מירה עווד

מירה עווד

מידע כללי
תאריך לידה	11 ביוני 1975 (בת 41)
מקום לידה	ישראל ראמה, ישראל
שנות פעילות	1991 - היום
סוגה	פופ, מוזיקת עולם, זמר ערבי, זמר עברי, ג'אז, רוק
עיסוק	שחקנית, מנחת טלוויזיה, זמרת, מלחינה ופזמונאית

מירה עווד ואריאל די קסטרו, "המלכה והחייל" 2004. כתיבה, בימוי ועיצוב תאורה: זיו וולושין

מירה עווד (בערבית: ميرا عوض; נולדה ב-11 ביוני 1975), היא שחקנית, מנחת טלוויזיה, זמרת, מלחינה ופזמונאית ערביה-ישראלית.

ביוגרפיה

עווד גדלה והתחנכה בכפר ראמה שבגליל. אביה ערבי-נוצרי והוא רופא משפחה. אמה בולגרית-נוצרית ומומחית לשפות סלאביות. הוריה נפגשו כאשר האב למד רפואה בבולגריה. עווד היא בוגרת בית-הספר למוזיקה "רימון".

בדצמבר 2013 נישאה עווד לקוסטה מוגילביץ', ישראלי ממוצא יהודי.

קריירה מוזיקלית

את דרכה המוזיקלית החלה עווד בגיל 16 כסולנית להקת "סמאנה", להקה ששרה רוק מערבי בערבית.

ב-2002 השתתפה בפסטיגל, בשיר "צא אל המסע" שהגיע למקום השישי.

בשנת 2005 נטלה חלק באלבום "ממעמקים" של הפרויקט של עידן רייכל, שם שרה בערבית את השיר "عزﻳﻨﻲ" ("עזיני") שאת מילותיו כתבה בעצמה. בשנה זו השתתפה עווד בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "זמן" אשר הגיע למקום האחרון.

בשנת 2009 נבחרה, ביחד עם אחינועם ניני, עימה היא משתפת פעולה בהופעות והקלטות לאורך שנים, לייצג את ישראל באירוויזיון 2009 שהתקיים במאי 2009 במוסקבה. השתיים שרו במשותף את השיר "עינייך", המוכר באנגלית כ-"There Must Be Another Way" ("חייבת להיות דרך אחרת") הנושא מסר של שלום וקיום משותף, שהגיע למקום ה-16 (מבין 25 מדינות). עווד היא הערביה הראשונה שייצגה את ישראל בתחרות זו. באוגוסט 2009 זכתה לאות הוקרה, ביחד עם אחינועם ניני, מראש עיריית לורד בצרפת.

ביוני 2009 הוציאה עווד את אלבומה הראשון, "בהלוואן" ("לוליינית"). את רוב שירי האלבום כתבה עווד בעצמה, חלקם בערבית וחלקם באנגלית. התקליט הופק על ידי הגיטריסט עמוס עבר-הדני. במקביל יצא גם אלבום דואטים משותף לעווד ולאחינועם ניני בשם "There Must Be Another Way", שכלל את שירי הקדם אירוויזיון, ביצוע לשירם של הביטלס "We Can Work It Out", ומספר שירים חדשים נוספים.

עווד הלחינה את המוזיקה להצגת היחיד בערבית "לא ספינת נוח" בבימויו של השחקן נורמן עיסא. על כך זכתה בפרס על המוזיקה הטובה ביותר בפסטיבל הצגות יחיד בערבית "מסרחיד".

באפריל 2011 יצא אלבומה השני, "All my faces", שהופק בתאגיד "סוני" בשיתוף פעולה עם המפיק והיוצר קארלוס ג'ין. בשנה הזאת עווד שרה בטקס "מדליית החופש" בפילדלפיה ארצות הברית, בו ביל קלינטון העניק את מדליית החופש של שנת 2011 לטוני בלייר. ב-2011 עווד גם שימשה זמרת-אורחת במופע של זמר האופרה הבינלאומי אנדריאה בוצ'לי במצדה.

בשנת 2013 שיתפה פעולה פעם נוספת עם עידן רייכל, כאשר שרה באלבום "רבע לשש" של הפרויקט של עידן רייכל את השיר "انا انا وانت انت" ("אנא אנא ואנתה אנתה", כלומר "אני אני ואתה אתה"). עווד כתבה את מילות השיר על פי לחן של רייכל.

ביוני 2013 שיתפה פעולה עם להקת "Orphaned land" כאשר שרה באלבום "All Is One" את השיר "Through Fire And Water".

על במת התיאטרון

לאחר לימודיה ב"רימון", בשנת 1998, החלה לשחק בתיאטרון. בשנת 2002 התפרסמה כשנבחרה לגלם את דמותה של לייזה דוליטל במחזמר, "גבירתי הנאווה", בתיאטרון הקאמרי לצדו של עודד קוטלר כפרופסור היגינס.

ב-2006 השתתפה במחזה המוזיקלי "מקום אחר ועיר זרה" ושנה אחר כך, בהצגה "זה הים הגדול" של התיאטרון הקאמרי.

בשנת 2008 נבחרה וצורפה ל"קרן למצוינות בתרבות" בקטגוריה שחקנית תיאטרון.

בטלוויזיה ובקולנוע

בשנת 2003 הנחתה את התוכנית "שביל הסיפורים" בטלוויזיה החינוכית.

מאז 2007 עווד משחקת בסדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית", המשודרת בערוץ 2, בה היא מגלמת את דמותה של אמאל, עורכת דין פמיניסטית ערביה העובדת באגודה לזכויות האזרח.

בשנת 2010 השתתפה בעונתה החמישית של תוכנית המציאות, "רוקדים עם כוכבים", ששודרה בערוץ 2. באותה שנה חתמה על חוזה הקלטות עם תאגיד סוני להפקת שלושה אלבומים בינלאומיים, הראשון שבהם בשנת 2011.

בשנים 2012-2013 הנחתה עווד תוכנית טלוויזיה בשם "אחלה יום" בטלוויזיה החינוכית, לצד מעצב האופנה יובל כספין.

בשנת 2014 יצא לאקרנים הסרט "מפריח היונים" (בבימויו של נסים דיין, על פי ספרו של אלי עמיר), בו היא משחקת.

באפריל שנת 2014, השתתפה באירוע TEDxHIT-Interaction ובו דנה על הליכה על חבל דק בין ניגודים (אקרובט- בהלוואן).

פעילות פוליטית

בבחירות המוניציפליות ב-2008 הייתה עווד מועמדת למועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת "עיר לכולנו". היא חברה בפורום "הסיעה המורחבת" המנחה את חברי המועצה של המפלגה.

קישורים חיצוניים

• הרצאה של מירה עווד ב־TEDx
• מירה עווד, בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• מירה עווד, במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
• מירה עווד, ברשת החברתית MySpace (באנגלית)
• ‫נחום מוכיח, מירה הנאווה, באתר ynet, 16 בינואר 2002
• ‫"רק שלא ינגנו את ההמנון", באתר ynet, 24 בפברואר 2005‬
• ‫יהודה נוריאל, כובשת, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2007‬
• טל פרי, גימ"ל זה מגזענות?, באתר mooma‏, 7 בינואר 2008
• אסנת רום, ‏"אני גם גבר, גם אישה", באתר ‏mako‏‏, ‏14 בינואר 2009‏ ‬
• אורלי וילנאי, "עובדה", ‏שיר אחרי מלחמה, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בינואר 2009‏‬
• אור ברנע, יושבת על ענן, באתר ynet, 30 באפריל 2009‬
• ‫נויה כוכבי, מירה עווד: מוכרחה להיות דרך אחרת, באתר עכבר העיר, 2 ביוני 2009
• תימורה לסינגר, לוליינית בלי חבל, באתר ynet, 1 ביולי 2009
• מיכאל הנדלזלץ, חיית במה: בהופעה משותפת עם אחינועם ניני, מירה עווד מסתמנת כהבטחה, באתר עכבר העיר, 2 בספטמבר 2009
• הילו גלזר, מוות לבדידות: ראיון עם מירה עווד, באתר nrg‏, 10 בפברואר 2012
• Harriet Sherwood‏, Mira Awad: Israel's Palestinian singing star caught between worlds, באתר הגארדיאן, 9 באוקטובר 2010 (באנגלית)
• שוקי שדה, כשמירה עווד פגשה נהג מונית יהודי: "הערבים עושקים את המדינה אבל עושים לך מחיר על התיקון של האוטו", באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2013
• נחום מוכיח, מירה עווד: אם גם אני אוותר - מי יעשה?, באתר nrg‏, 20 באפריל 2014
• נגה גילעם, מירה עווד עדיין מפחדת, אבל לא מתכוונת לשתוק, באתר עכבר העיר, 30 בינואר 2015
• מירה עווד יוצאת למסע אישי ומנסה לדעת האם יש לה סיבה לנסות ולגשר בין הצדדים, באתר nana10‏, 11 באפריל 2015