פרס שולמית אלוני
 | |
| סמליל פרס שולמית אלוני | |
| תיאור | פרס על קידום זכויות אדם, צדק חברתי וחיים משותפים של יהודים וערבים |
|---|---|
| מיקום הטקס | תיאטרון יפו בתל אביב-יפו |
| מדינה | ישראל |
| תקופת הפרס | 2018–הווה (כ־6 שנים) |
| נקרא על שם | שולמית אלוני |
| האתר הרשמי | |
פרס שולמית אלוני הוא הוא פרס ישראלי המוענק ליוצרים של יצירה המקדמת זכויות אדם, צדק חברתי וחיים משותפים של יהודים וערבים, שלוש סוגיות ערכיות שעליהן לחמה ואותן קידמה שולמית אלוני.[1]
על הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרס נועד לטפח יוצרים במגוון סוגות יצירה, אשר עשייתם מעלה תרומה משמעותית לביסוס מורשתה של שולמית אלוני, ולמיצובה כתשתית ערכית לחברה ישראלית הומנית, מתוקנת ושוחרת שלום. הוא מוענק ליוצרים הן בתרבות העברית והן בתרבות הערבית בשני תחומי יצירה – האחד פרוזה ושירה; והשני קולנוע, מיצגים אודיו-ויזואליים ותיאטרון. כמו כן מוענקים פרסים על מפעל חיים ליחידים שפועלם התרבותי והאמנותי מקדם זכויות אדם, צדק חברתי, שוויון וחיים משותפים.[1][2]
את הפרס יזם יוסי פרוסט, מי שליווה את אלוני כראש מינהל התרבות, ואליו הצטרפו הנהלת תיאטרון יפו, המשפחה והחברים. הנהלת הפרס יושבת בתיאטרון יפו, וחברים בה: פרופ' גבריאלה שלו (המכהנת כיו"ר הוועד המנהל); מיכל רפאלי-כדורי ופרופ' עמית שכטר (שעבדו עם אלוני כשהייתה שרת החינוך והתקשורת, ומשמשים כמנהלים שותפים של הנהלת הפרס); ענת סרגוסטי (המשמשת כיו"ר ועדת השופטים); אכרם חילו; ארנון בן יאיר (היועץ המשפטי); תמר גיא; יגאל עזרתי; יוסי פרוסט; פרופ' נמרוד אלוני (בנה של אלוני); נהאד סקיס; ח'אלה דיבסי; שרי ישראלי (המשמשת מנהלת טקס, אירועים, הנצחה ומורשת); שירין נאטור-חאפי; ואבתיסאם מראענה.[2]
הפרס מוענק מדי שנה ביום זכויות האדם הבינלאומי (המצוין ב-10 בדצמבר) או בסמוך לו, בטקס שנערך בתיאטרון יפו. את אירועי הפרס מפיקה גלית ברסקי.[1][2]
הזוכים בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2018[3]
- רננה רז על ההצגה "השימוע" (על פרשת אדם ורטה).
- רנא אבו פריחה על הסרט "אחרייך".
- סמי מיכאל – פרס מפעל חיים.
- סוהיל רדואן, מנצח תזמורת נצרת – פרס מפעל חיים.
- דורית קלנר על הספר "עונות מעבר".
- איאת אבו שמיס על הספר "אני זה שניים".
- אחינועם ניני – פרס מפעל חיים.
- סעיד אבו שקרה, מייסד ומנהל הגלריה לאמנות אום אל-פחם – פרס מפעל חיים.
- 2020
- הפרס לא חולק עקב מגפת הקורונה.
- מירה עווד על סדרת הטלוויזיה "מונא".
- אבי מוגרבי על הסרט "54 השנים הראשונות".
- אמל מורקוס – פרס מפעל חיים.
- דוד טרטקובר – פרס מפעל חיים.
- דניאלה כרמי על הספר "זית הזהב של הקוקטייל הציוני".
- ג'רייס חורי על הספר "לנגן על הצרימה".
- נביל עבוד אשקר, מנהל עמותת "פוליפוני" לחינוך מוזיקלי בנצרת – פרס מפעל חיים.
- דויד ברוזה – פרס מפעל חיים.
- 2023[2]
- אליעזר יערי על הסרט "שומרות הסף".
- ראידה אדון על היצירה "זרות" (וידאו ארט).
- רמי פחל על הסרט "מלוחיה".
- תיאטרון אלמבהאש, רהט, על ההצגה "גופה על המדרכה".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3
בכירים בענף התקשורת מקימים קרן להנצחת שולמית אלוני, באתר הארץ, 10 ביוני 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אתר פרס שולמית אלוני
- ^ מיה אשרי, רננה רז ורנא אבו פריחה זכו בפרס שולמית אלוני ליצירות עבריות וערביות, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2018
- ^ ציוץ ברשת X (טוויטר לשעבר) של ערוץ 13
- ^ אתר "זו הדרך"
- ^ שני נחשוני, פרס שולמית אלוני למפעל חיים יוענק לדויד ברוזה ולנביל עבוד אשקר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בנובמבר 2022
