פרעתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרעתא (כפר)
فرعتا
Far'ata4554.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
בירת הכפר קלקיליה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 799[1] (2016)
קואורדינטות 32°11′26″N 35°09′57″E / 32.190555555556°N 35.165833333333°E / 32.190555555556; 35.165833333333 
אזור זמן UTC +2

פרעתאערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, באזור קדומים. הכפר שוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ-799 תושבים,[1] כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרעתא מזוהה עם פרעתון המקראית, עיר הולדתו של השופט עבדון בן הלל (שופטים י"ב, יג), שבה גם נפטר. ליד הכפר שוכן קבר "שיח' אבו ג'וד" המזוהה עם קבר הנביא גדעון ושל בניהו, מגיבורי דוד (שמואל ב' כ"ג, ל). יש המזהים במקום את, על פי שימור שם ועל פי הפסוקים, שיש המוציאים מהם את העובדה שמקומו הוא מכאן.

בכפר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו הממצאים הבאים: קירות עתיקים ובורות. היישוב התקיים בחמש תקופות:תקופת הברזל השנייה, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה הערבית והתקופה העות'מאנית .[2]

כמו שאר הארץ עבר הכפר לשלטון האימפריה העות'מאנית בשנת 1517. ברשימות המס של 1596 הוא היה חלק מה"נחיה" (תת-מחוז באימפריה העות'מאנית) של "בני סאב", כחלק מסנג'ק שכם הגדול. הייתה בו אוכלוסייה של 12 משקי בית, כולם מוסלמים. התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 33,3% על מוצרים חקלאיים, כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עיזים וכוורות דבורים. מס נוסף קבוע שולם לאנשי אזור שכם.[3]

ב -1838 ציין רובינסון את פרעתא ככפר בתת-המחוז "בני סאב", ממערב לשכם.[4] ב -1882 תיאר סקר ארץ ישראל המערבית את כפר לאקף, כ"כפר אבן קטן על גבעה עם בורות מים".[5]

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בפרעתא הייתה אוכלוסייה של 36 נפש, כולם מוסלמים,[6] במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-47 ששכנו ב-11 בתים.[7]. בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 70 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.[8]

בעקבות מלחמת העצמאות ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר פרעתא משליטה ירדנית לישראלית.

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 80% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.

ב-2002, הקימו מתנחלים את המאחז חוות גלעד, שלפי גרסתם נמצא על אדמות פרטיות שנקנו על ידי משפחת זר, ולפי הפלסטינים על אדמות פרטיות.[9] המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל מבני המאחז והם הוכרזו כבלתי חוקיים.[10] אך הם לא בוצעו. ממשלת ישראל, החליטה בהצבעה פה אחד ב-4 בפברואר 2018, להסדיר את המאחז באמצעות הגדרתו כיישוב חדש או באמצעות הקמת יישוב חדש בסמוך לו.

בעשור השני של המאה ה-21 לפי טענת אנשי הכפר וגורמי שמאל, החל הכפר לסבול על ידי מתיישבים יהודים. אך מערכת החוק והמשפט לא מצאה שום יהודי אשם.

  • באוקטובר 2010, מתנחלים חשודים שהבעירו מטע זיתים של תושב הכפר.[11]
  • בנובמבר 2013, עלה חשד, שלא אומת, שמתנחלים גנבו יבול מעצי זית.[12]
  • ב-2014 הוגשו כתבי אישום נגד שלושה מתושבי מאחז חוות גלעד הסמוך, על הצתת כלי רכב ופגיעה ברכוש בכפר.[13]
  • באוקטובר 2017 שהו מתנחלים באזור מטעי הזית.[14]
  • בינואר 2018 דווח כי לאחר הלוויה של רזיאל שבח, תושב חוות גלעד שנרצח באותו שבוע, הגיעו מתנחלים לפרעתה וניפצו חלונות של בתים.[15][16]
  • באפריל 2018 בוצעה פעולת תג מחיר בכפר, אלמונים ריססו כתובות נאצה וכלי רכב הוצתו.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרעתא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Dauphin, Claudine (1998). La Palestine byzantine, Peuplement et Populations. BAR International Series 726 (בצרפתית). III : Catalogue. Oxford: Archeopress. ISBN 0-860549-05-4. 
  3. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2. 
  4. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, Appendix 2, p. 127
  5. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, pp. 162-163
  6. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 25
  7. ^ Mills, 1932, p. 61
  8. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 18
  9. ^ יותם ברגרמקורות ביטחוניים: לא ניתן להסדיר את המאחז חוות גלעד כי רובו בנוי על אדמות פרטיות, באתר הארץ, 17 בינואר 2018
  10. ^ יותם ברגרמקורות המינהל האזרחי: 3,455 מבנים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2017
  11. ^ יוסף אלגזי, מדיניות אדמה חרוכה: מתנחלים הבעירו אלפי עצי זית של פלסטינים, באתרו
  12. ^ [ https://machsomwatch.org/he/node/50924 דו"ח מסיק 2013] - מחסום ווטש
  13. ^ עדו בן פורת, כתבי אישום נגד שלושת תושבי חוות גלעד, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2014
  14. ^ גל חריף של גניבות זיתים ממטעים פלסטינים מעיב על תחילת עונת המסיק בגדה, 17 באוקטובר 2017, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם
  15. ^ יותם ברגרמתנחלים רעולי פנים תועדו משחיתים עצי זית של פלסטינים ליד יצהר, באתר הארץ, 13 בינואר 2018
  16. ^ מתנחלים מחוות גלעד תקפו באבנים בתים פלסטינים בכפר פרעתא. איש לא נעצר, בצלם
  17. ^ ניר חסוןאלמונים השחיתו מכוניות בשכונת בית חנינא בירושלים: צמיגי כלי הרכב הושחתו ובמקום נמצאו כתובות בהן "די לצווים המנהליים". אתמול רוססו כתובות דומות בכפר פרעתא, לאחר שבימים האחרונים הוצאו לכמה פעילי ימין צווי הרחקה מנהליים מהגדה, באתר הארץ, 5 באפריל 2018