פרדריק וינסלאו טיילור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרידריק ו' טיילור

פרידריק וינסלאו טיילוראנגלית: Frederick Winslow Taylor; ‏20 במרץ 1856 - 21 במרץ 1915) היה מהנדס אמריקאי שעסק בעקרונות הניהול, ופיתח את גישת הטיילוריזם (הניהול המדעי).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור נולד למשפחה אמידה בפילדלפיה שבפנסילבניה. כנער למד מספר שנים בצרפת ובגרמניה. הוא התקבל ללימודי משפטים באוניברסיטת הרווארד, אך ויתר עליהם בשל קשיי ראייה. מ-1874 הוא עבד כשוליית מכונאי, ובמהלך עבודתו למד להכיר את תנאי העבודה השוררים במפעלים. במקביל למד לתואר בהנדסה בלימודי ערב, והוסמך למהנדס ב-1883. ב-1884 נישא ללואיז ספונר. 17 שנים אחר כך אימצו בני הזוג שלושה ילדים יתומים.

טיילור התקדם בהדרגה בסולם התפקידים במפעל הפלדה בו עבד, עד שהגיע למשרת מהנדס ראשי במפעל. ב-1890 התמנה למנכ"ל ומהנדס-יועץ, וב-1893 פתח חברת ייעוץ משלו בפילדלפיה. ב-1898 הצטרף לחברת "בית לחם סטיל", ופיתח עם הצוות שלו מתכת חדה לחיתוך מתכות (High speed steel). על פיתוח זה זכה ב-1900 במדליית זהב אישית בתערוכה העולמית של פריז (1900), ובמדליית זהב ממוסד פרנקלין למדע בפילדלפיה.

ב-1901 נאלץ לעזוב את "בית לחם סטיל" בשל יריבות עם מנהלים אחרים. ב-1906 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד למדעים מאוניברסיטת פנסילבניה. בתקופה זו כתב מספר מאמרים וספרים על עקרונות הניהול. בהמשך הפך לפרופסור בבית הספר לעסקים בדארטמות' קולג'.

טיילור נפטר מדלקת ריאות בגיל 59.

הניהול המדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור נחשב לאבי הניהול המדעי ולאחד מאבות הניהול בכלל. הוא הפך את הניהול למקצוע, וספרו ובמיוחד מאמרו על עקרונות הניהול המדעי מ-1911 נחשבים לאבן דרך בתולדות הניהול והתמקצעותו.

טיילור הגיע ממסורת של לימודי הנדסה, בעיקר הנדסה מכנית, ולכן הביא עימו עקרונות ניהול שנחשבו מדעיים. הדבר תרם לכך שהצליח למנף את הניהול, שהיה בתקופתו מקצוע לא מוכר וחסר יוקרה, ולהפוך אותו לחלק מהנוף הארגוני, שהורכב עד אז בעיקר מבעלי הארגון (בעלי הון ואמצעי ייצור) והעובדים (מעמד הפועלים).

טיילור טען ש"קיימת הדרך הטובה ביותר לבצע את העבודה, ועל המנהל למצוא את הדרך הזו באופן מדעי". לדבריו, יש לתת למנהלים כלים שיאפשרו להם לנהל בצורה יעילה יותר את ארגונם, זאת משום שניהול שאינו מסודר גורם לבזבוז של זמן וכסף. לטענתו, אם יתוכנן מראש תהליך העבודה, ניתן יהיה להספיק הרבה יותר.

טיילור פיתח את מודל הניהול המדעי וביסס אותו על מחקרים שעשה. הנחות היסוד שהניח הן:

  1. העובד מונע בעיקר מהתמריץ הכלכלי. אם יקבל העובד את השכר המתאים, הוא מצדו יעבוד.
  2. האדם הוא רציונלי. הוא עורך חישובי כדאיות, מחליט מה נכון ומה אינו נכון, ולפי שיקולים אלו הוא פועל.
  3. עובדים רוצים למכור את עבודתם במחיר גבוה במינימום מאמץ.
  4. העובד מוכן לעבוד בעבודות שגרתיות ללא עניין בתוכנן. ההנחה הייתה שהעובד צריך להכיר טוב את סביבתו, כדי שלא יעמוד מול הפתעות.
  5. יש להפחית את השחיקה, ולהתאים את התפקיד לעובד. לכל עובד ישנו תפקיד המתאים לו, מבחינת היכולות והידע.

טיילור במחקריו ובהנחותיו, העביר את האחריות למנהלים בטענה שעליהם לפתח באופן מדעי את התורה, למיין ולהדריך עובדים, לעבוד בשיתוף פעולה עמם, וליצור חלוקת עבודה בינם לבין העובדים. יש ליצור תכנון מאוד מפורט של עבודה, כך שבתום התהליך ישנו שיקול דעת מועט מאוד, משום שהכול ברור, קבוע וידוע. בתום התהליך ישנן נורמות ביצוע, וניתן יהיה לוודא את ביצוען באמצעות תצפית או מדידה. דובר על אופטימיזציה של עבודה ועל תנאי עבודה לעובדים.

קביעת נורמות הביצוע והפיקוח על ביצוען, הייתה תהליך שעורר התנגדות וחשדנות רבה מצד העובדים. הביקורת על גישתו של טיילור הייתה רבה גם בקרב החוקרים, משום שעקרונותיו נחשבו קשוחים, והניסויים אותם ערך נתפסו כבלתי אפשרים לביצוע. דבר זה הוביל בין היתר ליצירתה של גישת ניהול משאבי אנוש, שפותחה על ידי הפסיכולוג אלטון מאיו. גישה זו טענה להתחשבות בצרכיו הרגשיים של העובד, בניגוד לטיילור שראה את יעילות העובד כתלויה בתשלום ובהכוונה נכונה על ידי המנהל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים גזיאל. 1990. מחשבה מנהלית בת-זמננו, תל אביב, הוצאת רמות.
  • יהודה שנהב. 1995. מכונת הארגון, תל אביב, הוצאת שוקן.
  • Taylor, Frederick, Scientific Management. includes "Shop Management" (1903), "The Principles of Scientific Management" (1911) and "Testimony Before the Special House Committee" (1912). Routledge, 2003.