria Ivanova, Designing the United Nations Environment Programme: a story of compromise and confrontation, International Environmental Agreements: Politics, Law and Economics 7, 2007-12-01, עמ' 337–361 doi: 10.1007/s10784-007-9052-4
- ^ 1 2 3 Mark Allan Gray, THE UNITED NATIONS ENVIRONMENT PROGRAMME: AN ASSESSMENT, Environmental Law 20, 1990, עמ' 291–319
- ^ Gonzalo Biggs, The Montevideo Environmental Law Programme, American Journal of International Law 87, 1993-04, עמ' 328–334 doi: 10.2307/2203828
- ^ 1 2 Bartlett, Robert V. Kurian, Priya A. Malik, Madhu, UNEP and the Montreal Protocol, International organizations and environmental policy, Greenwood Press, 1995, עמ' 171, ISBN 0-313-29623-5
- ^ Marco Gonzalez, Kristen N. Taddonio, Nancy J. Sherman, The Montreal Protocol: how today’s successes offer a pathway to the future, Journal of Environmental Studies and Sciences 5, 2015-06-01, עמ' 122–129 doi: 10.1007/s13412-014-0208-6
- ^ U. N. Environment, Who we are, Ozonaction, 2018-10-25 (באנגלית)
- ^ UNEP, Young Champions of the Earth - UN Environment Program, Young Champions of the Earth - UN Environment Programme (באנגלית)
- ^ UNEP, Champions of the Earth, Champions of the Earth - UN Environment Programme (באנגלית)
| משבר האקלים | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | איכות הסביבה • התחממות עולמית • קיימות • שינוי אקלים | 
|
| יוזמות מדיניות בינלאומיות בולטות | ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים • הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים • התוכנית הסביבתית של האו"ם • ועידת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים • אג'נדה 21 • פסי התחממות | |
| הסכמים מדיניים בינלאומיים | פסגת כדור הארץ (1992) • פרוטוקול קיוטו (1999) • הסכם קופנהגן (2009) • הסכם פריז (2015) | |
| גופים וארגונים אזרחיים בולטים בעולם | גרינפיס • הקרן העולמית לשימור חיות הבר • המרד בהכחדה • אנדה גלנדה | |
| ראו גם | אירוע ההכחדה בהולוקן • אפקט החממה • הקונצנזוס המדעי באשר לשינוי האקלים • חרדת אקלים | |