פרעתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקומה של פרעתון בנחלת שבט מנשה במפת נחלות שבטי ישראל

פִּרְעָתוֹן הוא אתר מתקופת המקרא, בו נולד ונקבר השופט האחד-עשר עבדון בן הלל הפרעתוני (ספר שופטים, פרק י"ב, פסוקים י"ג-ט"ו), ובו נולד וכנראה גם נקבר אחד מגיבורי דוד, בניהו על פי ספר שמואל.[1]

פרעתון זוהתה כבר במאה ה-14 על ידי רבי אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח עם הכפר הפלסטיני פרע'תה, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה.

באתר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו שרידי מבנים קדומים ובורות עתיקים. על פי החרסים שנמצאו בסקר זה המקום היה מיושב בתקופה הישראלית, ומן התקופה הרומית ועד התקופה העות'מאנית. ממצאים אלו מחזקים את זיהוי המקום.

כמו כן, ליד הכפר שוכן מבנה קבר המזוהה עם קברו של עבדון ושל בניהו.

לדעת זאב ספראי לא ניתן לזהות בפרע'תה את פרעתון, השוכנת לפי הכתוב ב"ארץ אפרים" (שופטים יב, טו), כיוון שהכפר נמצא מצפון לנחל קנה, ולפיכך מיקומו בנחלת שבט מנשה ולא בנחלת שבט אפרים. לדעתו יש לזהות את פרעתון עם הכפר הפלסטיני פרח'ה, השוכן 10 ק"מ ממערב ליישוב מעלה לבונה.[2]

לדעת יהודה אליצור ניתן להסביר כי גם פרעתון הייתה מן הערים שהיו לשבט אפרים בתוך גבולות נחלת שבט מנשה, כפי שכתוב "ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה" (ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק ט'), "והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן" (ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוק ט').[3]

הרב דוד הלל וינר טוען כי פרעתון היא כינוי לעיר המקראית גזר.[4]

פרעתון ביהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורות הבתר-מקראיים נמנית פרעתון שביהודה עם הערים שביצר המצביא הסלאוקי בקכידס לאחר נפילתו של יהודה המכבי בשנת 160 לפנה"ס.

חוקרים רבים מזהים את המקום עם פרעתון המקראית ועם הכפר פרע'תה, כמצוין לעיל. אולם, חוקרים אחרים שוללים את אפשרות הזיהוי של פרעתון שביהודה עם פרעתון המקראית, שמיקומה כאמור בארץ אפרים. מיכאל אבי יונה הציע לזהות את פרעתון שביהודה עם ח'רבת עין פרה שבנחל פרת, וגרשון גליל זיהה את פרעתון שביהודה עם חרבת אל פרעה, 4.5 ק"מ צפונית לאדוריים.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]