אחינועם ניני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחינועם ניני
אחינועם ניני, 2012
אחינועם ניני, 2012
לידה 23 ביוני 1969 (בת 51)
תל אביב, ישראל
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1988 - הווה (כ־32 שנים)
מקום לימודים רימון בית ספר למוסיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת, מלחינה, מוזיקאית ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ, מוזיקת עולם, זמר עברי, ג'אז, בלוז
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, כלי הקשה, פסנתר, זמרה, כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים NMC, גפן רקורדס, יוניברסל, מור ניהול
www.noasmusic.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אחינועם ניני בהופעה במלון הילטון בתל אביב לכבוד פתיחת מרכז פרס לשלום, 20 באוקטובר 1997

אחינועם ניני (מוכרת גם בכינויה הבינלאומי Noa - נועה; נולדה בתל אביב ב-23 ביוני 1969) היא זמרת, מלחינה ופעילת שמאל ישראלית. התפרסמה בעולם ובמיוחד באירופה כאמנית פופ ומוזיקת עולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניני נולדה בתל אביב להורים מבת ים, דור חמישי בארץ ליהודים ממוצא תימני. בעקבות מלגת לימודים שקיבל אביה, דוקטור להנדסה כימית, עברה בגיל שנתיים עם משפחתה להתגורר בניו יורק. היא גדלה בשכונת ריוורדייל שברובע הברונקס, שם למדה בבתי ספר אורותודקסים מודרניים, "ס.ע.ר" ו"ישיבת רָמָז" במנהטן. במקביל למדה לימודי זמרה ומחול.

בגיל 15 החלה את לימודיה בתיכון לאמנויות הבמה של ניו יורק, והצטרפה לשבט ריוורדייל של צופי צבר, שם התחזקה בה הזיקה לעברית ולישראל. בגיל 17 חזרה לישראל לבדה, כשבכוונתה לשהות בארץ במשך כשנה. בתקופה זו למדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים והתגוררה בפנימייה. לפני עלייתה חזרה ארצה, בביקור בישראל, הכירה את ד"ר אשר ברק, לימים בעלה.

לבסוף החליטה להישאר בארץ בגפה, עד שכעבור שנים מספר החליטו הוריה לחזור לישראל בעקבותיה. לאחר סיום לימודיה התיכוניים עשתה את שירותה הצבאי בלהקת פיקוד צפון, שם הייתה סולנית בשיר "תמיד בן 18" (שלא הופיע על גבי אלבום).

אחותה, אודֵיה ניני, היא זמרת-יוצרת ומעבדת מוזיקלית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1988 הקליטה עבור פסקול הסרט "Notre dame de Paris" של ג'רלד פוליצ'ינו את השיר "Babel", באנגלית, צרפתית ועברית. השיר הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת ב-1989 והוא אחד משיריה הראשונים.

ב-1990 התקבלה לבית הספר הגבוה למוזיקה "רימון", שבו פגשה את אחד ממייסדיו, גיל דור, גיטריסט ומעבד. מאז החלו השניים לעבוד כצמד מוזיקלי.

ב-1990, הופיעו ניני ודור בפסטיבל הג'אז הבינלאומי באילת, עם שירים בהשראת ג'אז, פופ ורוק, ביניהם כאלו של הביטלס ושל מדונה. בעקבות סיבוב הופעות הם הוציאו את אלבומם הראשון, "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" (יולי 1991) על גבי תקליט ודיסק. כעבור שנתיים יצא תקליטם השני, "אחינועם ניני גיל דור", שכלל שירים פרי עטה של המשוררות לאה גולדברג ושיר אחד של רחל, בהם "אני" של רחל ו"הוא" של גולדברג, שהפך ללהיט המוכר בשם "בואי כלה". השיר "עקרה" (הידוע גם בשם "אוּרי") של רחל, אשר היה חלק מפרויקט "רחל ולאה" של ניני ודור, לא נכלל בתקליט, אולם גרסה שלו מצויה באלבום ההופעה החיה שיצא קודם לכן. השם "רחל ולאה" היה שם נוסף שבו התפרסם האלבום.

החל מ-1994, שבה נוצר קשר בין נועה וגיל דור לבין הגיטריסט פט מתיני, התפתחה הקריירה הבינלאומית של ניני עם תקליטה הבינלאומי הראשון, "Noa". ניני שיתפה פעולה והופיעה מאז עם סטינג, סטיבי וונדר, קרלוס סנטנה, שריל קרואו, צוקרו, ז'ואן מנואל סראט, אל דימיולה, אנני לנוקס, מרסדס סוסה ואחרים.

היא שרה ב-1994 וב-2000 בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני, והשתתפה בעצרת השלום של ה-4 בנובמבר 1995, שבסיומה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. ב-1996 הופיעה בבית הלבן בפני הנשיא ביל קלינטון. ב-16 באוקטובר 2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות FAO.

אחינועם ניני בהופעה מ-2010

בינואר 2009 נבחרה על ידי רשות השידור לייצג את ישראל באירוויזיון 2009. בתחרות, אשר התקיימה במאי 2009 במוסקבה, היא ביצעה עם מירה עווד את השיר "עינייך", בעברית, אנגלית וערבית. השתיים הגיעו למקום ה-16. באוגוסט 2009 זכתה ניני לאות הוקרה עם עווד, מראש עיריית לורד שבצרפת[1].

בין להיטיה של ניני: "עקרה (אורי)" (רחל / ניני, דור), "הוא (בואי כלה)" (גולדברג / ניני, דור), "ננוע" (ניני, דור), "בעיניה (מישאלה)" (ניני, דור), "Beautiful That Way" (ניני, דור / פאונה, שיר הנושא של הסרט "החיים יפים"), "Wildflower" (ניני, דור), "We" (ניני, דור).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניני נשואה לרופא ילדים בשם אשר ברק, ולהם שלושה ילדים. משנת 2011 היא צמחונית.[2][3]

עמדותיה הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניני הביעה פעמים רבות דעות פוליטיות המזוהות עם השמאל[4][5]. במאי 2010 השתתפה בהפגנת שמאל בירושלים ובנאומה אמרה כי היא דוגלת ב"בירה אחת לשני עמים"[6]. בספטמבר 2012, לקראת מושב האו"ם שבו הכריזו הפלסטינים על מדינה, יצאה כנגד ממשלת נתניהו ואמרה כי היא אינה מייצגת אותה וכי היא מובילה לקטסטרופה[7]. באחת מהופעותיה אמרה לקהל: "הילדים שלי לא ייסעו לחברון אלא לאום אל פאחם"[8].

ביום הזיכרון לחללי צה"ל בשנת 2012 הופיעה בטקס זיכרון אלטרנטיבי של משפחות שכולות יהודיות ופלסטיניות[9][10]. בעקבות יוזמה של אנשי ימין להחרימה, אמרה: "אני מאחלת שתתעוררו מהכישוף שגזל את תבונתכם וחמלתכם"[11]. ביום ירושלים 2013 הופיעה בטקס רשמי מטעם עיריית ירושלים ושרה את השיר ירושלים של זהב, תוך שהיא משמיטה את הבית העוסק בשיבת היהודים למזרח העיר לאחר מלחמת ששת הימים[12].

ניני יצאה נגד אמני המוזיקה המזרחית המתפשרים לדבריה על חומר נמוך מתוך אינטרסים מסחריים[4].

בשנת 2014 סירבה ניני לקבל את פרס אקו"ם, בתגובה להחלטה להעניק את הפרס בקטגוריית מפעל חיים לאריאל זילבר[13]. אקו"ם המירו את הפרס שיועד לזילבר בפרס על 'תרומה למוזיקה'.

בינואר 2017 פרסמה ניני פוסט באנגלית בפייסבוק שבו כתבה כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוא "היטלר בן ימינו" וכינתה את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו "גזען, נרקיסיסט, פרנואיד וולגרי כמו טראמפ"[14].

השמעת דעותיה הובילה לא אחת לביטולים של הופעותיה, בישראל ובחו"ל[15].

ניני היא חברת הוועד המנהל של הקרן החדשה לישראל[16].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס מפעל חיים על שם שולמית אלוני - 2019 [17]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" (יולי 1991)
  • "אחינועם ניני גיל דור" (ספטמבר 1993)
  • "Noa" (מרץ 1994; תקליטה הבינלאומי הראשון)
  • "Calling" (מאי 1996; אלבום בינלאומי)
  • "אחינועם ניני" (אפריל 1997)
  • "אחינועם ניני והתזמורת הפילהרמונית הישראלית" (אפריל 1998)
  • "Blue Touches Blue" (מרץ 2000, אלבום בינלאומי)
  • "Now" (ספטמבר 2002, אלבום בינלאומי)
  • "Noa Live" (אוקטובר 2005)
  • "נאפולי תל אביב" (ספטמבר 2006)
  • "Genes and Jeans" (מרץ 2008)
  • "There Must Be Another Way" ‏- יחד עם מירה עווד (2009)
  • "Noapolis - Noa Sings Napoli" (פברואר 2011)
  • "ארץ, שיר" (אפריל 2011)
  • "Love Medicine" (יוני 2014)
  • Letters to Bach (2019)

אוספים ומארזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "La Voix de l'Espoir" (ינואר 1998, מארז כפול שיצא בצרפת הכולל את האלבומים "Noa" ו"Calling")
  • "Both Sides of the Sea" (אפריל 1998, אוסף שירים נבחרים מהאלבומים "אחינועם ניני גיל דור" ו"אחינועם ניני")
  • "Le Meilleur de Noa" (מאי 1999, אוסף משיריה בעברית ובאנגלית)
  • "First Steps" (ינואר 2000, מארז הכולל את האלבומים "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" ו"אחינועם ניני גיל דור")
  • "אוסף ראשון" (מרץ 2001, אוסף ראשון בישראל משיריה, עם ביצועים מחודשים או תוספות למילים המקוריות)
  • "Noa Gold" (אוקטובר 2003)


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורם יובל, ישראל - שיחת נפש, כנרת זמורה ביתן, 2012, עמ' 222 - 228 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחינועם ניני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל פרי, אות הוקרה לאחינועם ניני ומירה עווד מראש עיריית לורד בצרפת, 25 באוגוסט 2009, באתר גלובס
  2. ^ איתן לשם, "מי ששונא את ישראל אני אומרת לו ישר 'תרגיע'": אחינועם ניני לא מתנצלת, הארץ, 28 באפריל 2017
  3. ^ אחינועם ניני: האיש שהרעיד את אמות הסיפים של נשמתי, בערוץ היוטיוב כלובים ריקים, 24 ביולי 2011
  4. ^ 1 2 יעל ולצר, ‏אחינועם ניני: "הזמרים המזרחיים מתפשרים על חומר נמוך", באתר גלובס, 8 בפברואר 2012
  5. ^ רן בוקר, אחינועם ניני: "אני ציונית, אני נגד ה-BDS", באתר ynet, 22 בינואר 2019
  6. ^ אטילה שומפלבי, הפגנת שמאל בכיכר ציון: ציונים לא מתנחלים, באתר ynet, 15 במאי 2010
  7. ^ nana10 סלבס, סולידריות: אחינועם ניני תוקפת את ממשלת נתניהו, באתר של "רשת 13", 18 בספטמבר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  8. ^ אלירז שדה וגל אוחובסקי, ‏אחינועם ניני: "הילדים שלי לא ייסעו לחברון, אלא לאום אל פאחם", באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בפברואר 2012‏
  9. ^ לוחמים לשלוםטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני השמיני, ‏10 במרץ 2013
  10. ^ nrg תרבות, אחינועם ניני: "אם כל ערבי הוא מחבל, אז כל יהודי רוצח", באתר nrg‏, 29 באפריל 2012
  11. ^ אסף נבו, ‏אחינועם ניני למחרימיה מימין: "מאחלת שתתעוררו מהכישוף שגזל תבונתכם וחמלתכם", באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 באפריל 2012‏
  12. ^ משה הלר, אחינועם ניני השמיטה את הבית על שיבת היהודים, באתר mynet‏ ירושלים, 5 ביוני 2013
  13. ^ עמי פרידמן, אחינועם ניני: "מפעל חיים לאריאל זילבר - הפניית עורף לאחריות ציבורית", ynet,‏ 30 בינואר 2014
  14. ^ מערכת, ‏אחינועם ניני: טראמפ הוא היטלר וביבי הגזען-פרנואיד תומך בו, באתר גלובס, 31 בינואר 2017
  15. ^ דנה וייס, ‏אחינועם ניני: "ביטלו הופעות, איימו עלי, אבל לא אשתוק", באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 ביוני 2014‏; נועה הרשקוביץ‏, בגלל שהביעה דעה? בוטלה הופעתה של אחינועם ניני באיטליה, באתר וואלה! NEWS‏, 27 ביולי 2014
  16. ^ חברי הוועד המנהל, אתר הקרן החדשה לישראל
  17. ^ הזוכים בפרס | פרס שולמית אלוני, shulamitaloni (באנגלית)