פרויקט העגורים באגמון החולה
פרויקט העגורים באגמון החולה הוא מיזם חקלאי-סביבתי המנוהל בשיתוף הקרן הקיימת לישראל, החברה להגנת הטבע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה וחקלאי עמק החולה. מטרתו למנוע מעשרות אלפי העגורים האפורים המגיעים מדי שנה לאזור החולה לפשוט על השדות החקלאיים שבאזור, באמצעות האכלתם היזומה באגמון החולה ועידוד ריכוזם באגמון. המיזם מהווה אטרקציה תיירותית ומושך מבקרים וצפרים רבים המגיעים אגמון החולה כדי לצפות בעגורים ובהאכלתם.[1]
העגור האפור בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל מהווה ציר נדידה חשוב למאות מינים של עופות וציפורים. על פי הערכות עוברים בישראל בכל עונת נדידה (באביב ובסתיו) למעלה מחצי מיליארד עופות, הנודדים צפונה דרך ישראל בין אוגוסט עד נובמבר, וחוזרים דרומה במרץ עד מאי.[2] למעלה ממאה מינים שונים של עופות חורפים בישראל, כלומר נשארים בתחומה במשך כל החורף.
עד למחצית המאה ה-20 היו רק דיווחים מעטים על עגורים חורפים בישראל, והם נצפו במספרים קטנים יחסית בבקעת באר שבע ובעמקי הצפון. מאמצע שנות ה-70 החלו עגורים לחרוף במספרים גדולים יותר המונים אלפים בודדים, בעיקר בעמק יזרעאל ובעמק חפר. בראשית שנות ה-90 הפך עמק החולה לאתר החריפה המרכזי של העגורים, שמספרם בו הלך וגדל בהתמדה, בעוד ששאר האתרים בישראל כמעט שהפסיקו לשמש כאתרי חריפה.
מקור המשיכה של העגורים לעמק החולה נובע ממיקומו על ציר נדידה מרכזי והיותם של שמורת החולה ואגמון החולה, שהוקם בשנות ה-90, אתרי לינה נוחים לעגורים. תעלות הניקוז שנחפרו בעמק החולה מקלות על העגורים למצוא מזון ומים, והכשרה לעיבוד חקלאי של שטחים רבים שבעבר לא היו מעובדים, מספקים לעגורים מזון בשפע. אחד ממקורות המזון העיקריים הם בוטנים הגדלים בשדות החולה וזמינים לעגורים עד תחילת הגשמים בחורף, אז הם נרטבים ואינם מתאימים עוד לאכילה עבורם.[3]
ריכוזם של העגורים בעמק החולה הסבו נזקים כבדים לחקלאי העמק במהלך שנות ה-90, כאשר עיקר הנזקים נגרמו לגידולי החורף שנזרעו מיד לאחר הגשמים הראשונים, בתקופה שבה מספר העגורים השוהים בעמק נמצא בשיאו, אך הבוטנים הופכים בהדרגה לבלתי אכילים. השילוב של מספר רב של עגורים, התמעטות המזון הזמין מחד, ומאידך זריעה של גידולים חדשים שחלקם מהווים מקור מזון מצוין עבור העגורים, כמו חמצה, אפונה ותפוחי אדמה, גרמו לנזקים חקלאיים כבדים.[4]
הקמת פרויקט העגורים וניהולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת להתמודד עם הנזקים שגורמים העגורים לחקלאות בעמק החולה, הוחלט בשנת 1999 על יצירת שטחים חלופיים לאיסוף מזון ושיהיו מושכים יותר עבור העגורים מהשטחים שזה עתה נזרעו. בהתאם למידע שהושג על התנהגות העגורים בעמק החולה, נקבע כי במחצית הראשונה של עונת הסתיו (סוף ספטמבר עד אמצע נובמבר) יתאפשר לעגורים לשהות בצורה מוגבלת בשדות שסיימו את גידולי הקיץ, מכיוון שהם אינם גורמים נזק בתקופה זו, ואפילו מועילים בכך שהם מסלקים מהשדות את זרעי הבוטנים שעשויים לנבוט ולהפריע לגידולים החדשים שנזרעו.
מתחילת דצמבר, כאשר רוב העגורים ששהו בעמק החולה ממשיכים בנדידה דרומה, מבוצעת האכלה יזומה של העגורים בשטח פתוח שיועד לכך ובו מפוזרים מדי יום 2–3 טון תירס, המושך את הרוב המכריע של העגורים ומקטין את הצורך שלהם לחפש מזון בשדות החקלאיים. ההאכלה אינה מבוצעת באמצעות מתקן האכלה לציפורים אלא באמצעות פיזור המזון על הקרקע על ידי כלי רכב חקלאיים. ההאכלה נמשכת עד מחצית מרץ, אז עוזבים העגורים ששהו בעמק כל החורף ומתחילים לנדוד צפונה לאזורי הקינון שלהם.
במקביל להאכלת העגורים מתבצע מחקר של קק"ל והחברה להגנת הטבע ובמימון שירות היערות האמריקאי, שנועד לאפשר ניהול ממשק נכון לניהול פרויקט העגורים גם בעתיד ולהתמודד עם הגידול באוכלוסייתם.[3]
ערך תיירותי וכלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
האכלת העגורים מהווה את אחד האטרקציות העיקריות באגמון החולה, ומושכת מבקרים רבים מדי שנה. המבקרים רשאים להצטרף לסיור בתשלום בעגלת מסתור המאפשרת להגיע לקרבה רבה לעגורים ולצפות בהם מקרוב. מדי שנה מבקרים באגמון החולה כ-400 אלף בני אדם, ומגיעים אליו צפרים וצלמי טבע מכל רחבי העולם, דבר שעלול להפריע לעופות הרבים במקום.[5]
מדי שנה מתקיים באגמון החולה מרוץ העגור שהוא מרוץ בעל 4 מקצים: חצי מרתון, 10 ק״מ, 4 ק״מ, ומרוץ משפחות סביב אגמון החולה. המרוץ מומן על ידי נותני חסות פרטיים וחברת EY. מטרת המרוץ לסייע בגיוס כספים לקיומו של פרויקט העגורים והעלאת המודעות לשימור ציפורים נודדות באשר הן ועגורים בפרט. בכל שנה מועברים עודפי הגבייה מהמרוץ לטובת הפרויקט.[6]
מחלוקות סביב הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך השנים חלה עליה מתמדת במספר העגורים החורפים בעמק החולה, שנבעה ממספר גורמים: התנאים הנוחים לחריפה של עמק החולה, שינויי אקלים שגרמו לשינוי הרגלי הנדידה של עופות נודדים רבים,[7] ופגיעה בבתי גידול ואתרי חריפה אחרים לאורך ציר הנדידה שהגבירו את חשיבותו של עמק החולה עבור העגורים.[4] כתוצאה מכך התייקרה עלות פרויקט העגורים מכיוון שנדרש מזון רב יותר להאכיל אותם. בשנת 1999 חרפו רק כ־15,000 עגורים בעמק החולה, אך בשנת 2019 כבר הגיע מספרם ל־50,000 ועלות האכלתם השנתית עמדה על כ-5 מיליון ש"ח,[8] ובעקבות כך התגלעו מחלוקות סביב שאלת מימון הפרויקט.
בדצמבר 2019 החלו חקלאים מאזור עמק החולה לגרש את העגורים מאזור אגמון החולה, בטענה שריבוי העגורים מסב להם נזק חקלאי וכלכלי כבד. לדבריהם, מספר העגורים הולך ועולה משנה לשנה, ובכך השתנתה המציאות בעמק החולה, שאינו יכול להכיל את אוכלוסיית העגורים הגדולה. כמו כן הם טענו כי השתתפות שאר הגופים בתמיכה, אינה מתקרבת לחצי מעלות הפרויקט והנטל הכלכלי העיקרי נופל על כתפי החקלאות. בנוסף עלתה הטענה כי קק"ל מעדיפה את האינטרס התיירותי על פני האינטרס החקלאי של הפרויקט.[9]
גירוש העגורים בוצע באישור של רשות הטבע והגנים (רט"ג) שאישרה שימוש באמצעי תאורה לעת ערב, כך שהטרדת העגורים לאורך זמן תעודד את נדידתם דרומה.[10] עם זאת, הגירוש לא אושר על ידי קק"ל המנהלת את אגמון החולה, ואשר הודיעה כי מדובר במשבר אמון חמור בינה ובין רט"ג והיא מקפיאה את ממשק העבודה עמה, לרבות תקציבים ייעודיים לפרויקט העגורים. לאור עמדתה של קק"ל הקפיאה רט"ג את ההיתר שניתן על ידה לגירוש העגורים.[10] הצדדים הגיעו להבנות בסופו של דבר וחזרו לשיתוף הפעולה הקודם ביניהן, אך המחלוקות בדבר תקצוב הפרויקט ואופן הטיפול בעגורים שמספרם הולך וגדל בעמק החולה מדי שנה, טרם נפתרו לחלוטין.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אגמון החולה קקל, באתר www.kkl.org.il
- ^ נדידת הציפורים החלה! - על ציפורים נודדות עם החברה להגנת הטבע, באתר www.teva.org.il
- ^ 1 2 אגמון החולה גן עדן לציפורים ואנשים | על הפרויקט, באתר www.agamon-hula.co.il
- ^ 1 2 עגורים עפים מעל ישראל, עגור אפור - החברה להגנת הטבע, באתר www.teva.org.il
- ^ הציפורים בורחות מאגמון החולה בגלל עומס מבקרים, באתר Haaretz הארץ
- ^ Orantech Gator, מרוץ העגור, באתר מרתון ישראל
- ^ לאן עפים העגורים כשתחנות ההאכלה מושבתות, באתר Haaretz הארץ
- ^ העגורים באגמון החולה לא מצליחים להמריא, באתר www.israelhayom.co.il, 9.12.2019
- ^ חקלאי הגליל נגד העגורים: "להפסיק את החגיגה", 5.1.2020
- ^ 1 2 מחלוקת סביב גירוש העגורים מאגמון החולה, באתר ynet, 21 בדצמבר 2019